ישראל אליהו כתב:ב"ה
מה זה משנה אם היו לפני מאה שנה או מאתים שנה?
ישראל אליהו כתב:אויבער חכמניק כתב:זה לא פשוט בכלל כמו שאתה כותב, כי רוב ככל הראשונים כתבו שאין לאומרה, וגם בדעת הרש"ש יש שכתבו שסבר שלא לאומרה. והוא אשר כתבתי שברי לי שאין לאמרה, כמו רוב ככל הראשונים, ויתכן שזו היתה גם כן דעת הרש"ש, אלא למי שידוע לו שכך נהגו אבותיו או רבותיו. וזה פשוט.
כמעט הכל כבר כתבו. רק שאנו צריכים להפעיל את שיקול דעתינו מי צודק יותר. ומסתבר שהר"ש"ש כתב את דבריו אליבא דהסוד.
ומה שכתבת שרוב ככל הראשונים כתבו שלא לאמרה, ראה בקונטרס שהעלתי שהביא כמה וכמה ראשונים שכתבו לאמרה, ושכן משמע מסתימת הרבה ראשונים, ע"ש.
אחרון התלמידים כתב:ישראל אליהו כתב:ב"ה
מה זה משנה אם היו לפני מאה שנה או מאתים שנה?
זה לא משנה, ממש לא, אם המנהג הוא לפני 20 שנה 100 שנה או 800 שנה. מה זה משנה?
פורים שמח.
(ולא ראית בדברי סב"ל, זה לא הנושא, אלא מה נפסק עפ"י מצוקי ארץ רבותינו הפוסקים מכל העדות וגדולי המקובלים ורבינו הגאון החיד"א זצ"ל בתוכם).
ישראל אליהו כתב:מה זה משנה אם היו לפני מאה שנה או מאתים שנה? העיקר רואים שקמה ישיבת מקובלים חדשה של גאוני עולם ולא חשו כלל לסב"ל נגד דברי הרש"ש.
ומה שכתבת על מנהג החסידים, זה לא נכון כלל, וראה למשל בתחילת האשכול.
על שאר הסברות וההרגשים, לא נדון עתה.
ברקים רב כתב:א. נו נו. ב. לא נכון. ג. לא מדובר בביכנ"ס יחידי.
בקיצור, המגמה ברורה. הדרישה מאנשים לשנות מנהג כל הדורות היא מוזרה במקרה הטוב.
ישראל אליהו כתב:פשוט מאד. הרש"ש כתב שיש לאמרה, ומסתמא דבריו ע"פ הסוד. וכיון שכך הם סודן של דברים, על כן ראוי לברכה.
ברקים רב כתב:בודאי שהאבודרהם כותב שנהגו לומר, והרי יש ראשונים שכתבו לומר, והם עצמם ודאי נהגו לומר, אבל הב"י פסק בשו"ע שלא לומר, ולא מצאנו להחונים עליו שחלקו בזה, ולפי מה שידעתי עד כה לא מצאנו בשום מקום אצל רבותינו כל גדולי האחרונים שאמרו, ולכן זה בודאי נקרא לשנות מנהג.
פרי יהושע כתב:ישראל אליהו כתב:פשוט מאד. הרש"ש כתב שיש לאמרה, ומסתמא דבריו ע"פ הסוד. וכיון שכך הם סודן של דברים, על כן ראוי לברכה.
כנראה דווקא לא עפ"י הסוד (ראיתי בשמו בקונ' שומע ומוסיף של הג"מ הגרש"ד).
]משה1 כתב:פרי יהושע כתב:ישראל אליהו כתב:פשוט מאד. הרש"ש כתב שיש לאמרה, ומסתמא דבריו ע"פ הסוד. וכיון שכך הם סודן של דברים, על כן ראוי לברכה.
כנראה דווקא לא עפ"י הסוד (ראיתי בשמו בקונ' שומע ומוסיף של הג"מ הגרש"ד).
זכור אני כי בתשובת הרה"ג יעקב הלל שליט"א בענין זה הביא לרבים ממקובלי בית אל תלמידי הרש"ש ז"ל ותלמידי תלמידיו שדברי הרש"ש דוקא על פי הסוד שכך כתבו להדיא הרב שמן ששון והרב כף החיים, עיין בדבריו. ולמי שומעים?
עבד הזמן כתב:בבית הכנסת האשכנזי שהו התפללתי החל החזן ברכת מעין שבע ואז חלק מהקהל הפסיקוהו, והיה מי שהורה לו שימשיך כדי שלא יהיה ברכה לבטלה ונסמוך על הדעות שאומרים ברכת מעין שבע.
היאך יש באמת לנהוג בכה"ג?
עבד הזמן כתב:בבית הכנסת האשכנזי שהו התפללתי החל החזן ברכת מעין שבע ואז חלק מהקהל הפסיקוהו, והיה מי שהורה לו שימשיך כדי שלא יהיה ברכה לבטלה ונסמוך על הדעות שאומרים ברכת מעין שבע.
היאך יש באמת לנהוג בכה"ג?
סיפרון כתב:כבר השיבו על פירושו בדברי הרש"ש רבים וטובים.
אם השיבו על דברי הרה"ג רי"ה הי"ו, מכל מקום הכותב בפורום כאן לעיל הביא מתלמידי תלמידי הרש"ש השמן ששון, והגר"א מני, והגרי"ח והכף החיים וכו', שהיו גדולים וגאונים בנסתר וכל רז לא אניס להו, ואתה מביא מחכמי הזמן שאין להם יד בחכמת האמת ומימיהם לא עסקו בזה, אתמהא, והדרה תשובתו של הרב הכותב למי שומעין, וראה נא ראה דברות קדשו של הגאון רבי חיים פאלג'י ז"ל בזה בספרו לב חיים ורוח חייים וחיים לראש דאישתפיך חמימיה ותשתומם, וכך היה המנהג הפשוט בירושלים זה למעלה ממאה שנה ואכמ"ל.
נהר שלום כתב:סיפרון כתב:כבר השיבו על פירושו בדברי הרש"ש רבים וטובים.
אם השיבו על דברי הרה"ג רי"ה הי"ו, מכל מקום הכותב בפורום כאן לעיל הביא מתלמידי תלמידי הרש"ש השמן ששון, והגר"א מני, והגרי"ח והכף החיים וכו', שהיו גדולים וגאונים בנסתר וכל רז לא אניס להו, ואתה מביא מחכמי הזמן שאין להם יד בחכמת האמת ומימיהם לא עסקו בזה, אתמהא, והדרה תשובתו של הרב הכותב למי שומעין, וראה נא ראה דברות קדשו של הגאון רבי חיים פאלג'י ז"ל בזה בספרו לב חיים ורוח חייים וחיים לראש דאישתפיך חמימיה ותשתומם, וכך היה המנהג הפשוט בירושלים זה למעלה ממאה שנה ואכמ"ל.
מכל מקום מרן הגר"ע יוסף כבר הביא שכן פסקו כל הראשונים והפוסקים וכן רבים מהמקובלים כתבו שגם לדעת רבינו האר"י ז"ל אין לאומרו, ומהם: מרן החיד"א והרמ"ע מפאנו, הגר"א ענתבי, הראש"ל הג"ר חיים אברהם גאגין (אג"ן), חכם אפרים הכהן זלל"ה וכו' וכו', שהיו גדולים וגאונים בנסתר וכל רז לא אניס להו, והדרה לאמת ששב ואל תעשה עדיף.
תורה מפוארת כתב:ואם נפשכם לדעה עוד עיינו בילקוט יוסף שמאריך באש וגופרית בעניין זה.
תורה מפוארת כתב:איני כ"כ קולט איך עובד הפינק- פון הזה, הגר"ע יוסף הורה שלא לומר ושזה איסור של ברכה לבטלה לומר, בקיצור הולכים אחריו רק כשמתחשק? תסביר לי מה כוונתך?
תורה מפוארת כתב:הגר"י יוסף מאריך איך שאסור לעשות כדעת המקובלים היכן שההלכה סותרת ובפרט שגם דברי הרש"ש המובאים בקונטרס הנ"ל אינם מוכחים, וכן נראה מתשובת היבי"א
ישראל אליהו כתב:הרוצה לעמוד על דעת השו"ע, יראה בב"י. ובב"י לא פסק שאין לומר. אלא רק כתב שעכשיו פשט המנהג שלא לאמרו. ועל פי זה כתב בשו"ע שאין אומרים, היינו ע"פ המנהג שהובא בב"י.
וזה עונה גם על הערתך דלעיל באות ב, שכתבת "לא נכון". והמעיין בב"י יראה שלא הכריע כלל בסברות וראיות, אלא הביא את השיטות השונות, וסיים שהמנהג עתה שלא לאמרה. אז מדוע "לא נכון"??!
תורה מפוארת כתב:תורה מפוארת כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:תורה מפוארת כתב:ואם נפשכם לדעה עוד עיינו בילקוט יוסף שמאריך באש וגופרית בעניין זה.
הקונטרס הנזכר בא לאפוקי משיטת בעל הילקוט"י, ו"להחזיר עטרה ליושנה", כאשר היה המנהג הקדום בספרד כדברי אבודרהם המובא בבית יוסף, וכך נהגו אצל חלק גדול (אם לא רוב) ק"ק הספרדים בדורות האחרונים.
איני כ"כ קולט איך עובד הפינק- פון הזה, הגר"ע יוסף הורה שלא לומר ושזה איסור של ברכה לבטלה לומר, בקיצור הולכים אחריו רק כשמתחשק? תסביר לי מה כוונתך?
הגר"י יוסף מאריך איך שאסור לעשות כדעת המקובלים היכן שההלכה סותרת ובפרט שגם דברי הרש"ש המובאים בקונטרס הנ"ל אינם מוכחים, וכן נראה מתשובת היבי"א
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 72 אורחים