האם דברי בעל מעשי ה'
המובא בבאר בגולה
הם דעתו האמיתית ,או מחמת צנזורה?
מעשי ה' מעשי מצרים פרק כד (פירוש ההגדה)
שפוך חמתך כו'. כבר יפלא כי מה ענין הפסוקים הללו אצל הלל המצרי, אמנם יראה שאחרי שהמגיד סיפר יציאת מצרים, וכי היתה ירידתם שם ויציאתם משם בכוונה מכוונת לפרסם אלהותו יתברך, וסיפר כל הפלאים והאותות שעשה, הנה אמר אלו השני פסוקים שהם בתהלים מזמור ע"ט, לומר שאחרי שהיה כל הפרסום הזה וכל האותות האלה, ועם כל זה יש נכרים וממלכות שלא הגיע אליהם הפרסום, באופן שכוונת אברהם שהיתה לפרסם אלהותו לכל העולם, אפילו יציאת מצרים לא הועילה לעשות הפרסום בהחלט גמור, שעדיין יש קצת עמים שלא ידעו שמו יתברך, לכן אמר שישפוך עליהם חמתו.
וכבר חשבו קצת מן הנכרים אשר אנחנו גולים בצל שלהם, שח"ו אנחנו מקללים אותם, וזה מבואר שאנחנו מחויבים להתפלל בשלומם, וא"כ איך יתכן שנתפלל להשם יתברך שתי תפלות הפכיות, ועוד חלילה לנו בחדר משכבנו לקלל המלך אשר בצלו נחיה, והעד הפסוקים הללו שאנחנו אומרים שישפוך חמתו על הגוים אשר לא ידעוהו, שהם מכחישים יציאת מצרים, שלא הגיע אליהם ענין האותות והנפלאות ההם, וזה מבואר מאד שכל הנכרים האלה אשר גלות האומה ישראלית מפוזרת ביניהם, כולם הגיע אליהם יציאת מצרים ומאמינים בה וידעו ענינה, הרי אנו מבארים שהיודעים שמו שלא ישפוך עליהם חמתו, כי נשמור נפשנו מחטוא להם, שאין אנחנו מקללים ליודעים שמו, רק לעובדים אלילים ובלתי מאמינים בחידוש העולם. ולפי שמחריבי בית המקדש לא היה להם מן האמונות שנתפשטו לאדום וישמעאל, כי עדיין לא נתחדשו, אבל היו עובדי אלילים, ולכך ביאר הכתוב שאותם הנכרים מחריבי בית המקדש לא ידעו את ה', ואכלו את יעקב ואת נוהו השמו, אבל עתה שהנכרים הללו וכן הישמעאלים שהם יודעים את ה' ומודים ביציאת מצרים, חלילה לנו מלקללם מפאת דתנו, ואם אנו מקללים המריעים לנו ומצערים אותנו שלא כדין, אפילו אותה הקללה איננה מפאת דתנו חלילה, אבל היא כאדם המקלל למי שעשה נגדו ומריע לו, כי האדם יקלל את בנו ואת אחיו כאשר יריע לו או יעשה לו שלא כדין, כמו כן נקלל המריעים לנו בפרט, אבל חלילה לנו לקלל כללות אומה, אפילו יש ביניהם קצתם שהרעו לנו, שאין זה רצונו של מקום, רק שנקלל היחידים המריעים לנו ומצערים אותנו ולא זולתם, ותורתנו הקדושה מכרזת בשם ראש המאמינים שאין רצון ה' בכך, כמו שנאמר (בראשית יח, כג) האף תספה צדיק עם רשע, ואדון הנביאים אמר (במדבר טז, כב) האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף, ומאלו הכתובים נתבאר שאין אנחנו רשאים מפאת הדת לקלל האומות שמודים ביציאת מצרים ויודעים את ה', בשגם לא קיבלו התורה, ולכך המשיך הביאור שאין הכוונה רק לקלל העובדי אלילים שלא הועילה יציאת מצרים לפרסם, עד שאינם יודעים את ה' אבל נשארו בעבודת אלילים, ולא הותרו ישראל לכבוש ארץ כנען רק אחרי יציאת מצרים, שאפילו שנתפרסם להם אלהותו לא האמינו ולא קיבלו, וזה אומרו (שמות טו, טז) ידמו כאבן, ולא הודו בפיהם, ולכן נתחייבו כליה.
ואמר לא לנו ה' לא לנו. רצה לומר כנותן טעם, שלא ישפוך חמתו על עובדי האלילים מפני שאכלו את יעקב ואת נוהו השמו, אבל שישפוך עליהם חמתו על אשר לא ידעוהו ובשמו לא קראו, וזה אומרו לא לנו ה' לא לנו כי לשמך תן כבוד,
באר הגולה חושן משפט סימן תכה
ש. לא אמרו חז"ל דבר זה אלא על העכו"ם שהיו בזמניהם שהיו עובדי כוכבים ומזלות ולא היו מאמינים ביציאת מצרים ובחדוש העולם אבל אלו הגוים אשר אנחנו אומה ישראלית חוסים בצל שלהם ומפוזרים ביניהם הם מאמינים בחדוש העולם וביציאת מצרים ובעיקרי הדת וכל כוונתם לעושה שמים וארץ כמ"ש הפוסקים והביאו רמ"א בא"ח סי' קנ"ו בהגה לא די שאין איסור להצילן אלא אפילו אנחנו מחוייבים להתפלל בשלומם וכאשר האריך בזה בעל מעשה ה' בסדר הגדה בפסוק שפוך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך שדוד המע"ה התפלל לשפוך על העכו"ם אשר אינם מאמינים בחידוש העולם וענין האותות והנפלאות אשר עשה השי"ת לנו במצרים ובמתן תורה אבל הגוים אלו אשר אנחנו בצילם חיים וחוסי' תחת כנפיהם הם מאמיני' בכל אלה כמ"ש ועל משמרתינו אנחנו עומדי' להתפלל תמיד על שלום המלכות והשרים להצלחתם ועל כל מדינות ומקומות ממשלתיהם וכ' הרמב"ם דהלכה כר' יהושע בפרק חלק דף ק"ה ע"א דאפילו חסידי עכו"ם יש להם חלק לעוה"ב:
שו"ת יד אליהו סימן לח
+/השמטות/ תיבת עכו"ם ראשי תיבות עובדי כוכבים ומזלות ע"ל ר"מ רבקש בא"ח סי' תכ"ה סעיף ה' ס"ק ש' לא אמרו חז"ל דבר זה אלא על הגוים שהיו בזמניהם שהיו עובדי כוכבים ומזלות ולא היו מאמינים ביציאת מצרים ובחדוש העולם אבל אלו הגוים אשר אנחנו אומה ישראלית גולים בצל שלהם ומפוזרים ביניהם הם מאמינים בחדוש העולם וביציאת מצרים ובכמה עוקרי הדת וכל כוונתם לעושה שמים וארץ כמ"ש הפוסקים והביאו רמ"א בא"ח סי' קנ"ו בהגה לא די שאין איסור להצילם אלא אפילו אנחנו מחוייבים להתפלל בשלומם וכאשר האריך בזה בעל מעשי ה' בסדר אגדה בפסוק שפוך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך שדוד המע"ה התפלל לשפוך על הגוים אשר אינם מאמינים בחדוש העולם וענין האותות והנפלאות אשר עשה הש"י לישראל במצרים ובמתן תורה אבל אלו הגוים אשר אנחנו בצילם חיים וחוסים תחת כנפיהם הם מאמינים בכל אלה כמ"ש ועל משמרתנו אנחנו עומדים להתפלל תמיד על שלו' המלכות והשרים והצלחתם כו' וכתב הרמב"ם דהלכה כרבי יהושע בפ' חלק דק"ה ע"א דחסידי או"ה יש להם חלק לעוה"ב עכ"ל ר"מ רבקש וכ"כ בס' אליהו זוטא בהקדמה שלו מה שנדפס בק"ק פראג וכו' וכ"כ בס' אשלי רברבי בהקדמה שם+ ובדבר החששה של הסכנה הנ"ל נ"ל פשוט דמותר וראיה ממ"ש בע"ז דף י' ד"ה חד קטל כו' גבי אנטנינוס דהרג את עבדיו מפני הספק מוכח בהדיא דגם מפני הספק מותר להרגם ואפילו דס"ל התם דאסור להורידן ע"ש: (ובזה י"ל תירץ גבי אנשי שכם דמ"ה הרגו כולם שהיו יראים להניחם ולהרוג את שכם לבדו):