מנהג תענית בכורים בערב פסח – פשר דבר

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » א' ינואר 26, 2014 1:51 pm

אז איך תסביר שבהלכות תשעת הימים מצאנו הגבלות במספר הקרואים, אפילו בסעודת ברית מילה החמורה. כ"ש בסיום מסכת הקל.

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » א' ינואר 26, 2014 1:54 pm

משולש כתב:אז איך תסביר שבהלכות תשעת הימים מצאנו הגבלות במספר הקרואים, אפילו בסעודת ברית מילה החמורה. כ"ש בסיום מסכת הקל.

א. מנין לך דסיום מסכת קיל מברית.
ב. בתשעת הימים יש דין אבלות, ואילו כאן מדובר על מנהג תענית.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » א' ינואר 26, 2014 2:50 pm

ההגבלה היא לא קשורה למזמין.
אני יודע שההגדרה למשל בברית היא, שכל מי שהיה מוזמן ובא לברית זו בכל מקום ובכל מצב, הוא שייך 'במסגרת הקרואים' וזה מראה על רמת המחוייבות שלו לסעודה.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » א' ינואר 26, 2014 2:59 pm

אוהב אוצר כתב:ההגבלה היא לא קשורה למזמין.
אני יודע שההגדרה למשל בברית היא, שכל מי שהיה מוזמן ובא לברית זו בכל מקום ובכל מצב, הוא שייך 'במסגרת הקרואים' וזה מראה על רמת המחוייבות שלו לסעודה.

יש גם מקומות שכתוב שיאכלו רק עשרה אנשים. (זה סוג הגבלה שונה ממה שציינת).

איש רגיל כתב:א. מנין לך דסיום מסכת קיל מברית.
ב. בתשעת הימים יש דין אבלות, ואילו כאן מדובר על מנהג תענית.

א. חשבתי שזה פשוט. אולי נבדוק האם יש מקורות מי חשוב ממי.
ב. לא רציתי להקיש את תשעת הימים לתענית, אלא להביא משם ראיה שלא כל אחד יכול לומר "אני שייך לסעודה". אמנם מה כן, אני לא יודע.

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ב' ינואר 27, 2014 10:48 am

אדרבא, מכך שבתשעת הימים כתבו הפוסקים שרק מי ששייך לסעודה יכול להשתתף בה, ובסיום מסכת הפוטרת מתענית, כתבו סתם שהיא סעודת מצוה למסיים ולכל הת"ח המשתתפים בה, נראה שהדין חלוק.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ב' ינואר 27, 2014 7:16 pm

בס"ד קיבלתי כמה מ"מ חשובים בנושא:

בשו"ת ר' ידידיה טיאה ווייל, או"ח סי' ל"ח: "נשאלתי מצורבא דרבנן חלוש מאוד בערב פסח והוא בכור וקשה עליו התענית עד ממש שלעת ערב אינו יכול לקיים כל כך בכוונה חובת ליל שמורים אלא בהכרח גדול וביותר באכילת שני זית מרור, וביקש להמציא לו היתר בענין... הא מילתא אמרתי לו, שיתחיל לחזור איזה מסכתא ויעשה סיום בערב פסח, ואז יהא מותר לאכול כשיעשה הסיום, וטוב שיהיה מסכת חגיגה כי היא באה עם הפסח... ומיהו הא נראה דלא יתחיל מסכתא קטנה בערב פסח כדי להשלים בו ביום, או שכבר השלים המסכתא קודם ערב פסח רק יעשה הסעודה בערב פסח, דזה אסור... אלא יתחיל המסכתא זמן מה קודם ערב פסח, כל יום איזה דפין, עד שישלימנו בערב פסח, ואף על גב דמכיון לכך, נראה דשרי". ועי"ש שהאריך. ולבסוף התיר רק בתנאי ש"יפרעו תענית אחרת או יתירו להם הנדר", והוסיף שלא יאכל מיד בבוקר אלא "שיתענה מקצת היום מעט זמן מה יותר ממה שרגיל לאכול", וכתב עוד שלא יאכל כל דבר, אלא "יותר נראה דיקיים אכילתו במיני תרגימא".

שו"ת תשובה מאהבה, ח"ב, או"ח סי' רס"א: "סעודת סיום... ודאי אינו ראוי לעשות בערב פסח בשביל הבכור... או בכורים בעצמם. דכירנא כד הוינא טליא ושאלתי את רבותי, רבינו הגדול מוהר"ר יחזקאל סג"ל לנדא נ"ע והגאון המפורסם מוהר"ר מאיר פישלס נ"ע, אם שאוכל לעשות סיום מסכתא בערב פסח, כי בכור אני ובכור אחר נפל, ומיחו בידי, ולא אמרו בטעמא"; תשובה מאהבה, ח"ג, סי' שע"ו: "נכרז בחוצות על פי פקודת מ"ו הגאון [בעל 'נודע ביהודה'] נ"ע בצרוף הרבנים בית דין הגדול: מי שעושה סעודת סיום בערב פסח, בין בשביל עצמו שהוא בכור, מכל שכן בשביל בכורים אחרים, הוא שלא על פי הוראת חכמי התורה. וגם אחרי מות מ"ו הגאון נ"ע נכרז כן על פי הרבנים בית דין הגדול".

כ"כ על החתם סופר העיד תלמידו הג"ר נפתלי סופר, ליקוטי בית אפרים, מונקאטש תרנ"ב, בנספח ח"ת, דף ט טור ד' אות כ"ט: "כל היתר לאכול על סיום בתענית בכורים... אמת אדמ"ו הגאון מוהר"ר משה סופר ז"ל היה מקפיד על היתר זה".

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ב' אפריל 14, 2014 3:40 am

התעוררה לי שאלה הלכתית. בכור המסיים מסכת או משתתף בסיום מסכת, מותר באכילה, משום סעודת מצוה. האם המסיים עצמו, מותר באכילה ושתיה, גם קודם הסיום? מצד אחד, הלא יום-טוב שלו הוא. מאידך, יתכן שכל עוד לא סיים, לא החל היו"ט.
ייתכן ששאלתי פשוטה בכמה מקומות, רק אין עיתותי בידי כעת, לבדוק את הנושא.

אשמח לקבל את עזרתכם.

ובמהרה נזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים, ולהודות שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו.

גם זו לטובה

אסור

היימישער · הודעהעל ידי **היימישער** » ב' אפריל 14, 2014 8:39 am

מותר.

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ב' אפריל 14, 2014 9:03 am

תודה...

מקורות / סברות בבקשה!

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » ב' אפריל 14, 2014 10:00 am

מהיכא תיתי שזה יו"ט שלו לפני שסיים? בשלמא בנישואין שטבחו טבוח ואין אדם טורח בסעודה ומפסידה, או במילה שהיום זמנה, אבל בסיום, וכי לא קורה שבסוף לא מסיים?

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ב' אפריל 14, 2014 11:47 am

הרי אם לא יסיים יהיה חייב לצום. ממילא, מוכרח שיסיים. אם כן, ייתכן שהוי יו"ט כבר

מה שנכון נכון

בחזון עובדיה פסח עמוד ריב כתב שקודם שמיעת הסיום אין לאכול ולשתות כלל שעדין חלות התענית עליו.
ואולי יש לחלק בין המסיים עצמו לבין השומעים.
וראה עוד ברבבות אפרים ח"ג סימן שד.

קולמוס הסופר

בס"ד

: פסקי תשובות סימן תע.JPG (24.31 KiB) נצפה 8278 פעמים

: שם.JPG (34.8 KiB) נצפה 8278 פעמים

פטיט סירה · הודעהעל ידי **פטיט סירה** » ג' אפריל 22, 2014 2:41 pm

בכור שלא הגיע למצוות אביו מתענה עליו, אם הי' אביו בסיום מסכת יכול לאכול, מה הדין כשהבן שמע סיום, האם זה פוטר את האבא.
א. האם החיוב לצום הוא על האבא. או שהחיוב לצום הוא על הבן והאב צם במקומו.
ב. גם אם החיוב על הבן והאב צם במקומו, כל הדין שסיום פוטר, הוא רק לצם שהוא לא צריך לצום ולא על המחויב.

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ג' אפריל 22, 2014 5:22 pm

המנהג להקל בכל אופני ההשתתפות והסיום, ובניגוד לשאר תעניות/אכילת בשר באב שאז יש פרטי דינים בעניין.
בתיאבון, ולשנה הבאה בירושלים הבנויה

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ג' אפריל 22, 2014 8:41 pm

בסעיף ב ענית על שאלתך.

רחמים · הודעהעל ידי **רחמים** » א' ינואר 18, 2015 2:42 pm

מבואר בטשו"ע סי' ת"ע שהבכורות מתענין בערב פסח זכר לנס, ונוהגים שהנקבות לא מתענות, וכתב המ"ב ס"ק י' שנוהגים לפטור עצמם מהתענית ע"י השתתפות בסיום מסכת.

א. מדוע מתענים זכר לנס ולא עושים משתה ושמחה?
ב. מדוע הנקבות לא מתענות הרי גם הן ניצלו במכת בכורות?
ג. מדוע על ידי סיום מסכת נפטרים מתענית זו, דבר שלא מצאנו באף תענית?

ונראה לתרץ שהבכורות התקדשו על ידי שניצלו במכת בכורות אולם על ידי חטא העגל הפסידו קדושה זו ובמקומם נבחרו הלויים* , וכל בכור שהיה כנגדו לוי לא היה זקוק לפדיון, ובפסח יש קיטרוג על הבכורות כיון שנזכר הנס שנעשה להם שמכחו זכו למעלתם, ומיד גם נזכר חטא העגל שבגללו הפסידו המעלה הנ"ל, וכדי להינצל מקיטרוג חטא העגל נהגו הבכורות להתענות, ופטורים מתענית זו על ידי סעודת סיום מסכת כיון שבזה מתנהגים כשבט לוי הלומד תורה. וממילא מובן שהנקבות פטורות מהתענית שהרי לא חטאו בעגל.

* כמבואר בספורנו (במדבר פרשת במדבר פרק ג פסוק יג) וז"ל: ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל. אמנם במכת בכורות שהיו הבכורות ראויים ליענש בעון הדור מפני היותם היותר נכבדים ובהיותם בלתי ראוים להנצל ממכת מדינה כענין פן תספה בעון העיר (בראשית יט, טו). ואני הצלתים במה שהקדשתים לי בענין שיהיו אסורים להתעסק בעבודת הדיוט כמשפט כל הקדש שהוא אסור בגיזה ועבודה ולמען יהיו מותרים בזה הצרכתים פדיון, כמשפט כל הקדש היוצא לחולין כאמרו כל בכור בניך תפדה (שמות יג, יג). ולא בשביל זה הפדיון היו פטורים מן העבודה ועכשיו שחטאו מאסתים ולקחתי הלוים תחתיהם לפדיון והיו לי הלויים לעבודה:

מה שנכון נכון

ראה את דברי רשז"א בענין.

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » א' ינואר 18, 2015 8:55 pm

viewtopic.php?f=27&t=4471&hilit=+%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA

viewtopic.php?f=17&t=16728&hilit=%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA

בן_אליעזר · הודעהעל ידי **בן_אליעזר** » ג' מרץ 31, 2015 9:28 pm

ראיתי באיזהו מקומן - ודומני שהי' בקובץ "המאור" ברוקלין בשנתיים האחרונות? - שא' הכותבים הביא (מפי השמועה אולי) בשם הגר"מ פיינשטיין, וגם כן בשם ה'רבבות אפרים', זצ"ל -- ששניהם הורו היתר לבכור שלא נפטר בסיום תענית בכורות בער"פ (דהיינו, שלא אכל שם בסמיכות ממש לסיום) - שיאכל דבר מה, כדי שלא יחלש בקיום מצוות הסדר בערב.

ע"כ תורף הענין.
עכ"פ כפי זכרוני - זה הי' דבר חידוש, ז.א. שלא הופיע בספריהם של שניהם (ואכן בחיפוש שערכתי בשו"ת של שניהם -לא מצאתי אזכור לענין זה בייחוד).

אין הקבצים הנ"ל תח"י כעת להשוותם (וגם אינם באוצר ולא בהיברובוקס). הידוע למישהו הפני'ה מדוייקת לדברים (ושוב, רק מזכרוני שהי' ב'המאור', וייתכן בעוד קבצים שראו אור אז ועיינתי בהם [כקובצי 'ישורון' ו'בית אהרן וישראל'].

ואולי הענין גם הובא בס' "מסורת משה" של הגרמ"פ?

ותודה מראש.

מה שנכון נכון

ראה עוד במ"ב תע,ב.

ונראה דאם חש בראשו או בעיניו אין צריך להתענות. וכן נראה עוד דבאדם שהתענית קשה לו ואחר התענית אין יכול לאכול רק דברים קלים ובשיעור מועט מאד וקרוב הדבר שעי"ז לא יוכל לקיים אכילת מצה ומרור ושתיית ד' כוסות כתיקונם מוטב שלא להתענות כדי שיקיים מצות הלילה כתיקונם ומ"מ בזה ובזה טוב יותר שיאכל רק מיני תרגימא.

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » ב' מרץ 14, 2016 8:44 pm

האם מישהו יוכל להעלות מקולמוס המצו"ב את המאמר בנידון 'מתענים - מתענגים' [עמ' 13]?
בתודה
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 3142035188

מה שנכון נכון

ישראל אליהו כתב:האם מישהו יוכל להעלות מקולמוס המצו"ב את המאמר בנידון 'מתענים - מתענגים' [עמ' 13]?
בתודה
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 3142035188

קולמוס.PDF: (2.71 MiB) הורד 609 פעמים

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' מרץ 15, 2016 10:50 am

בהֶקשר לאשכול,
האם ידועים פיוטים שנתחברו במיוחד לתענית בכורים שבערב פסח?

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » ג' מרץ 15, 2016 11:24 am

מה שנכון נכון כתב:
ישראל אליהו כתב:האם מישהו יוכל להעלות מקולמוס המצו"ב את המאמר בנידון 'מתענים - מתענגים' [עמ' 13]?
בתודה
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 3142035188

קולמוס.PDF

תודה רבה!

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » ג' מרץ 15, 2016 9:03 pm

מנין לחדש שזה "יו"ט שלו". בפשטות אין לאכול קודם הסיום.
ואם נמצא מקור שחשיב יו"ט שלו, א"כ עליו להשלים תענית במועד אחר, וכדין מוהל וסנדק, דיו"ט שלהם, ולכן התענית לא חלה עליהם כלל, ומשלימים ביום אחר (וכמו שנפסק במשנ"ב).

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » א' מרץ 20, 2016 3:57 pm

ארזי ביתר כתב:הרי אם לא יסיים יהיה חייב לצום. ממילא, מוכרח שיסיים. אם כן, ייתכן שהוי יו"ט כבר

למה מוכרח שיסיים? ברוב הדורות נהגו לצום כמבואר בפוסקים, בדורות מאוד מאוחרים התחילו להקל לעשות סיומים. והקולא של "לשמוע סיום" היא עוד יותר קולא.
החתם סופר היה בכור וצם כל ימיו בע"פ ובשנים האחרונות שהיה חלש השתדל למצוא סנדקאות בערב פסח.

מי שלא יכול לצום ערב פסח ויש לו סיום, לענ"ד עדיף שיעשה אותו אחרי שעה תשיעית ולכה"פ אחרי חצות, כדי שיהיה לפחות תענית שעות.

עוד זכור לי שסיום שמתחילים ומסיימים בו ביום לא נקרא סיום, וכן אם עומד לסיים בא' ניסן (לדוגמא) ודוחה את הסיום עד ע"פ גם לא טוב.

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » א' מרץ 20, 2016 8:44 pm

משולש כתב:
ארזי ביתר כתב:הרי אם לא יסיים יהיה חייב לצום. ממילא, מוכרח שיסיים. אם כן, ייתכן שהוי יו"ט כבר

למה מוכרח שיסיים? ברוב הדורות נהגו לצום כמבואר בפוסקים, בדורות מאוד מאוחרים התחילו להקל לעשות סיומים. והקולא של "לשמוע סיום" היא עוד יותר קולא.
החתם סופר היה בכור וצם כל ימיו בע"פ ובשנים האחרונות שהיה חלש השתדל למצוא סנדקאות בערב פסח.

מי שלא יכול לצום ערב פסח ויש לו סיום, לענ"ד עדיף שיעשה אותו אחרי שעה תשיעית ולכה"פ אחרי חצות, כדי שיהיה לפחות תענית שעות.

עוד זכור לי שסיום שמתחילים ומסיימים בו ביום לא נקרא סיום, וכן אם עומד לסיים בא' ניסן (לדוגמא) ודוחה את הסיום עד ע"פ גם לא טוב.

מי שלא יכול לצום [או שלא יקיים את מצוות הלילה כדבעי], פטור מהצום, אף בלי סיום. משנ"ב.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ב' מרץ 21, 2016 12:08 am

ישראל אליהו כתב:
משולש כתב:
ארזי ביתר כתב:הרי אם לא יסיים יהיה חייב לצום. ממילא, מוכרח שיסיים. אם כן, ייתכן שהוי יו"ט כבר

למה מוכרח שיסיים? ברוב הדורות נהגו לצום כמבואר בפוסקים, בדורות מאוד מאוחרים התחילו להקל לעשות סיומים. והקולא של "לשמוע סיום" היא עוד יותר קולא.
החתם סופר היה בכור וצם כל ימיו בע"פ ובשנים האחרונות שהיה חלש השתדל למצוא סנדקאות בערב פסח.

מי שלא יכול לצום ערב פסח ויש לו סיום, לענ"ד עדיף שיעשה אותו אחרי שעה תשיעית ולכה"פ אחרי חצות, כדי שיהיה לפחות תענית שעות.

עוד זכור לי שסיום שמתחילים ומסיימים בו ביום לא נקרא סיום, וכן אם עומד לסיים בא' ניסן (לדוגמא) ודוחה את הסיום עד ע"פ גם לא טוב.

מי שלא יכול לצום [או שלא יקיים את מצוות הלילה כדבעי], פטור מהצום, אף בלי סיום. משנ"ב.

מסתמא הוא "דחויה" ולא "הותרה" ולכן אם בשביל לקיים מצוות הלילה מספיק לאכול רק אחר חצות או אחר שעה תשיעית מסתמא אין סיבה שיותר לו לאכול כבר מהבוקר בגלל שבעוד 12 שעות ליל הסדר.

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » ב' מרץ 21, 2016 12:37 am

המשנ"ב לא חילק. משמע דשרי לגמרי.
המשנ"ב כיוון לתלמיד הרא"ש, וגם הוא לא חילק. [כנראה משום שזהו מנהג, ולא מדינא]. ראה כאן עמ' י"ט http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?164821&

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' מרץ 25, 2016 4:35 pm

ישראל אליהו כתב:המשנ"ב לא חילק. משמע דשרי לגמרי.
המשנ"ב כיוון לתלמיד הרא"ש, וגם הוא לא חילק. [כנראה משום שזהו מנהג, ולא מדינא]. ראה כאן עמ' י"ט http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?164821&

לא מדוייק שהמשנ"ב לא חילק. זה לשונו:
משנה ברורה סימן תע

וכן נראה עוד דבאדם שהתענית קשה לו ואחר התענית אין יכול לאכול רק דברים קלים ובשיעור מועט מאד וקרוב הדבר שעי"ז לא יוכל לקיים אכילת מצה ומרור ושתיית ד' כוסות כתיקונם מוטב שלא להתענות כדי שיקיים מצות הלילה כתיקונם ומ"מ בזה ובזה טוב יותר שיאכל רק מיני תרגימא.

ובשער הציון סימן תע ס"ק ו כתב על מיני תרגימא:

(ו) שיוצא ידי תענית. זה על פי שיטת ר' יחיאל, מובא במרדכי, עיין שם:

ואם כן המשנ"ב מהדר למצוא דרך לצום, ובוודאי יסכים שאם יכול לצום חצי יום או עד שעה ט' עדיף.

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » ש' מרץ 26, 2016 8:41 pm

משולש כתב:
ישראל אליהו כתב:המשנ"ב לא חילק. משמע דשרי לגמרי.
המשנ"ב כיוון לתלמיד הרא"ש, וגם הוא לא חילק. [כנראה משום שזהו מנהג, ולא מדינא]. ראה כאן עמ' י"ט http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?164821&

לא מדוייק שהמשנ"ב לא חילק. זה לשונו:
משנה ברורה סימן תע

וכן נראה עוד דבאדם שהתענית קשה לו ואחר התענית אין יכול לאכול רק דברים קלים ובשיעור מועט מאד וקרוב הדבר שעי"ז לא יוכל לקיים אכילת מצה ומרור ושתיית ד' כוסות כתיקונם מוטב שלא להתענות כדי שיקיים מצות הלילה כתיקונם ומ"מ בזה ובזה טוב יותר שיאכל רק מיני תרגימא.

ובשער הציון סימן תע ס"ק ו כתב על מיני תרגימא:

(ו) שיוצא ידי תענית. זה על פי שיטת ר' יחיאל, מובא במרדכי, עיין שם:

ואם כן המשנ"ב מהדר למצוא דרך לצום, ובוודאי יסכים שאם יכול לצום חצי יום או עד שעה ט' עדיף.

כת"ר צודק. כתבתי עפ"י זכרוני.

אך בכל זאת, תלמיד הרא"ש לא חילק. [יכול להיות שהמשנ"ב היסס להתיר היתר גורף, בעוד שלא ראה זאת בשום ראשון, ולכן כתב שלפחות ייצא שיטת ר' יחיאל. ואפשר שאם היה רואה את דברי תלמיד הרא"ש, היה מתיר לגמרי].

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ש' מרץ 26, 2016 11:51 pm

המשנ"ב מאוד מסתבר מסברא. גם בתלמיד הרא"ש ניתן להכניס את זה. אחרת דבריו דחוקים מאוד.

גם אם לא נוכל להכניס זאת בתלמיד הרא"ש, עדיין יש לצרף שיטות נוספות שמלכתחילה לא מחוייב לצום עד הערב אלא לפחות עד חצות. (כמו מור וקציעה תע).

מהניסיון, עריכת סדר בצום מאוד קשה לי. (את הכוס השלישית והרביעית לא הצלחתי להחזיק לאורך בהמ"ז והלל, מחולשת היד). אבל טעימת פירות אחרי שעה תשיעית מבטלת לגמרי את כל הקושי הנ"ל.

בימינו נהפך להיתר גמור וחושבים את המתענה כאילו אינו אלא מן המתמיהים, בעוד שהמעיין במקורות רואה בדיוק הפוך.

לדוגמא שו"ת תשובה מאהבה, ח"ב, או"ח סי' רס"א: "סעודת סיום... ודאי אינו ראוי לעשות בערב פסח בשביל הבכור... או בכורים בעצמם. דכירנא כד הוינא טליא ושאלתי את רבותי, רבינו הגדול מוהר"ר יחזקאל סג"ל לנדא נ"ע והגאון המפורסם מוהר"ר מאיר פישלס נ"ע, אם שאוכל לעשות סיום מסכתא בערב פסח, כי בכור אני ובכור אחר נפל, ומיחו בידי, ולא אמרו בטעמא"; תשובה מאהבה, ח"ג, סי' שע"ו: "נכרז בחוצות על פי פקודת מ"ו הגאון [בעל 'נודע ביהודה'] נ"ע בצרוף הרבנים בית דין הגדול: מי שעושה סעודת סיום בערב פסח,בין בשביל עצמו שהוא בכור, מכל שכן בשביל בכורים אחרים, הוא שלא על פי הוראת חכמי התורה. וגם אחרי מות מ"ו הגאון נ"ע נכרז כן על פי הרבנים בית דין הגדול".

ולדעת האליה רבה, גם מי שמוכרח לאכול בגלל שהוא סנדק או בעל ברית לא נפטר מהתענית וצריך להשלים תענית ביום אחר.
אליה רבה סימן תע

א הבכורות מתענין וכו'. בעל ברית וסנדקים ואבי הבן מותרין לאכול על המילה ויפרעו תענית אחר (תשובות חוט השני כ"ה). ונראה כשמתענה בשביל הבן אף כשאינו בעל ברית, דזה אינו אלא מנהגא. ובתשו' נחלת יעקב סי' י' לא נראה כן. ועכ"פ יש להקל לצרף למנין. כתב חק יעקב [סק"ד] כשחל ערב פסח בשבת דמתענין בה' ואירע מילה ביום ה', יתענה ולא ישלים, כדלק

וראה 'מנהגי אמשטרדם' שעד השואה נהגו כל הבכורות לצום חצי יום. ולא נהגו לעשות סיום כלל. ושמעתי פעם שגם בק"ק פפד"מ ובמקומות נוספים בארץ אשכנז נהגו הבכורות לצום חצי יום עד השואה.

שו"ת בית מרדכי (חי בשנים תרנ"ט - תשד"מ) חלק א סימן נו כותב שאצל הספרדים (בזמנו לפני כמה עשרות שנים) צמים בע"פ:

הספרדים מקיימים את תענית בכורות בערב פסח כדינו וככתבו בטור וש"ע או"ח סימן תע ואינם נוהגים בסיום מסכת לבכורות בערב פסח. בשיורי כנסת הגדולה לטור או"ח שם פוסק שאם ישנם עשרה בכורות ומתפללים יחד, כשמחזיר הש"ץ התפלה, יאמר הש"ץ עננו בשומע תפלה. וכן כתב הפרי חדש, שיאמר עננו בשומע תפלה. וכן ראיתי לפני הרבה שנים בזמן שהותי בפירנצי שבאיטליה שבערב פסח צמו הבכורות והתפללו בצבור תפלת מנחה ואמרו עננו בשומע תפילה.

שו"ת אור לציון חלק ג פרק יב - דיני תענית בכורות

א. שאלה. האם אפשר להפסיק תענית בכורות בערב פסח על ידי שמיעת סיום מסכת והשתתפות בסעודה שם.
תשובה. מי שלא קשה לו להתענות, טוב שלא יקל לכתחילה לפטור עצמו מהתענית על ידי השתתפות בסיום מסכת. ומי שהתענית קשה עליו ומפריעה לו לעריכת ליל הסדר, רשאי לסמוך על השתתפות בסיום מסכת, ויבין את הנאמר שם, ויאכל כזית מזונות או ישתה רביעית יין, ואז יוכל להפסיק את התענית. ויש לסיים מסכת שיש בה גמרא. ואף על סיום מסכת תמיד, שרק על חלק ממנה יש גמרא, אפשר להפסיק את התענית.

לעומקו של דבר

והגרשז"א אמר טעם מחודש,
שהתענית היא תענית צער זכר למקדש,
שהנה הלא שבט לוי נלקח לעבודת המקדש, תחת הבכורים, ככתוב זה במקראות, ואמרו חז"ל שהוא משום חטא העגל,
והיום של עבודת המקדש היה ערב פסח כידוע כל זה מתיאורי חז"ל הק', וזה היה גם היום שבו ראו כולם את עבודת המקדש כי רוב ישראל באו לשם לעמוד על קרבנם
ולכן ביום זה כשראו הבכורות בעיניהם גודל הוד רום שגב מעלת עבודת המקדש, ונזכרו אשר בידם הייתה החמדה הגנוזה הלזו ורק בעוונם לא זכו הם לעבוד העבודה הקדושה הזו כשלוחי דרחמנא ושלוחי דידן, נתעצבו אל ליבם ונהגו להתענות, ומזה נקבע לדורות המנהג שבכורים מתענים.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ו' מרץ 24, 2017 11:14 am

יל"ע, האם נוקטים כרבינו יחיאל לחומרא. ובמשנ"ב סי' תע נראה שכן. ואם כך יצא הדין דלהסוברים (עי' מנחת יצחק ט-מה) דל"מ שמיעת סיום בעלמא אא"כ מיד אוכל שם סעודת מצוה, אולי י"ל לגבי מי שרוצה לאכול פת על סמך זה, שיצטרך בסעודת סיום המסכת ג"כ לאכול פת. גם יל"ע באופנים שה'סיום' הוא קלוש ויש בו פקפוקים, דמ"מ ראוי להיזהר עכ"פ שלא לאכול פת, 'להרויח' את שיטת רבינו יחיאל. העירו בזה?

אויבער חכמניק

לעומקו של דבר כתב:והגרשז"א אמר טעם מחודש,
שהתענית היא תענית צער זכר למקדש,
שהנה הלא שבט לוי נלקח לעבודת המקדש, תחת הבכורים, ככתוב זה במקראות, ואמרו חז"ל שהוא משום חטא העגל,
והיום של עבודת המקדש היה ערב פסח כידוע כל זה מתיאורי חז"ל הק', וזה היה גם היום שבו ראו כולם את עבודת המקדש כי רוב ישראל באו לשם לעמוד על קרבנם
ולכן ביום זה כשראו הבכורות בעיניהם גודל הוד רום שגב מעלת עבודת המקדש, ונזכרו אשר בידם הייתה החמדה הגנוזה הלזו ורק בעוונם לא זכו הם לעבוד העבודה הקדושה הזו כשלוחי דרחמנא ושלוחי דידן, נתעצבו אל ליבם ונהגו להתענות, ומזה נקבע לדורות המנהג שבכורים מתענים.

ראה גם בספר 'באר יוסף' מהג"ר יוסף צבי סלנט במאמרים לחג הפסח, אינני זוכר כעת מה כתב שם, אך יתכן שהוא טעמו של הגרש"ז (וידוע שהגרש"ז היה מצטט הרבה ממנו, והרבה דברי אגדה שמובאים בשמו ומיוחסים אליו נמצאים כבר בספר באר יוסף).

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » א' מרץ 26, 2017 10:57 am

נוטר הכרמים כתב:בשם מהרצ"ה מזידיטשוב - הגירסא במסכת סופרים: הבכורים מתענגין

בספר פאר יצחק - תולדות מהרצ"ה מזידיטשוב – (פרק כה אות ד) הביא ששמע משמו של בנו הצדיק רמ"מ זצ"ל, שהרה"ק הנ"ל היה בכור ולא הקפיד מעולם על תענית זה, ואמר שעיקר תענית זו הוא ממסכת סופרים (פרק כא, ונזדקר שם טעות שבמקום הבכורים מתענים צ"ל הבכורים מתענגים מפני שהוא יו"ט שלהם. והוסיף הרמ"מ, ואף שהדבר כמעט זר ומתמיה, אחרי שדין זה נזכר בטוש"ע שתי פעמים בסי' תכט ובסי' תע, אל לנו לשכוח מי היה רבינו וכו'.

ובספר נימוקי או"ח סי' תע יצא כנגדו בחריפות גדולה, על שתלה במהרצ"ה בוקי סריקי, וחלילה לסמוך עליו בזה.

פאר יצחק אינו תולדות של מהרצ"ה מזידיטשוב אלא של אחינו האדמו"ר רבהי יצחק אייזיק מזידיטשוב. גם "בנו הצדיק רמ"מ" מתאים לרבי יצחק אייזיק שבנו הצעיר נקרא רבי מנחם מנדל ולא לרצ"ה שלא השאיר אחריו בנים.

נוטר הכרמים

איתא בפסחים (קח, א):

רב ששת הוה יתיב בתעניתא כל מעלי יומא דפסחא

.
ובתוס' שם, וז"ל,

לאו דוקא אלא שומר עצמו מלאכול. אי נמי היה מקבל עליו ממש תענית כדי שיהא נזכר ונזהר מלאכול. והבכורות נהגו להתענות ערב פסח דקתני במסכת סופרים (פרק כא הלכה ג) שאין מתענין בניסן אלא הבכורות בערב הפסח.

ולכאורה צ"ב טובא, מה ענין מנהג תענית בכורות בערב פסח שהיא תענית שנתקנה משום איזה טעם, לתעניתו של רב ששת שהיא מחמת שהיה איסטניס ומעונג, ואי הוה טעים מצפרא לא מצי למיטעם מצה לתיאבון לאורתא (כלשון רש"י כאן).

וכן צ"ב בסידור ההלכות בשולחן ערוך סי' תע שכותרתו 'שהבכורות מתענין בערב פסח', שבסעיפים א' וב' מיירי מתענית הבכורות, ואילו בסעיף ג' איתא: האיסטניס מתענה בערב פסח, כדי שיאכל מצה לתיאבון.

ולכאורה נראה מזה שגם תענית הבכורות מישך שייכא לאותו טעם שהאיסטניס מתענה בערב פסח, כדי שיאכל מצה בתיאבון.

וחכ"א רצה לחדש שזהו גדר וטעם תענית בכורות שבאו בתעניתן לקיים בהידור אכילת מצה בתיאבון, ש'זכר לנס שניצלו ממכת בכורות' חפצו לקיים המצוה של אכילת מצה בשלימות ובהידור מצוה, ולכן הרחיבו את הדין שלא יאכל אדם סמוך למנחה כדי שיאכל מצה לתיאבון (לפירוש רש"י ורשב"ם) לכל היום כולו, ויעויין לשון הרמב"ם (הלכות חמץ ומצה פ"ו הי"ב, וכן אסור לאכול ערב הפסח מקודם המנחה כמעט, כדי שיכנס לאכילת מצה בתאוה, אבל אוכל הוא מעט פירות או ירקות ולא ימלא כריסו מהן, וחכמים הראשונים היו מרעיבין עצמן ערב הפסח כדי לאכול מצה בתאוה ויהיו מצוות חביבין עליו וכו'.

בברכה המשולשת

נוטר הכרמים כתב:איתא בפסחים (קח, א):
רב ששת הוה יתיב בתעניתא כל מעלי יומא דפסחא
.
ובתוס' שם, וז"ל,
לאו דוקא אלא שומר עצמו מלאכול. אי נמי היה מקבל עליו ממש תענית כדי שיהא נזכר ונזהר מלאכול. והבכורות נהגו להתענות ערב פסח דקתני במסכת סופרים (פרק כא הלכה ג) שאין מתענין בניסן אלא הבכורות בערב הפסח.

ולכאורה צ"ב טובא, מה ענין מנהג תענית בכורות בערב פסח שהיא תענית שנתקנה משום איזה טעם, לתעניתו של רב ששת שהיא מחמת שהיה איסטניס ומעונג, ואי הוה טעים מצפרא לא מצי למיטעם מצה לתיאבון לאורתא (כלשון רש"י כאן).

וכן צ"ב בסידור ההלכות בשולחן ערוך סי' תע שכותרתו 'שהבכורות מתענין בערב פסח', שבסעיפים א' וב' מיירי מתענית הבכורות, ואילו בסעיף ג' איתא: האיסטניס מתענה בערב פסח, כדי שיאכל מצה לתיאבון.

ולכאורה נראה מזה שגם תענית הבכורות מישך שייכא לאותו טעם שהאיסטניס מתענה בערב פסח, כדי שיאכל מצה בתיאבון.

וחכ"א רצה לחדש שזהו גדר וטעם תענית בכורות שבאו בתעניתן לקיים בהידור אכילת מצה בתיאבון, ש'זכר לנס שניצלו ממכת בכורות' חפצו לקיים המצוה של אכילת מצה בשלימות ובהידור מצוה, ולכן הרחיבו את הדין שלא יאכל אדם סמוך למנחה כדי שיאכל מצה לתיאבון (לפירוש רש"י ורשב"ם) לכל היום כולו, ויעויין לשון הרמב"ם (הלכות חמץ ומצה פ"ו הי"ב, וכן אסור לאכול ערב הפסח מקודם המנחה כמעט, כדי שיכנס לאכילת מצה בתאוה, אבל אוכל הוא מעט פירות או ירקות ולא ימלא כריסו מהן, וחכמים הראשונים היו מרעיבין עצמן ערב הפסח כדי לאכול מצה בתאוה ויהיו מצוות חביבין עליו וכו'.

אולי הניסוח בשו"ע הוא בגלל הירושלמי (אני כותב מזכרון מעומעם. ייתכן שהדברים מפורשים בטור או בב"י. כרגע אינני זוכר, לבושתי)

פורום אוצר החכמה

מי מחובר