חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אלקינו אֶתְכֶם - אותנו

[פי האתון]

במכילתא (בא יח) וכן בירושלמי (פסחים י, ד) וכן בחלק מהגירסאות בנוסח ההגדה לרמב"ם, הנוסח הוא 'אותנו'.

(ובזה מיושבת קושיית הראשונים, מה שונה שאלת החכם מבן הרשע שאומר: מה העבודה הזאת 'לכם').

ברצוני לבדוק בהגדות העתיקות ביותר (כתב יד) איך הנוסח שם, אודה למי שיעזור/יכוון.

[אור עולם]

למען האמת ובמאמר המוסגר
השאלה לא כ"כ ברורה לי
הרשע מוציא את עצמו מהכלל כי כולם מצווים בעבודה והוא אומר "העבודה הזאת לכם",
משא"כ את הציווי שמעו האבות והבן לא, וע"ז הבן החכם שואל מה ה' ציווה את אבותיו.

[במסתרים]

את הציווי שמעו האבות והבן לא, וע"ז הבן החכם שואל מה ה' ציווה את אבותיו.

מחזור ויטרי
ואין כאן לומר שהוציא עצמו דכת' אתכם דהא כת' ה' א'הינו, ומה אתכם כלומר אתם שיצאתם ממצרים שהיה הדבר אליכם

[צופה_ומביט]

במכילתא (בא יח) וכן בירושלמי (פסחים י, ד) וכן בחלק מהגירסאות בנוסח ההגדה לרמב"ם, הנוסח הוא 'אותנו'.
(ובזה מיושבת קושיית הראשונים, מה שונה שאלת החכם מבן הרשע שאומר: מה העבודה הזאת 'לכם').

מה מיושב ואיך אפשר לדון מה הגרסה, הרי שאלת הבן החכם היא פסוק מפורש בתורה, והוא כתוב לפנינו:
כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם.

[צופה_ומביט]

את הציווי שמעו האבות והבן לא, וע"ז הבן החכם שואל מה ה' ציווה את אבותיו.

מחזור ויטרי
ואין כאן לומר שהוציא עצמו דכת' אתכם דהא כת' ה' א'הינו, ומה אתכם כלומר אתם שיצאתם ממצרים שהיה הדבר אליכם

בעקידת יצחק שער לח כתב ע"ז:

ומאמר 'אלהינו' אינה תשובה גמורה שכבר איפשר שהוא מודה באלהות ולא במצוות.

[פי האתון]

במכילתא (בא יח) וכן בירושלמי (פסחים י, ד) וכן בחלק מהגירסאות בנוסח ההגדה לרמב"ם, הנוסח הוא 'אותנו'.
(ובזה מיושבת קושיית הראשונים, מה שונה שאלת החכם מבן הרשע שאומר: מה העבודה הזאת 'לכם').

מה מיושב ואיך אפשר לדון מה הגרסה, הרי שאלת הבן החכם היא פסוק מפורש בתורה, והוא כתוב לפנינו:
כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם.

בהגש"פ 'אוצר מפרשי ההגדה' של מכון ירושלים עמוד 116 הביאו משם רד"צ הופמן (במאסף בית ועד לחכמים): שלעולם שאלת החכם היא 'אותנו', ומה שנאמר בתורה 'אתכם' - זה אמר משה לישראל שבניכם ישאלו על הצווי שנצטויתם.

(והוסיף: שהרי הפסוק מתחיל בלשון יחיד 'והיה כי ישאלך בנך' והיה מתאים בהמשך: 'אותך', אלא ודאי לשונו של משה הוא, ומה שאמר משה 'אתכם' ולא כלל עצמו בכלל, הוא כיון שלא נגזר עליו ליכנס לאר"י, ולא ישאלוהו בניו על כך).

ועוד הביאו שם (הערה 35): שבשו"ת מהר"י וייל (קצג) הכריע לומר 'אותנו' כיון שכך כתב הרוקח (רפג).

[ונתנו ידידים]

בהגש"פ 'אוצר מפרשי ההגדה' של מכון ירושלים עמוד 116 הביאו משם רד"צ הופמן (במאסף בית ועד לחכמים): שלעולם שאלת החכם היא 'אותנו', ומה שנאמר בתורה 'אתכם' - זה אמר משה לישראל שבניכם ישאלו על הצווי שנצטויתם.

(והוסיף: שהרי הפסוק מתחיל בלשון יחיד 'והיה כי ישאלך בנך' והיה מתאים בהמשך: 'אותך', אלא ודאי לשונו של משה הוא, ומה שאמר משה 'אתכם' ולא כלל עצמו בכלל, הוא כיון שלא נגזר עליו ליכנס לאר"י, ולא ישאלוהו בניו על כך).

ועוד הביאו שם (הערה 35): שבשו"ת מהר"י וייל (קצג) הכריע לומר 'אותנו' כיון שכך כתב הרוקח (רפג).

פי' מוזר שהרי מילה לפני זה אמר משה אלוקינו וכלל את עצמו, ומה שלא ישאלוהו בניו אינו עונה כלום כיון שאינו מדבר על השאלה אלא על הציווי, ובשלמא בנך מיושב בכך.
ואפשר לומר כעין זה שמשה דיבר לדור המדבר ששמעו את הציווי מפי ה ומפי משה ולכן הבן אומר אשר ציוה אתכם, וגם אומר בלשון רבים כי כולל את כל הדור של הגדולים. אבל בימינו אנו שאין א' מדור המדבר קיים והציווי שוה לכולנו קטנים כגדולים אין ענין לומר אתכם אלא אותנו.

[עקבי]

ועוד הביאו שם (הערה 35): שבשו"ת מהר"י וייל (קצג) הכריע לומר 'אותנו' כיון שכך כתב הרוקח (רפג).

צ"ל אתכם

מה העדות אשר צוה ד' אלקינו אתכם כך הפסוק בואתחנן לא הוציא עצמו מן הכלל שאמר דד' אלכינו

[פי האתון]

אכן כן, יש שם טעות באוצר מפרשי ההגדה וצ"ל 'אתכם'.
(עכ"פ גם הרוקח וגם מהר"י וייל באו לאפוקי מנוסח 'אותנו' שאותו ראו באיזה מקום, אולי ברמב"ם).

[עקבי]

מענה על עיקר השאלה בכת"י של ההגדה (הנמצאים תוך סדורי אשכנז) הנוסח הוא אותנו מלבד יחידים ממש. [לא בדקתי מאה הט"ו.] ואף בתחילת הדפוס רוב הסדורים גורסים אותנו (מלבד קראקא שלח ושנט וכן ויניציאה שט שלט שמז ושנח). אבל ברוב סדורים אחר שנת ת (אפשר שנת ת"נ) מצינו אתכם (25-30 שבדקתי). אבל גם בכמה סידורים מאוחרים מצינו אותנו-המאוחר ביותר שבדקתי שקלאוו תקמח. כמה דוגמאות והשאר מצורף (לא צרפתי סדורים מאוחרים עם הנוסח אתכם).

חכם מה הוא אומר_אותנו_אתכם.pdf

(2.57 MiB) הורד 59 פעמים

וינה 75.png (315.19 KiB) נצפה 778 פעמים

המבורג 234.png (194.83 KiB) נצפה 778 פעמים

פריז 640_עם י''א אתכם בגליון.png (321.23 KiB) נצפה 778 פעמים

ניו יורק 4182_תוקן.png (178.44 KiB) נצפה 778 פעמים

לונדון 27556_תוקן.png (511.61 KiB) נצפה 778 פעמים

איטליה ר''נ.png (31.94 KiB) נצפה 778 פעמים

אוקספורד 86_אתכם בגליון.png (109.61 KiB) נצפה 778 פעמים

פפד''מ 227_אתכם_עי' סרע''ג נספח סו עמ' 703 הערה 13.png (73.09 KiB) נצפה 778 פעמים

ברלין 361_תוקן.png (191.84 KiB) נצפה 778 פעמים

פרג רע''ו.png (39.81 KiB) נצפה 778 פעמים

טרין רפ''ה.png (33.22 KiB) נצפה 778 פעמים

לובלין שי''ד.png (390.51 KiB) נצפה 778 פעמים

ויניציאה ש''ט_אתכם.png (127.04 KiB) נצפה 778 פעמים

קראקא של''ח_אתכם.png (17.73 KiB) נצפה 778 פעמים

שקלאוו תקמ''ח.png (18.26 KiB) נצפה 778 פעמים

[פי האתון]

מענה על עיקר השאלה בכת"י של ההגדה (הנמצאים תוך סדורי אשכנז) הנוסח הוא אותנו מלבד יחידים ממש.

וואו! אני מתפעל!

מניין הגישה לכ"כ הרבה כת"י?

אני מוסיף, שגולדשמיד וכן התורה שלמה מציינים שכן הנוסח בתה"ש (ובוולגטה):

ὅσα ἐνετείλατο Κύριος ὁ Θεὸς ἡμῶν ἡμῖν =כאשר צווה ה’ אלקינו אותנו.

[צופה_ומביט]

את הציווי שמעו האבות והבן לא, וע"ז הבן החכם שואל מה ה' ציווה את אבותיו.

מחזור ויטרי
ואין כאן לומר שהוציא עצמו דכת' אתכם דהא כת' ה' א'הינו, ומה אתכם כלומר אתם שיצאתם ממצרים שהיה הדבר אליכם

בעקידת יצחק שער לח כתב ע"ז:

ומאמר 'אלהינו' אינה תשובה גמורה שכבר איפשר שהוא מודה באלהות ולא במצוות.

העקידת יצחק מחלק כאן בין קבלת אלוקותו לקבלת מצוותיו, שלאו היינו הך, והיינו כהחילוק בין עול מלכות שמים לעול מלכות מצוות לפי המכילתא עה"פ אנכי.

אמנם לפי שיטת הרמב"ן ש"אלקיך" [בפסוק אנכי ה' אלקיך] היינו שחייבים לעובדו – מיושבת שאלת העקידת יצחק, כי כשאומר הבן "ה' אלקינו" הוא מודיע שגם הוא [רואה עצמו] בכלל החיוב לעבוד את הויה ומקבל את עול מצוותיו. ואולי בשיטה זו הולכים המחזור ויטרי והרוקח שתירצו כך.

הבאנו את שיטת הרמב"ן ועסקנו בה בס"ד כאן וכאן.

[פי האתון]

בעניין הגירסה במכילתא 'אותנו', תבורי טען שבכתבי הידות של המכילתא מופיע רק:

'חכם מה הוא אומ', מה העדות החקים'

ולא מופיע המשך הפסוק, ורק בכ"י מינכן 117 הועתק גם המשך הפסוק, ושם הגירסה 'אתכם'! ובדפוס הראשון (קושטא רע"ה) הועתק המשך
הפסוק, ושם גרס 'אותנו' (ובעקבותיו בדפוסי זמנינו).

כך שמהמכילתא אין ראיה כ"כ לנדון דידן...