מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לילה כיום יאיר - במשנת התנא האלוקי רבי עקיבא בן יוסף

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
אביר יעקב
הודעות: 44
הצטרף: א' אוגוסט 11, 2013 6:21 pm

לילה כיום יאיר - במשנת התנא האלוקי רבי עקיבא בן יוסף

הודעהעל ידי אביר יעקב » א' מרץ 22, 2015 8:51 pm

מאמר מאלף על ליל התקדש החג בשם 'לילה כיום יאיר'

בו יבואר ענין המופלא מדוע שבקו להו הני תנאי קדישי את ביתם ועיקר מצוות היום
של 'והגדת' ובאו כולם לחסות בצילו של רבי עקיבא - וגם יפתר שאלת המורים בדבר
מי היה מחברו של 'ההגדה'
קבצים מצורפים
לילה כיום יאיר.pdf
(61.91 KiB) הורד 490 פעמים

203040
הודעות: 13
הצטרף: ב' מרץ 12, 2012 2:34 pm

Re: לילה כיום יאיר - במשנת התנא האלוקי רבי עקיבא בן יוסף

הודעהעל ידי 203040 » ב' מרץ 23, 2015 3:26 pm

מאמר נפלא ביותר, יש לציין שבספרים מובא דעה שאליהו הנביא מחברו של ההגדה.

אביר יעקב
הודעות: 44
הצטרף: א' אוגוסט 11, 2013 6:21 pm

Re: לילה כיום יאיר - במשנת התנא האלוקי רבי עקיבא בן יוסף

הודעהעל ידי אביר יעקב » ב' מרץ 23, 2015 4:04 pm

אכן יש דיעה כזאת, אולם מה שנתבאר בגוף המאמר הוא שרבי עקיבא בעל 'ההגדה' ולכן באו אף רבותיו הק' לחסות בצילו

בעיר 'בני ברק' וכדאיתא בסנהדרין אחר 'רבי עקיבא בבני ברק' כי הוא מרא דגאולה וכמו שביקש משה רבינו ע"ה מהקב"ה

שלח נא ביד תשלח 'ביד רבי עקיבא'.

5389090
הודעות: 19
הצטרף: ב' מרץ 12, 2012 2:09 pm

Re: לילה כיום יאיר - במשנת התנא האלוקי רבי עקיבא בן יוסף

הודעהעל ידי 5389090 » ב' מרץ 23, 2015 11:06 pm

מעניין לציין דבריו הקדושים של בעל הבני יששכר חודש ניסן מאמר ד' אודות התכנסות זו וזלה"ק.

ומעתה תבין שהיו אותן החכמים מסובין בבני ברק דייקא, כי מבני בניו של המן (מזרע עמלק כח מאדים ס"מ) למדו תורה בבני ברק [גיטין נו ע"ב] (דייקא, שהיא בחלקו של דן [יהושע יט מה] אשר ביניהם היתה בעוה"ר העבודה זרה הראשונה בארץ ישראל פסל מיכה [שופטים יז ה]), והנה תדע דמשום הכי מרדכי לא יכרע ולא ישתחוה כי עשה המן את עצמו עבודה זרה [מגילה יט.] כי כחו הוא הס"מ א"ל אח"ר (בגימ' עמל"ק כנודע), ותמצא בנ"י בר"ק בגימטריא השט"ן, הוא השטן הוא וכו' דהוה ליה רשות לאסטוני על שהגבירו כחו בעבודה זרה בעוה"ר, והנה הפועל ישועות בקרב הארץ הוא המוציא יקר מזולל, כמו שיהיה לעתיד שהניצוץ הקדוש של הס"מ יוכלל בקודש היינו האל"ף החיות אשר בו מאלופו של עולם, והשאר דהיינו ק"ל מן שמיא נפל, וכן פתרו להמן אשר החלות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו [אסתר ו יג], וזהו הרמז שגם לעתיד ב"ב יתבטל כחו של עמל"ק (א"ל אח"ר, ס"מ, מאדים) לגמרי, וישאר גם הוא לאלקינו (היינו הניצוץ הקדוש הטמון בתוכו), ואז יתבטלו כל הכחות החיצוניות ולכל בני ישראל יהיה אור, ליהודים היתה אורה זו תורה [מגילה טז ע"ב], וזהו עיקר החירות חירות הנפש השכליות, על כן אותן החכמים בספרם יציאת מצרים באותו הלילה (זמן גאולה הראשונה שהיה עיקר מכת בכורות בשליטת מזל מאדים ס"מ שרו של אדום ועמלק המקטרג בכל הגליות והוא השטן והוא וכו'), הנה היו מסובין (הראו במעשיהם עיקר החירות) בבני ברק (אשר שם כבר התנוצץ הישועה והחירות הזאת דייקא במקום הרשע מקום שבט דן אשר היה פסל מיכה ע"ז הראשונה אל אחר), ודוקא מקום המיוחד בנ"י בר"ק בגימטריא השט"ן, שם משורש צפעוני המן מזרע עמלק שעשה את עצמו ע"ז, שם מבני בניו למדו תורה בבני ברק ונתברר הכח החיות של הדעת דסט"א שהוא עמלק ונתברר כחו אל הדעת דקדושה בהתעוררות הדעת אל התורה, וזה עיקר החירות המקווה לנו:

והנה להיות שהיו מסובין בבני ברק דייקא, הנה מזה עשו עיקר מביטול כח ס"מ מאדים, שלא [שמא] תאמר שלא ספרו מן הטובה הגדולה שנעשה במצרים קודם שליטת מזל מאדים היינו קודם חצות כמש"ל שאז הוציא אותם הש"י מתחת טבע המזלות להורות שאין מזל לישראל כי חלק י"י עמו, לזה אמר שהיו מספרין ביציאת מצרים כל אותו הלילה, רצ"ל שהיו מספרים גם מה שהיה נעשה קודם חצות, רק שהיו מסובין בבני ברק להורות החירות המופלג המקווה לעתיד (ויש לרמז שהיו מספרי"ם מלשון ספי"ר היינו שהיו מזהירים ומאירים בהגדה דיציאת מצרים כל אותו הלילה היינו כל ימי משך גלותינו החל הזה הדומה ללילה על ידי התגברות הס"ם הצר בקטרוגו, וכיון שהיו מספרים מה שהיה נעשה ביציאת מצרים בביטול כח מאדים, הנה האירו לישראל מתוך האפילה להראות להם אמונת אומן את אשר עשה ויעשה הפועל ישועות בקרב הארץ בעת אשר כביכול יבא מאדום חמוץ בגדים מבצרה אשר פורה ידרוך להוציא יקר מזולל השמן הטוב של הניצוץ הקדוש הטמון, והחרצנים והזגין עם כל הפסולת יושלכו אל ארץ גזירה במקום אשר לא יזכרו ולא יפקדו ולא יעלו על לב לעולם):

וזה ג"כ שיש להתבונן שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית. דבר בעתו מה טוב, סימנא מילתא, להיות כל מגמתם בסיפור ובהסיבה בבני ברק להורות הביטול של אל אח"ר, שאז יהיה י"י למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה י"י אחד ושמו אחד, ואז יהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם המיוחד, על כן באו אז תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית לקרוא בשם המיוחד י"י אחד ושמו אחד:

אביר יעקב
הודעות: 44
הצטרף: א' אוגוסט 11, 2013 6:21 pm

Re: לילה כיום יאיר - במשנת התנא האלוקי רבי עקיבא בן יוסף

הודעהעל ידי אביר יעקב » ג' מרץ 24, 2015 11:02 pm

אכן לדברי בעל הבני יששכר זיע"א, אחר 'רבי עקיבא לבני ברק' מקבל משנה תוקף שהכוונה על 'אותו יום ואותו שעה' וזהו מבני בניו של המן למדו תורה בני ברק ומאן ניהו 'איהו רבי עקיבא'

203040
הודעות: 13
הצטרף: ב' מרץ 12, 2012 2:34 pm

Re: לילה כיום יאיר - במשנת התנא האלוקי רבי עקיבא בן יוסף

הודעהעל ידי 203040 » ד' מרץ 25, 2015 7:34 pm

מעניין לציין דברי הרה"ק בעל השפת אמת זיע"א פסח (תרמ"א)


ואינו רחוק לומר כי מעשה בבני ברק הי' בלילה אחרת שהיו מספרין אותה הלילה ביצ"מ עד אור הבוקר. דאל"ה קשה פשיטא והי' אפשר עוד לומר כי הי' קודם אכילת מצה ומרור שהיו שוכחין לאכול ע"י הסיפור. בשגם עוסק במצוה פטור מן המצוה בפרט שבמצה פליגי אי בזה"ז דאורייתא וסיפור יצ"מ לכ"ע דאורייתא. ומה שאין מברכין ברכת המצות על סיפור יצ"מ. י"ל שהוא דבר המוטל עלינו בעצמנו גם אם לא היינו מצווין על זאת. ולא שייך על זה ברכה. כדאיתא עבדא דמפיק ליה מארי' לחירות ויהיב לי' כספא ודהבא אית לי' לשבחא כו':

אביר יעקב
הודעות: 44
הצטרף: א' אוגוסט 11, 2013 6:21 pm

Re: לילה כיום יאיר - במשנת התנא האלוקי רבי עקיבא בן יוסף

הודעהעל ידי אביר יעקב » ה' מרץ 26, 2015 9:34 pm

ואם כבר הוזכר דברי השפת אמת הרי שיש להעלות עוד מדברי השפ"א שמביא חידוש גדול למאד משם החידושי הרי"ם 'ביסוד הענין מה שישראל באו במצרים עד מ"ט שערי טומאה.

אתאמרא משמיה דהאר"י זיע"א וכמו שכותב בעצמו [פסח תרנ"ט] איתא בזוה"ק נ' זמנין אידכר יצ"מ בתורה כו' כמ"ש האריז"ל שזה הי' החפזון שלא יכנסו ח"ו לשער הנ' שבטומאה. דאיתא נ' שערי בינה בעולם וכולם נמסרו למרע"ה חוץ מאחד ותחסרהו מעט כו'. ולכן הי' מרע"ה מוכן לגאולה. כי כל שער יש לו דלת והסתר. ולא היו יכולין לכנוס בשערי קדושה עד שיעברו ההסתר המוכן לכל שער. ולכן נזכר בתורה נ' זמנין יצ"מ שבאותן המקומות הוצרך להיות יצ"מ וא"א להשיג התורה רק בפתיחת אלה השערים. ולפי שנחסר א' למרע"ה. אם היו נכנסין בשער הנ' לא הי' יכול לגאלם. ולכן אמר מרע"ה מי אנכי כו'. כי ירא מזה שיכנסו בשער הנ'. רק הקב"ה עשה נס וגאל אותנו קודם הזמן. אבל לעתיד כ' לא בחפזון כו'. שנראה שלמשיח יתגלה גם שער הנ'. כדכ' ונשא וגבה מאוד יותר ממרע"ה לכן לא בחפזון כו'. ולכן אמר מרע"ה שלח כו' ביד תשלח ביד המשיח שעתיד לגאול אותנו שלא בחפזון כנ"ל.

והנה ב-תרנ"ד כתב לבאר חידוש גדול למאד משמיה דבעל החידושי הרי"ם זיע"א, וז"ל,
שמעתי מפי מו"ז ז"ל מה דכתי' כשלחו כלה גרש יגרש דאיתא בשם האר"י ז"ל שלא הספיק בצקם כו' שיש נ' שערי טומאה ואילו נשתהו עוד רגע אחד היו נכנסין לשער הנ' והקדים הקב"ה לגאלנו ע"ש. ואמר הוא ז"ל כי אעפ"כ אם היו ח"ו מגיעין לשער הנ' הי' מפלה לגמרי לכל הסט"א. כי הלא הכל נברא בעבור בנ"י. והרשעים הרגישו זאת לכן כשהגיע לסוף מדריגתן כלה גרש יגרש. שהבינו שלא יהי' תקומה למפלתן עכ"ד. ונ"ל שלכן כ' ויהי בשלח פרעה ששלחם מעצמו כנ"ל. אבל לעתיד כתיב לא בחפזון תצאו כי גוג ומגוג ימרדו במלכות שמים לגמרי עד שיהי' להם מפלה שלימה ובלע המות לנצח. ובאמת גאולת מצרים היה התחלה והכנה לגאולה העתידה. כ' ביד חזקה ובזרוע נטוי'. והזרוע גדולה מהיד. וכעין שדרשו חז"ל כמה לקו באצבע עשר וביד לקו חמשים. כמו כן נאמר בזרוע יהי' עד מאה. אבל בזרוע כתיב נטוי' שלא נגמר עדיין אבל מוכן להיות נגמר כמאמר זרוע ה' על מי נגלתה. מ"י חמשים. ע"ל מאה.

המבואר מיניה יסוד גדול בכל האמור, שאין הפי' כפשוטו שאם ח"ו היה נכנסים לשער הנ' אזי לעולם כבר לא היו נגאלים ח"ו, לא היא, וכי נפק"מ קמיה קודשא בריך הוא בין מ"ט לעוד שער, הקב"ה הכל יכול וגם משם יכול להוציא, אלא מבאר החידושי הרי"ם
שברגע שהיו נכסים לשער הנ' ולא היה יכולים להיגאל כדברי האר"י זיע"א אזי מימלא היו הסט"א לגמרי לגמרי כלה כי תנאי התנה הקב"ה עם הבריאה אם ישראל כלים גם העולם כלה, ומימלא היה מתבטל כל הסט"א ומימלא הם שלא נתנו לישראל לבוא לשער נ' דטומאה, כי היו כלים, וזוהי הדיוק 'ויהי בשלח פרעה' שכל עצמותו של היציאה היה מפני פרעה שהרגיש שהיה כלה לגמרי, וכל זה היה בגאולת מצרים שהיה בבחי' בחיפזון, אולם לעתיד לבא שכל הסט"א באמת כלה כלה לגמרי אז אפילו וח"ו ישקעו
עד שער הנו"ן הקב"ה יהיה גאולם, ודוק היטב כי עמוק עמוק הוא.


חזור אל “פסח”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 56 אורחים