עמוס התקועי כתב:יבנה כתב:ראיתי שר׳ פרץ כותב שזה גזירת הקדמונים, ובמהרי״ל משמע שהוא מחז״ל. אך היכן מצאת שזה מהגאונים?
לדוגמא עי' חיי אדם כלל קכז, שו"ת באר יצחק סי' יא. וכן תמצא הרבה בחיבורי בני זמנו. תעשה חיפוש קל באוצר.
מחיפוש קל באוצר נראה שאלו הכותבים כן, נמשכו אחר דברי החיי אדם והבאר יצחק הנ"ל. ונראה לענ"ד שהבאר יצחק נמשך אחר לשון החיי אדם בסימן קכז הנ"ל ואף שציין רק לנשמת אדם סימן לב [צ"ל סימן לג] מן הסתם ראהו.
ובאמת נראה כוונת החיי אדם לחכמים קדמונים ולא לגאונים. וכדברי הר'
בן המחבר כתב:....
דלעיל.
הנה אמנם החיי אדם כתב שהגאונים תקנו אך לא ממש בלשון זו ומלשונו נראה שאין מוכרח שזו כוונתו שכתב "אך הגאונים שהיו כמה מאות שנה לפנינו נהגו לאסור מפני ע"ה וכו'.
והרי הגאונים היו 1000 שנה לפניו ומה זה שכתב כמה מאות שנים [ואף שאלף מורכב מכמה מאות אין זה נראה הכוונה גם אם כוונתו לגאונים הידועים מה לו לציין שהיו כמה מאות שנים לפנינו יכתוב תקנו הגאונים ותו לא] ? אלא כוונתו לחכמים קדמונים במאות שנה הסמוכות לו.
ויותר מבואר בהמשך דבריו שכתב "אבל דבר שתקנו חז"ל או אפי' הגאונים שבזמנינו לעשות סייג וגדר לתורה אזי אסור לשנות בלאו דאורייתא וכו'".
הרי שכתב הגאונים שבזמנינו והיה לו לכתוב אבל דבר שתקנו חז"ל או הגאונים או אפילו החכמים שבזמנינו אלא הנראה בזה שכוונתו לגאוני זמננו במאות שנים האחרונות.
ויותר מתבאר מדבריו בנשמת אדם שאלה כ וז"ל: "כי רבים חשבו שאינו אלא מנהג בעלמא, לבבי לא כן ידמה......עכ"פ לכ"ע כל תקנות שתקנו חז"ל הם כמו כל איסור דרבנן.....ה"ה המנהג מאכילת קטניות אנחנו שאנו מבני אשכנזים לא מבעיא אם נעשה ע"י הסכמת צבור או גאוני ארץ שהיו בימים ההם דפשיטא דאסורא וכו'".
מכל הנ"ל נראה כוונתו לגאוני ארץ קדמונים ולא לגאונים ממש.
גם לא הזכיר כלל מדברי הגאונים בתשובה כ של הנשמת אדם ששם בא לברר מקור האיסור.