פורום אוצר החכמה

כידוע דאין הלל בחוה"מ כיון דימי הפסח אינם חלוקים בקרבנותיהם, והב"י הוסיף טעם בשם שבה"ל דהביא ממדרש הרנינו דבכל ימי חוה"מ שייך הטעם של מעש"י טובעים וכו'.
ובשם הגר"ח ידוע נפק"מ, דלפי הטעם של אינם חלוקים בקרבנותיהם, מי שלא אמר הלל שלם בחג ראשון, יאמרנו בימי חוה"מ.
והנה ביו"ט שני של גלויות אמרי' נמי הלל שלם, משום ספיקא דיומא.
וילה"ס בבן אר"י שעקר לחו"ל באמצע ימי חוה"מ, האם צריך עתה לומר הלל השלם לד' הגר"ח, להשלים את יו"ט שני.
והנה במג"א סי' תעג נקט דהאי דינא דאם לא בירך שהחיינו בראשון מברך כל שבעה ואפי' בשוק, ה"ה בבירך ביו"ט ראשון ושכח ביו"ט שני, ועי"ש שעה"צ סק"ג. וילה"ס בבן אר"י שעקר לחו"ל באמצע חוה"מ, האם משלים את ברכת הזמן של יו"ט שני.
ואולי תלוי קצת בהנידון כאן viewtopic.php?f=31&t=24082&hilit#p243677 ודו"ק
אשמח שתחוו דעתכם.

מהיכי תיתי לומר שבזה שעקר לחו"ל באמצע חוה"מ שיחול עליו למפרע דין יו"ט שני, עד כדי שנאמר שצריך להשלים אותו. דברי המג"א אמורים בבן חו"ל שנתחייב ביו"ט שני, ואם שכח צריך להשלים, אבל מי שעקר אחרי יו"ט שני מתחיל את ניהוגיו מהיום שהוא מגיע.

הרב בן פורת,
בני חו"ל מזכירים גם בחוה"מ של סוכות שני קרבנות של מוסף מחמת ספיקא דיומא, והם יושבים בסוכה בשמיני, ואאל"ט יש להם ספיקא דיומא גם לגבי חדש. אמנם ז"ל הגר"ז בסי' תרמט "אבל דברים שאינן מעיקר קדושת היום אלא שהן מצות הנוהגות באותו היום בלבד כגון כל הפסולין ביום טוב הראשון בלבד ואף אם לא תהיינה מצות הללו נוהגות ביום טוב שני אין כאן זלזול ליום טוב השני כלל כיון שאין המצות תלויות בעיקר קדושת היום כלל שהרי מצות נטילת לולב לא תלה הכתוב חיובו מחמת שהוא יום טוב אלא מחמת שהוא יום הראשון שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון", ויל"ע עוד בסוג' זו.

אחרי הפרסומת ליין -יש אומרים הלל בפורים, אולי נראה בימים הקרובים - יש אומרים הלל שלם בחוה"מ פסח...

נדפס בזה דיבורים מהרב רא"ב פינקל זצ"ל במוריה של חודש זה

עושה חדשות כתב:הרב בן פורת,
בני חו"ל מזכירים גם בחוה"מ של סוכות שני קרבנות של מוסף מחמת ספיקא דיומא, והם יושבים בסוכה בשמיני, ואאל"ט יש להם ספיקא דיומא גם לגבי חדש. אמנם ז"ל הגר"ז בסי' תרמט "אבל דברים שאינן מעיקר קדושת היום אלא שהן מצות הנוהגות באותו היום בלבד כגון כל הפסולין ביום טוב הראשון בלבד ואף אם לא תהיינה מצות הללו נוהגות ביום טוב שני אין כאן זלזול ליום טוב השני כלל כיון שאין המצות תלויות בעיקר קדושת היום כלל שהרי מצות נטילת לולב לא תלה הכתוב חיובו מחמת שהוא יום טוב אלא מחמת שהוא יום הראשון שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון", ויל"ע עוד בסוג' זו.

נראה בכונת הרב בן פורת, שהנה הא פשיטא שמי שנהיה בר מצוה בחוהמ"פ אינו אומר הלל השלם באותו יום, כיון שלא התחייב ביום ראשון (וכולן תשלומין לראשון לעני"ז), וא"כ מי שלא התחייב ביוט"ש אינו מתחייב בתשלומיו.

נראה בכוונת הרב סעדיה, דבאמת אפילו לפי חידוש הגר"ח אין הכוונה שיש חיוב של הלל על אחד מימי הפסח, ורק שמקדימין לומר בראשון, אלא באמת הכלל הוא כמש"כ במחזור ויטרי "שני ימים ראשונים של פסח שהן עיקר הפסח", ואעפ"כ ס"ל להגר"ח דשייך בזה תשלומין, וממילא שאם לא היה מחוייב בהלל בעיקר הפסח, ל"ש שיתחייב בהלל השלם בחוה"מ.

עושה חדשות כתב:נראה בכוונת הרב סעדיה, דבאמת אפילו לפי חידוש הגר"ח אין הכוונה שיש חיוב של הלל על אחד מימי הפסח, ורק שמקדימין לומר בראשון, אלא באמת הכלל הוא כמש"כ במחזור ויטרי "שני ימים ראשונים של פסח שהן עיקר הפסח", ואעפ"כ ס"ל להגר"ח דשייך בזה תשלומין, וממילא שאם לא היה מחוייב בהלל בעיקר הפסח, ל"ש שיתחייב בהלל השלם בחוה"מ.

פשיטא.

וכי ס"ד שהגר"ח היה מורה לאלו שנעשו בר מצוה בחוהמ"פ לומר הלל השלם באותו יום?

האם יש שנקטו לא ככה?

ראה מאמר באור ישראל החדש

סעדיה כתב:

עושה חדשות כתב:נראה בכוונת הרב סעדיה, דבאמת אפילו לפי חידוש הגר"ח אין הכוונה שיש חיוב של הלל על אחד מימי הפסח, ורק שמקדימין לומר בראשון, אלא באמת הכלל הוא כמש"כ במחזור ויטרי "שני ימים ראשונים של פסח שהן עיקר הפסח", ואעפ"כ ס"ל להגר"ח דשייך בזה תשלומין, וממילא שאם לא היה מחוייב בהלל בעיקר הפסח, ל"ש שיתחייב בהלל השלם בחוה"מ.

פשיטא.

וכי ס"ד שהגר"ח היה מורה לאלו שנעשו בר מצוה בחוהמ"פ לומר הלל השלם באותו יום?

האם יש שנקטו לא ככה?

כן
אין זה ס"ד אלא כך אמר הגר"ח להדיא שקטן שהגדיל בחוה"מ יש לו לחזור ולקרוא הלל
כן מובא בהגדה מבית לוי
ועיקר דברי הגר"ח שאפשר לומר כל הפסח כ"כ הגרא"ב פינקל הנ"ל בשם רבי משה מייזלמן בשם הגרי"ד מבאסטאן בשם הגר"ח
ומש"כ לבאר שהוא ענין של תשלומין הוא צ"ב טובא ואין לו מקום.

חכם הרזים כתב:

סעדיה כתב:

עושה חדשות כתב:נראה בכוונת הרב סעדיה, דבאמת אפילו לפי חידוש הגר"ח אין הכוונה שיש חיוב של הלל על אחד מימי הפסח, ורק שמקדימין לומר בראשון, אלא באמת הכלל הוא כמש"כ במחזור ויטרי "שני ימים ראשונים של פסח שהן עיקר הפסח", ואעפ"כ ס"ל להגר"ח דשייך בזה תשלומין, וממילא שאם לא היה מחוייב בהלל בעיקר הפסח, ל"ש שיתחייב בהלל השלם בחוה"מ.

פשיטא.
וכי ס"ד שהגר"ח היה מורה לאלו שנעשו בר מצוה בחוהמ"פ לומר הלל השלם באותו יום?

האם יש שנקטו לא ככה?

כן
אין זה ס"ד אלא כך אמר הגר"ח להדיא שקטן שהגדיל בחוה"מ יש לו לחזור ולקרוא הלל
כן מובא בהגדה מבית לוי
ועיקר דברי הגר"ח שאפשר לומר כל הפסח כ"כ הגרא"ב פינקל הנ"ל בשם רבי משה מייזלמן בשם הגרי"ד מבאסטאן בשם הגר"ח
ומש"כ לבאר שהוא ענין של תשלומין הוא צ"ב טובא ואין לו מקום.

נא להעלות