ולא זכיתי שתאמר יצי"מ בלילות- צערו של ראב"ע
פורסם: ו' מרץ 08, 2013 11:33 am
מוזכר בחלק מנוסחאות ישנות של ההגדה, אך לא בכולם, והיא יחסית הוספה מאוחרת [ע"פ הגדת הגאונים והרמב"ם].
ויתכן, בגלל שעוסקת בזכירת יצי"מ, ושונה ממצות סיפור יצי"מ.
כתבתי מעט הערות, אם יש הוספות אודה.
משנה מסכת ברכות פרק א משנה ה:
"מזכירין יציאת מצרים בלילות.
אמר ר' אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא שנא' (דברים טז) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות, וחכ"א ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח":
הערות:
יתכן שראב"ע עד גיל 18 לא אמר כלל יצי"מ בלילות, או שכן אמר, מצד כלל פרשת ציצית [ואע"פ שאינה נוהגת בלילה, ולכן כתב בפיה"מ לרמב"ם שמסתבר שלא אמר, מ"מ הרי יש סיבות נוספות לאמירת פרשת ציצית, ראה ברכות יב, ב], אך בלי כוונה למצוה, ולמ"ד מצ"כ לא יצא.
ולכא' הטעם שלא אמר, מפני שס"ל כחכמים, וס"ל שהם חולקים על בן זומא.
ומה שאמר "הריני כבן שבעים שנה", כוונתו שלמרות חכמתו הגדולה [תויו"ט] וכן עמלו הגדול בתורה [רמב"ם פיה"מ] לא הגיע לכך, והיה צריך דרשה מיוחדת.
ומה שאמר "ולא זכיתי", היינו שאמנם אין עבירה ומכשול תחת ידי, שהרי לא רק שסמכתי על חכמים, אלא אפילו עדיין כלל לא נדרש הדרש של בן זומא, אבל מ"מ יש לי צער גדול מאד: "לא זכיתי"! [ונקבע צער זה לדורות במשניות, לדעת כמה גדולה חיבת המצוות, וכמה ראוי להצטער בחסרון קיומן]
ויתכן, בגלל שעוסקת בזכירת יצי"מ, ושונה ממצות סיפור יצי"מ.
כתבתי מעט הערות, אם יש הוספות אודה.
משנה מסכת ברכות פרק א משנה ה:
"מזכירין יציאת מצרים בלילות.
אמר ר' אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא שנא' (דברים טז) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות, וחכ"א ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח":
הערות:
יתכן שראב"ע עד גיל 18 לא אמר כלל יצי"מ בלילות, או שכן אמר, מצד כלל פרשת ציצית [ואע"פ שאינה נוהגת בלילה, ולכן כתב בפיה"מ לרמב"ם שמסתבר שלא אמר, מ"מ הרי יש סיבות נוספות לאמירת פרשת ציצית, ראה ברכות יב, ב], אך בלי כוונה למצוה, ולמ"ד מצ"כ לא יצא.
ולכא' הטעם שלא אמר, מפני שס"ל כחכמים, וס"ל שהם חולקים על בן זומא.
ומה שאמר "הריני כבן שבעים שנה", כוונתו שלמרות חכמתו הגדולה [תויו"ט] וכן עמלו הגדול בתורה [רמב"ם פיה"מ] לא הגיע לכך, והיה צריך דרשה מיוחדת.
ומה שאמר "ולא זכיתי", היינו שאמנם אין עבירה ומכשול תחת ידי, שהרי לא רק שסמכתי על חכמים, אלא אפילו עדיין כלל לא נדרש הדרש של בן זומא, אבל מ"מ יש לי צער גדול מאד: "לא זכיתי"! [ונקבע צער זה לדורות במשניות, לדעת כמה גדולה חיבת המצוות, וכמה ראוי להצטער בחסרון קיומן]