ברכת מעין שבע בפסח שחל בשבת

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » ד' מאי 30, 2012 12:52 am

נמחק משום כפילות ראה בהמשך

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' מאי 30, 2012 1:01 am

מורה צדק כתב:אם כך הספרדים היו יותר קרובים.

אה, עכשיו אני מבין על מה אתה מסתמך כשאתה משליט את מרותם של הספרדיים...

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » ד' מאי 30, 2012 1:01 am

כעת אינה ה' לידי כי גם על המשנ"ב אמרו שהחמיר מרוב חסידות!
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21434&st=&pgnum=210

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ד' מאי 30, 2012 8:44 am

תצחקו, אבל הוגה ובני שיטתו באמת חושבים שהתורה ניתנה רק לבני שיטתם.

יוסףלוי · הודעהעל ידי **יוסףלוי** » ש' אפריל 05, 2014 11:37 pm

כתב באיזה ספר:

פסח שחל להיות בשבת אין אומרים מעין שבע שברכה זו נתקנה בשביל עם שבשדות שמתאחרים בבה"כ בשביל שלא יזיקום המזיקים והאידנא א"צ שימור כי ליל שימורים הוא לה' מהמזיקים אבל בשבת שבתוך הפסח ודאי שצריך לומר מעין שבע וכן בשל מועדות שחלו להיות בשבת דליל שימורים לא מיקרי אלא ליל פסח דבפסח כתיב ליל שימורים הוא הוא ולא אחר. וכן אנו נוהגים. ועיי' הרשב"ש שאלה שכ"ט ותבין:

מה הקשר לרשב"ש?

שו"ת הרשב"ש סימן שכט

שאלת. כי בקוסטאנטינה מברכין ברכת השכיבנו בלא חתימה, וכי החכם ר' מימון נגאר נ"ע כתב בקונטריס המנהגות שחבר שלא מצא טעם לדבריהם, ואתה אמרת כי מתשובתי לירושלם עיר הקדש מצאת טעם נכון, ושהם נתלים באשלי רברבי ר' יוסף בן עקנין ז"ל ור' אברהם בנו של הרמב"ם ז"ל, ומאותם טעמים שכתבתי אני.

תשובה. אני אומר כדבריך כן הוא, ואיני צריך להאריך כי כבר הכל כתוב אצלך. אלא שמצאתי עוד אח"כ כי ר' מאיר מרוטנבורק ז"ל לא היה אומר אותם פסוקים של ה' ימלוך ולא היה חותם ביראו עינינו, אבל כשהיה יורד לפני התיבה היה אומרן כדי שלא יהא מן המתמיהין. תוסיף דבר זה בגליון תשובתי.

ומה שאמרת שבלילי שבתות וימים טובים אחר ברכת הפורש סוכת שלום מוסיפין פסוקים אלו ישמחו השמים ותגל הארץ בא"י המולך בכבודו, דבר זה מתמיה הוא, שבשאר ימות החול אינן חותמים בברכת השכיבנו עד סוף כל הפסוקים, ובערבי שבתות וימים טובים חותמים בה בברכה. אלא שאם אומר ופרוש סוכת שלומך בלא חתימה הוא עולה לסגנון אחד עם מנהגם. מ"מ על איזה צד שיהיה, הנח להם, ואל תשנה להם מפני המחלוקת.

יוסףלוי · הודעהעל ידי **יוסףלוי** » א' אפריל 06, 2014 1:03 am

שאלה נוספת:

היכן נמצא הרי"ף שהקשה מדוע אין אנו מברכים על קריאת הגדה?

פר אבודרהם סדר ההגדה ופירושה

והקשה הריא"ף למה אין מברכין על קריאתה כמו שמברכין על קריאת מגילה והלא מצות עשה היא שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא וכו'. ותירץ כי במה שאומר בתחלה בקדוש זכר ליציאת מצרים יצא. והרשב"א כתב טעם אחר שאין לברך על קריאתה מפני שהיא מצוה שאין לה קצבה ידועה ואפילו בדבור בעלמא שידבר בענין יציאת מצרים יצא אלא כל המרבה הרי זה משובח.

מה שנכון נכון

א. כנראה הוא ט"ס וצ"ל סימן שצח.
ב. לכאורה גם כאן הוא ט"ס וצ"ל הר"פ = רבנו פרץ, שכן מובא בשמו ברבנו ירוחם תולדות אדם וחוה נתיב ה חלק ד וז"ל
אין מברכין על קריאת ההגדה כמו במגלה אף על פי שהיא מצוה שנא' למען תזכור וגומר וכתב רבי' פרץ לפי שכבר אמרו בקדוש זכר ליציאת מצרים. עכ"ל.
ובד"כ [לא תמיד] מובא הרי"ף באבודרהם בשם הרי"ף ולא הריא"ף.
ודברים מרבנו פרץ הביא בענין אפיקומן.
אך קצת קשה להשתמש בתירוץ זה לשתי השאלות...

שוב מצאתי שכ"כ הרי"ח סופר.

יד סופר.PDF: (249.2 KiB) הורד 315 פעמים

יוסףלוי · הודעהעל ידי **יוסףלוי** » א' אפריל 06, 2014 10:10 pm

תודה רבה עזרת לי מאד

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » ג' מרץ 31, 2015 2:52 pm

אף אחד לא רוצה להתעסק בו?
אין מה לחדש?

נוה הלבנון · הודעהעל ידי **נוה הלבנון** » ג' מרץ 31, 2015 9:18 pm

כלומר??

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' מרץ 31, 2015 9:21 pm

אני לא יודע למה הוא מתכוון. אבל הנושא הבוער באמת הוא קרבן פסח, יש עוד יומים שבהם יכול לבא אליהו, ונוכל אולי להקריב קרבן פסח במועדו (ביקור? ).

עדיאל ברויאר

בשנים האחרונות גדלה התופעה של חבורות שנמנות ומבקרות מומים למקרה שנוכל להקריב. כמובן, צריך להזהר מאוד מלהקדיש את הבהמות.
כמדומני בזמנו הגר"ח קנייבסקי, הגר"ש אוירבך ועוד, תמכו ביוזמה שכזאת (ראיתי תמונה שרואים עז שהובאה לחדרו של הגרח"ק...)

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » ג' מרץ 31, 2015 11:00 pm

יש כאן מלחמת מצוה מה לעשות בליל פסח שחל בשבת. יש למישהו מה לחדש?

אפרקסתא דעניא

אתה מתכוון למעין שבע?

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » ג' מרץ 31, 2015 11:22 pm

אפרקסתא דעניא כתב:אתה מתכוון למעין שבע?

נו נו..
יש חידושים בענין? (לא מיחזורים).

אפרקסתא דעניא

פה יש סיכום יפה:

http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/pesah/elyashiv.doc

איזה חידושים יכולים להיות בזה?

נתגלו השנה מזיקים חדשים?...

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » ג' מרץ 31, 2015 11:30 pm

אפרקסתא דעניא כתב:פה יש סיכום יפה:

http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/pesah/elyashiv.doc

איזה חידושים יכולים להיות בזה?

נתגלו השנה מזיקים חדשים?...

אין ביהמ"ד בלא..
אני מכיר את הסיכום הזה. דרך אגב, בשיטת המצריכים לאומרו הוא מביא את המהרי"ק. מישהו יכול להפנות היכן המהרי"ק כתב זאת?

מה שנכון נכון

ישראל אליהו כתב: בשיטת המצריכים לאומרו הוא מביא את המהרי"ק. מישהו יכול להפנות היכן המהרי"ק כתב זאת?

אולי צ"ל מהרא"ק = ספר המנהגים לר"א קלויזנר הלכות פסח סעיף קד.

עדיאל ברויאר

אולי זה יספק את הצורך בחידוש - על הגמרא בברכות שאסור להכנס לחורבה מפני המזיקים מפרש ר' אברהם בן הרמב"ם בשני מקומות שהכוונה לחיות רעות וכדו'. מעניין האם יהיה לפירושו השלכה לנידון דמעין שבע.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ד' אפריל 01, 2015 12:08 am

מה שנכון נכון כתב:
ישראל אליהו כתב: בשיטת המצריכים לאומרו הוא מביא את המהרי"ק. מישהו יכול להפנות היכן המהרי"ק כתב זאת?

אולי צ"ל מהרא"ק = ספר המנהגים לר"א קלויזנר הלכות פסח סעיף קד.

עוד יש להעיר על טעות נוספת בסיכום זה, מה שייחס למחזור ויטרי שהביא להלכה דברי הר"נ גאון שאין לאמרה. אך כבר התברר דלא היא, ואין זה אלא תוספת מכ"י לונדון, אשר במבוא למהדורת 'אוצר הפוסקים' הנד"מ, הוכח שכ"י זה בכלל אינו ספר מחז"ו על מתכונתו, אלא עם תוספות רבות ממקומות אחרים. אבל בנוסח המקורי של המחז"ו (משאר חמשת כתבי היד) לא הובאו דברי רנ"ג כלל, ואדרבה מופיע בפשיטות לאמרה. יעויין בכל זה במהו' הנ"ל כרך ב' עמ' תמ"ב.

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ד' אפריל 01, 2015 12:59 am

מה עם החסומים?

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ד' אפריל 01, 2015 1:04 am

הסיכום המדובר:

מה שנכון נכון

תשובת הרי"מ הלל בענין שבוישב הים נדפסה גם בגליון אליבא דהלכתא 48. ניתן להורידו מכאן. ושם מאסף להרבה מחנות וכותב את דעתו בנדון.

גם זו לטובה

מחקתי

גם זו לטובה

מה שנכון נכון כתב:תשובת הרי"מ הלל בענין שבוישב הים נדפסה גם בגליון אליבא דהלכתא 48. ניתן להורידו מכאן. ושם מאסף להרבה מחנות וכותב את דעתו בנדון.

עמודים יא-יט

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » ד' אפריל 01, 2015 11:39 am

גם פה יש על ברכה מעין שבע
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?180955&&page=142

בני ברקי · הודעהעל ידי **בני ברקי** » ה' אפריל 02, 2015 12:19 am

בנטעי גבריאל מביא שמנהג חסידים(ויזניץ,סקוורא ו,ספינקא ועוד)כן לומר מעין שבע בליל פסח שחל בשבת.
יש חסידיות שלא נהגו לומר?

גם זו לטובה

הגרש"ד (דבילצקי) האריך בזה במוריה ניסן ע"ה.

מנחם ירושלמי

בעצם ברכת מעין שבע הנוהגת היום הק' האחרונים אמאי אומרים אנו ברכת מעין שבע על אף שעיקר טעמה משום שהיו מתפללים בשדות והיו כאלו שמאריכים ומתאחרים לסיים וכדי שלא ילכו לבדם ויבואו להם מזיקים תקנו לאומרה, וטעם זה ל"ש היום שאין אנו מתפללים בשדות. ומ"ש מהא דאין אנו עושים קידוש בביהכנ"ס משום דליכא אורחים. וכן מ"ש מהא דלא חיישינן לגילוי משום דאין נחשים מצויים בינינו.
ונראה דהכא תקנו לעשות "חזרת הש"ץ" ואף דטעם התקנה היה משום הטעם הנ"ל, נקבעה כבר ההלכה לעשות "חזרת הש"ץ" ותקנו חובת החזרה, ואף דבטל הטעם לא בטל התקנה. משא"כ קידוש לאורחים לא היה זה דין קידוש מחודש אלא דלצורך האורחים יעשו קידוש, והיכא דליכא אורחים ליכא תקנה. וכן דין גילוי הוא דין לא לשתות מפני הסכנה, והיכא דליכא סכנה ליכא להך דינא. ופשוט.
והשתא היה נראה לפ"ז דבליל פסח נמי יאמרוה.

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » ב' אפריל 06, 2015 4:21 pm

מנחם ירושלמי כתב:בעצם ברכת מעין שבע הנוהגת היום הק' האחרונים אמאי אומרים אנו ברכת מעין שבע על אף שעיקר טעמה משום שהיו מתפללים בשדות והיו כאלו שמאריכים ומתאחרים לסיים וכדי שלא ילכו לבדם ויבואו להם מזיקים תקנו לאומרה, וטעם זה ל"ש היום שאין אנו מתפללים בשדות. ומ"ש מהא דאין אנו עושים קידוש בביהכנ"ס משום דליכא אורחים. וכן מ"ש מהא דלא חיישינן לגילוי משום דאין נחשים מצויים בינינו.
ונראה דהכא תקנו לעשות "חזרת הש"ץ" ואף דטעם התקנה היה משום הטעם הנ"ל, נקבעה כבר ההלכה לעשות "חזרת הש"ץ" ותקנו חובת החזרה, ואף דבטל הטעם לא בטל התקנה. משא"כ קידוש לאורחים לא היה זה דין קידוש מחודש אלא דלצורך האורחים יעשו קידוש, והיכא דליכא אורחים ליכא תקנה. וכן דין גילוי הוא דין לא לשתות מפני הסכנה, והיכא דליכא סכנה ליכא להך דינא. ופשוט.
והשתא היה נראה לפ"ז דבליל פסח נמי יאמרוה.

אך הריטב"א בשבת כ"ד ב' כתב להדיא דאף דבזמנינו אין מזיקים לא זזה תקנת ברכת מעין שבע ממקומה, ומ"מ הביא את המנהג שלא לאומרה בליל פסח משום דהוי ליל שימורים. אמנם לשיטתו שם גם קידוש יש לעשות אף דליכא אורחים, מהאי טעמא דתקנה לא זזה ממקומה.
ולעצם השאלה שנשאלה מה החילוק בין קידוש שלא נהגו בו לבין ברכת מעין שבע. לכאורה י"ל דקידוש לא נתקן לציבור אלא לאורחים, ואי ליכא אורחים הו"ל ברכה לבטלה, אבל ברכת מעין שבע נתקנה לציבור ואין חשש ברכה לבטלה, ואף שסיבת התקנה לית לן, ע"ז אמרינן כיון דתיקון תיקון.
באותו ענין. בגמ' בשבת שם מבואר דתקנה זו של מעין שבע לא שייכא אלא בשבת ולא ביו"ט. לא נתבאר מ"ט ביו"ט לא שייך כן, הא מסתמא גם ביו"ט היו נאספים לביהכ"נ שבשדות. ועיין שפת אמת שם שעמד בזה, אך תירוצו דחוק. ועיין ריטב"א שם שהוסיף דבשבת שכיחי מזיקין, אבל לא משמע דזה עיקר הטעם של התקנה.

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » ג' אפריל 07, 2015 11:55 am

ברכה מעין שבע
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?51560&$201504071141927#&page=397

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ג' אפריל 07, 2015 9:48 pm

השיעור של מרן הראש"ל שליט"א מעמוד 3 למטה עד הסוף בענין ברכת מעין שבע

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » א' מרץ 18, 2018 3:02 pm

קונטרס בענין הנ"ל.

אויבער חכמניק

קונטרס מקיף בענין הנ"ל.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » א' מרץ 18, 2018 3:16 pm

בני ברקי כתב:בנטעי גבריאל מביא שמנהג חסידים(ויזניץ,סקוורא ו,ספינקא ועוד)כן לומר מעין שבע בליל פסח שחל בשבת.
יש חסידיות שלא נהגו לומר?

חב"ד לא אומרים.

אויבער חכמניק

אני כשלעצמי לא הבנתי את הרעש שעושים סביב ענין זה, וברי לי שאין לאומרה כלל, אלא למי שידוע לו בבירור שכך נהגו אבותיו או רבותיו.

היות ויש בזה טעמים נוספים ומקוריים שלא לאומרה שלא ידועים כל כך (ולא נדונו בחיבורים שהועלו כאן), אסכם כאן את הטעמים שלא לאומרה, והם: ברכת מעין שבע נתקנה להאריך את התפלה מפני המאחרים לבא לבית הכנסת שלא ינזקו מן המזיקים. וליל פסח בלאו הכי מאריכים את התפילה בהלל (אלפסי זוטא שבת כד, ב), לא מצוי כל כך מאחרים (אליהו כי טוב בספר התודעה מהדורה שלישית עמוד שעח וסדר ליל פסח מהדורה שלישית עמוד נט) ואין סכנת מזיקים (ראשונים).

ובירושלמי (ברכות פ"ח ה"א) והובא בתוספות (פסחים קו, ב ד"ה מקדש) נמצא טעם אחר לתקנת ברכת מעין שבע בליל שבת, וראו במראה כהן (פסחים קיז, ב) ובצפנת פענח להרגצובע'ר (הלכות תפילה פ"ט הי"א) מה שכתבו לבאר שגם טעם זה לא שייך בליל פסח.

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » א' מרץ 18, 2018 3:35 pm

פשוט מאד. הרש"ש כתב שיש לאמרה, ומסתמא דבריו ע"פ הסוד. וכיון שכך הם סודן של דברים, על כן ראוי לברכה.

אויבער חכמניק

זה לא פשוט בכלל כמו שאתה כותב, כי רוב ככל הראשונים כתבו שאין לאומרה, וגם בדעת הרש"ש יש שכתבו שסבר שלא לאומרה. והוא אשר כתבתי שברי לי שאין לאמרה, כמו רוב ככל הראשונים, ויתכן שזו היתה גם כן דעת הרש"ש, אלא למי שידוע לו שכך נהגו אבותיו או רבותיו. וזה פשוט.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » א' מרץ 18, 2018 4:03 pm

וע"ע בצפנת פענח הל' תפלה פ"ט ה"י (מובא בהמועדים בהלכה).

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » א' מרץ 18, 2018 4:04 pm

אויבער חכמניק כתב:זה לא פשוט בכלל כמו שאתה כותב, כי רוב ככל הראשונים כתבו שאין לאומרה, וגם בדעת הרש"ש יש שכתבו שסבר שלא לאומרה. והוא אשר כתבתי שברי לי שאין לאמרה, כמו רוב ככל הראשונים, ויתכן שזו היתה גם כן דעת הרש"ש, אלא למי שידוע לו שכך נהגו אבותיו או רבותיו. וזה פשוט.

כמעט הכל כבר כתבו. רק שאנו צריכים להפעיל את שיקול דעתינו מי צודק יותר. ומסתבר שהר"ש"ש כתב את דבריו אליבא דהסוד.

ומה שכתבת שרוב ככל הראשונים כתבו שלא לאמרה, ראה בקונטרס שהעלתי שהביא כמה וכמה ראשונים שכתבו לאמרה, ושכן משמע מסתימת הרבה ראשונים, ע"ש.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר