האינקויזיציה, הסדר, והגדת משפחת אלנקווה. ג' ניסן

[יהודהא]

האינקויזיציה, הסדר, והגדת משפחת אלנקווה.

החיים והמוות ביד האוכל , בתגובה 7

א.
ה' רנ"ב ג' ניסן.
זה התאריך שבו – פורסם צו גירוש ספרד על ידי המלכים הקתוליים: פרננדו השני, מלך אראגון ואיזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה.

[* ז' באב - גירוש ספרד: התאריך האחרון לשהיית יהודים על אדמת ממלכות קסטיליה ואראגון אם לא התנצרו
** ט' באב - יציאת ספינות כריסטופר קולומבוס (קריסטובל קולון) למסע "להודו" במימון יהודי ועם צוות שחלקו יהודי.]

ב. "אנוסים בדין האינקויזיציה".
חיים ביינארט בספרו "אנוסים בדין האינקויזיציה" כותב שאחד החגים הקשים להסתרה היה חג הפסח,
וכמעט בכל דוחות המשפטים הקיימים עד היום [של אנוסי סיאודד ריאל:לדוגמה משפחות אלונסו וגונסאליס] מוזכרים אפיית מצות או אכילתן בפסח.
בד"כ נהגו אז לאפות בבית כל אחד בעצמו, [משפחת חואן די לה סירה], או [בפורני] תנור בעיר שהצליחו איכשהוא להכשירו.

בעדויות [של מריה גונסאליס] עלו גם צורת המצות שהן כעוגות לבנות.
תיאור הסדר עצמו הכולל אכילת מצה מרור וכרפס מצאנו בעדותו של פרנאנדו די טרוחיליו
שברח מסיאודור לפלמה,

וכנראה גם בעדותה של מריה דיאס סרירה המספרת על "מצות ויין וישיבתה בראש השולחן.
בנוסף יש בדוחות מהמשפטים תיאורים על השגת כלים כשרים לחג, קניית כלי חרס חדשים שלא היו בשימוש עם חמץ, ועל הגעלת כלי מתכת.

ג. מסיפורי התקופה.
"ניצחתם ארורים! אני בא אתכם".
מה שסיפר ראובן בעל אוסף ההגדות לדרור.

במסגרת עבודתי בפינוי דירה של ראובן בעל אוסף הגדות עשיר ומרשים. ראיתי שאחת ההגדות
מפוארת ומרשימה ועתיקה, היא נכתבה בשנת 1467 .אבל המיוחד שבה הוא הסיפור שלה -
כפי שסיפר לי ראובן .

השנה: שנת רמ"ב -1482 המקום: טולדו ספרד. ביתה של משפחת אלנקווה משפחת אנוסים ספרדיים אולם למרות שכלפי חוץ התנהג כנוצרי הוא המשיך לשמור בסתר על יהדותו. שלטונות האינקוויזיציה חשדו בו תקופה ארוכה אולם שמעון נזהר מאוד ולא הצליחו להוכיח כי הוא שומר על יהדותו.

התאריך: ערב פסח יד' ניסן רמ"ב. ראשי האינקוויזיציה מזהים שעת כושר לתפוס אנוסים השומרים בסתר על יהדותם. ושליחי האינקוויזיציה נשלחים לבתי האנוסים לתפוס את המקיימים בסתר: סדר פסח.

וכך בעוד ליל הסדר בעיצומו, שמעון מציץ בהחבא בהגדה שבידו ומקריא אותה בשקט. לפתע הדלת נפתחת בבעיטה. שליחי האינקוויזיציה פורצים לבית ובתרועת ניצחון מצביעים על השולחן הערוך
"חוגגים את החג שלכם? כעת אתה עצור למשפט - וסופך יהיה על המוקד " .
חנק בידי התליין באוטו-דה-פה, קודם להבערת האש, נחשב מעשה חסד
שנשמר לקרבנות שביקשו מחילה וכפרה על המוקד.]

שמעון שומר על קור רוחו "זוהי מסיבת יום ההולדת של ביתי. היא נולדה לפני 17 שנה ושלושה ימים. הנה המתנות שקנינו לה. והוא פורש בפניהם את המתנות שקנו לנערה. והשליחים המאוכזבים מתקשים להוכיח את האשמה.

לפתע אחד מהם נעצר "רגע, מה זה הפיתות הדקות האלה על השולחן?
זה לא המצות שאתם אוכלים בפסח?"
שמעון קר רוח כהרגלו מחייך "אישתי ניסתה להכין פיתות ולא בדיוק הצליח לה".

השליח לא מוותר "אם כך וודאי לא תתנגד לאכול מהלחם שיש לי כאן הוא אומר ומושיט לחם חמץ.
שמעון מחוויר, הוא יודע כמובן שלצורך פיקוח נפש מותר לו לאכול את הלחם , אבל משהו בלב היהודי שלו לא נותן לו מנוח. ובשניות הוא מחליט. עד כאן!

הוא לא יאכל לחם בפסח. הוא מרכין את ראשו: "ניצחתם ארורים! אני בא אתכם".

עוד באותו לילה אשתו לוקחת את חמשת ילדיהם ובורחת מביתם המפואר במסע ארוך לפורטוגל השכנה ומשם לתורכיה ועימה ההגדה שבעלה הצליח למסור לה בהיחבא..

היא לא לוקחת איתה כמעט כלום, רק את תכשיטיה היקרים ואת ההגדה שמסר לה בעלה האהוב שהועלה על המוקד בספרד. ההגדה ועלילותיה מתגלגלת במשך השנים מיד ליד עד שהיא מגיעה לידי ראובן אספן ההגדות.

[רציני]

10 שנים קודם הגירוש

[יהודהא]

10 שנים קודם הגירוש

תודה .
אכן מצויין שהסיפור התרחש ב 1482.
ולהלן תמונה מתוך ספרו של ח, ביינארט

פסח ש.jpg (142.78 KiB) נצפה 2226 פעמים

[איבן עזרא]

היה בספרד אנוסים גם קודם הגירוש (מפרעות קנ"א)

[בברכה המשולשת]

היה בספרד אנוסים גם קודם הגירוש (מפרעות קנ"א)

https://www.hamichlol.org.il/%D7%90%D7% ... 7%99%D7%9D
https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7% ... 7%99%D7%AA

[יהודהא]

היה בספרד אנוסים גם קודם הגירוש (מפרעות קנ"א)

https://www.hamichlol.org.il/%D7%90%D7% ... 7%99%D7%9D
https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7% ... 7%99%D7%AA

בוודאי שהיו .
וגם הסיפור עם משפחת אלנקווה היה לפי המסופר בה' רמ"ב היינו כעשר שנים לפני הגירוש.

יותר מכך האנוסים - הם שהביאו לאינקוויזציה ולגירוש. ותופעת האנוסים החלה עם גזירות קנא 1391.

ציטוט מדעת-
"האנוסים הראשונים. מיד אחרי הרדיפות בספרד בשנת 1391 הוכרחו יהודים רבים לקבל את האמונת הנוצרית והם נקראו Conversos (עי' תשובת הרא"ש כלל י"ז ט' השם "מוחלף" למומר).
בפורטוגל נקראו Christaos Novos="נוצרים חדשים". משערים כי מספר האנוסים בספרד ופורטוגל עלה למאה אלף איש,
והם היו הסיבה לאינקוויזיציה ולגרוש היהודים משם...."

[יהודהא]

החיים והמוות ביד האוכל !

א.
אותו אוכל עצמו שימש את האנוסים ואת אויביהם, לשתי מטרות מנוגדות. האנוסים ביקשו לאשש באמצעותו את הזהות היהודית, שבה ראו את תכלית החיים, ואילו האינקוויזיציה השתמשה באוכל הזה לגילוי כופרים, כדי לשלוח אותם אל המוות.

המעקב אחרי סוגי המאכלים כדי לזהות את האנוסים מוכר גם ממספר מקורות יהודיים ,והספר
"עומר השכחה" הינו בין המובהקים שבהם . להלן הקטע המפורסם מהמקור:

צילו0 עומר.jpg (172.25 KiB) נצפה 2190 פעמים

ב. שבט יהודה.
שנה שלמה תאכלו מצות.
אינקוויזיטור אחד מאשביליא אמר אל הדוכס: אם תרצה לדעת איך האנוסים שומרים שבת, נלך ונעלה אל המגדל. שם הראה לו כי בית פלוני הוא בית אנוס, וכן רבים, כי לא יצא העשן מהארובה בבית ההוא עם כל תוקף החורף, והוא מפאת שלא הדליקו אש בשבת.

עוד סיפר כי אנוס אחר היה בספרד, שהיה אוכל כל השנה מצה, כדי שיוכל לאכול כן בפסח ולא ייחשד, באמרו שהאצטומכה שלו אינה סובלת חמץ. ..(על פי שבט יהודה הוצאת וינער 96, 97).

ג. מתכוני פסח לעת שמד.
האינקוויזיטורים היו רגישים במיוחד לסימנים המעידים על מאכלים מיוחדים לחגים,
רוב העדויות במשפטים עוסקות [במצוות] והמאכלים של השבת והפסח,

הבסיס לכל מתכוני המצות שנזכרים בפרוטוקולים של המשפטים הוא קמח ומים, אך לעתים היו לבסיס הזה גם תוספות מוזרות למדי. במשפטה של חואנה דה פואנטה ב-1505 התברר, כי לשה את הבצק למצות עם יין לבן, דבש, ציפורן ופלפל. (מצה עשירה ?)

והיה רבים שעקב עקת הצרות ולאורך השנים נשתכחו והתבלבלו מסורות החגים, וייצרו תערובת של פסח עם כיפור ותשעה באב,
" כך - בעדות מ-1620, שנאמר בה: כי אחרי שערכו שולחן 'ליום הגדול', הכינו את 'לחם הפסח' עם 'לכלוך מנופה דק' ואכלו אותו למחרת הצום עם סלט בשמן וחומץ.

מהעדות ברור שהלחם שאפו היה אמנם מצה, אך לעומת זאת, 'היום הגדול' שבו צמים הוא יום הכיפורים, שלמצה אין בו חלק. אשר ל'לכלוך מנופה דק', המנהג הקרוב ביותר העולה על הדעת הוא אכילת לחם טבול באפר לפני צום תשעה באב.

באשמת הסיר
כשלא היו לאנוסים חומרים לאפיית מצות מסורתיות, מצאו להן תחליפים ממצרכים מקומיים שלא הכילו חומרים מתפיחים. במאה ה-16 אנוסים מתייהדים בפורטוגל אכלו לעתים ערמונים מבושלים עם \ במקום מצות. ססיליה קרדוסה הואשמה ב-1569 בעיר פורטו, שחגגה את הפסח באכילת 'מצה, גרעינים וערמונים שבושלו בסיר חדש'.

צרות ישנות - ביבשת חדשה.
היהודים הראשונים שהתיישבו ביבשת אמריקה היו צאצאי האנוסים. אחדים מהם התלוו לקולומבוס במסע הגילוי הראשון שלו ורבים אחרים עזבו את חצי האי האיברי במרוצת המאה ה-16 והשתקעו בדרום היבשת ובמרכזה.

במקסיקו מצאו תחליף אחר למצה. לואיס דה קרווחאל אמר ב-1589 לחוקריו כי מאחר שלא מצא מצות, אכל 'טורטיות מתירס, שאין בהן שמרים'. בספרם של גיטליץ ודייווידסון נזכרות עוד שלוש נשים לפחות שנשפטו משום שאכלו ערמונים בפסח, כך שאפשר להסיק שזה היה [תחליף מקובל למצות.(הבלים, יהודהא).], ומאכל אופייני לפסח.

החרוסת -של דייגו דיאס נייטו ממקסיקו .
לפי עדותו בשלהי המאה ה-16, כי בתקופה שבה חי בפרארה, היהודים הפורטוגלים שם הכינו לפסח 'כדורים מתוקים מתפוחים, ערמונים טחונים ומצרכים אחרים', ביניהם תבלינים וחומץ. זהו המסמך היחיד ברשומות האינקוויזיציה שבו מדובר בפירוש על חרוסת לפסח.
(מתוך כתבה על האוכל של האנוסים היהודים בספרד - באתר ימי הביניים)..

עומר השכחה.png (888.54 KiB) נצפה 2190 פעמים

ספר עומר השכחה לרבי אברהם גבישון, נדפס ליוורנו תק"ח.

תווספר עומר השכחה מגוגול ספרים.png (451.41 KiB) נצפה 2190 פעמים

הכיתוב בתוו הספר הנל:
ספריית מכללת הרווארד.
מתנה של לוציוס נתן ליטאואר.
מחזור 1878.
לזכרו של אביו נתן ליטאואר.
מספרייתו של רבי הימן ג' אנלאו.

[יהודהא]

שני אירועים ששימשו כזרזים לגזירת הגירוש.

א.
עלילת הדם של הילד מלה-גוארדיה-
כאחד הגורמים לגזירת הגירוש.

הילד הקדוש מלה-גוארדיה - לידתו של מיתוס.
קיימות גרסאות שונות של האשמת הרצח הפולחנית בלה גווארדיה בשנת 1490, שכתוצאה ממנה הוצאו להורג אחד עשר יהודים וקונברסוס [מומרים- כנוי לאנוסים, או מאראנוס" בספרדית: חזירים] בשנת 1491 על ידי האינקוויזיציה, למרות שמעולם לא נמצאה גופה, אף ילד לא הוכרז כנעדר, ושום דבר לא היה ידוע על כך.

קיימות מספר גירסאות לעלילת הדם, וכל הגרסאות מכילות יותר חומר בדיוני מאשר עובדות וכוללות תעמולה אנטי-יהודית ואנטי-קונברסו. המיתוס של הילד השהיד של לה גווארדיה עודד על ידי האינקוויזיציה וייתכן שמילא תפקיד בגירוש 1492;

הספרדים עדיין מאמינים שזה נכון. והילד מלה גוארדיה הפך לדמות לאומית נערצת וקדושה. האגדות שנרקמו סביבו הביאו לכך שהספרות והשירה הספרדית יקדישו לו מקום מכובד בכתובים.
"המרכז הבינלאומי וידאל ששון לחקר האנטישמיות".

ב.
הווידוי שתרם להחלטה לגרש את כל היהודים .
עלילת דם נוספת כהכנה לגירוש היתה תפיסתו של בניטו גרסיה. בקיץ 1490 נתפס הלה, וכשבדקו בחפציו מצאו פרוסה מלחם הפנים של הנוצרים. על זאת עינו אותו כל כך עד שהודה בכל הפשעים שהעלילו עליו בלי כל יסוד ולא עוד אלא שקרא בשמות שותפיו לעבירה כביכול על פי רשימה שנתן לפניו השופט החוקר. שישה יהודים וחמישה אנוסים נאסרו ועונו.

רק בישיבת בית הדין האחרונה חזר בו הנאשם בניטו גרסיה מהודאתו הכפויה הקודמת -
והתוודה בלי שום פחד וידוי של נפש אנוס תועה:

"נולדתי יהודי והתנצרתי לפני ארבעים שנה, אולם לפני זמן מה נגה עלי אור. הנצרות נדמתה לי כקומדיה של עבודת אלילים ובליבי פניתי שוב ליהדות. עד ראייה הייתי למדורות האינקוויזיציה שמלאו את ליבי רחמנות למומתים ושנאה לממיתים. אחזתי משטמה עמוקה לנצרות.

אמת הדבר שיהודי מומר הוא מתנגד לנצרות. אולם האינקויזיטורים מתנגדים עוד יותר לתורת הנצרות, והמתנגד הגדול ביותר הוא האינקויזיטור הגדול תומס טורקימדה.

מכיוון שאני נאמן ליהדותי בסתר הולך אני לבית התפילה לנוצרים רק בשעת צורך נמרץ. אין אני חוגג חגי נוצרים, אוכל בשר בימי צומותיהם והולך אל הוידוי רק למראית עין. כשאני רואה לחם הפנים אני רוקק עליו כי העוגה הזאת אינה אלא תערובת קמח ומים.

לעומת זאת אני מקיים כהלכה את דיני ישראל: שומר אני את השבת מחללה, אוכל ושותה רק מאכל כשר ואפילו בבית הסוהר אני צם בצומות ישראל ומתפלל תפילות ישראל.

את היסורים שבאו עכשיו עלי מקבל אני באהבה כי ראוי אני להם. עונש הם על הצער שגרמתי לאבי כשהתנצרתי ועל שהכנסתי את בני לנצרות. יש לי עכשיו רק רצון אחד:
כי שני בני יסתלקו מדת ארורה זו ויהיו ליהודים. אם אזכה לצאת מבית הסוהר אעלה לארץ ישראל-
ואדבר על לב אחרים שיעשו אף הם".

לאור דברים אלו [ואדבר על לב אחרים שיעשו אף הם] ברור היה כי האינקויזיטורים יעשו בכל כוחם
על מנת לגרש את כל היהודים ואת האנוסים יחד איתם.

ג.
"האנוסים – סדר סודי" ציור: משה מימון. (מתוך ויקימידה) י"א שהוא מתאר את מנהג ה"סדר חמישי",
הוא הסדר הסודי החילופי שהאנוסים [ באיטליה] ערכו ביום החמישי בחול המועד ,
כאשר המעקב אחריהם פסק.

סדר של האנוסים.png (962.81 KiB) נצפה 2145 פעמים

[יהודהא]

א.בגידה או הצלה.
אחד משיאי הדראמה הקשורה בגזירת הגירוש היה בארמון אלהמברה שבגרנדה ובנוכחות המלך פרננדו והמלכה אליזבת, היה זה כאשר אברהם סניור ויצחק דון אברבנאל ניסו לבטל את הגזירה ובקשתם נדחתה. למהלך הדברים יש גירסאות שונות אבל התוצאה היתה שאברבנאל יצא לפורטוגל, ואילו אברהם סניור וחתנו מלמד השתמדו.
[ זה גם המקום בו קיבל כריסטופר קולומבוס את האישור המלכותי להפליג מערבה, כדי למצוא את הנתיב הימי להודו, וגם בכך הית מעורבות של יהודים, ראה להלן]

ב.
א, סניור היה אחד היהודים הבולטים בתולדות העיר סגוביה והיה איש הכספים של המלכה איזבלה, . הוא נחשב ליהודי החשוב ביותר בממלכה. ושימש כראש קהילת יהודי קסטיליה,
ובמכתב של יהודי קסטיליה ליהודי רומא ולומברדיאה מ-1487 הם מתייחסים לאברהם סניור
כ-"ריש גלותא אשר עלינו". מעמד שהוענק למי שנחשב כמנהיג האומה וכהמשך למלכות בית דוד.

במעמדו זה ברום המעלה השתדל למען יהודי קסטיליה כמו גם ליהודי מלגה שנשבו ב-1487 והוא סייע לפדיונם.. . [ממנו השתלשלה שושלת סניור, שרבים מאנשיה הפכו בתפוצת אשכנז לאחר הגירוש ל"שניאור". ובקהילות הספרדיות שושלת "קורונל".]


כך גם בעת זו - לפי המסופר אברהם סניור ניסה לשחד את המלכים בממון רב כדי למנוע את צו הגירוש והציע להעניק להם 30,000 מטילי זהב שגרמו לאיזבלה להרהור שני ,אך התערבותו של טורווקמאדה מנעה זאת, וצו הגירוש ניתן. משך הזמן עלו תיאורים עזים לגבי המעמד הגורלי עם התפרצותו של טורקוומאדה לאולם המלכותי [הארמון והאולמות קיימים עד היום ויש המזהים בדיוק את מקום ההתרחשות].

ג.
עם הגירוש ב-1492 החליט אברהם סניור – בלחץ המלוכה - להתנצר ולהישאר בספרד. הוא הוטבל לנצרות בכיכר העיר בידי המלכה בכבודה ובעצמה. בחלוף שנתיים הוא מת, אולם רבים מבני השושלת שלו נמלטו והחלו לחזור לחיק היהדות לפני מאות שנים.

מספרים - שאחת האשמות שהטיחה המלכה בא, סניור היתה כי הוא התנהג בכפיות טובה ומערער את סדרי השלטון, שכן בביתו היה בית כנסת סודי שבו התפללו רבים מהאנוסים.ובכך גילה בוגדנות שמשכחת ומאפילה על קשריו הטובים וידידותו לבית המלוכה, [הוא היה השדכן בין המלך למלכה איזבל, ובזכותו זכתה בתואר "מלכה"].

בספרי ההיסטוריה הוא אכן הוקע כבוגד ושפל רוח, שפיתויי השררה הממון והרכוש הרב עיוורו את עיניו והם שהביאוהו להמרת הדת. אבל אחת מצאצאיו בדור ה 17 יצאה בעקבותיו והצליחה לגלות דברים שעין יהודית לא שזפתם מזה 500 שנה.
ולטענתה [ויש החולקים] הצליחה גם לטהר את שמו ולהפכו מאוייב לאוהב.

ד.
הדעה שנתקבעה.
הקירבה - שהרחיקה.
כנ"ל, יחד עם דון יצחק אברבנאל שהיה חברו הטוב, ניסה למנוע את גזרת הגירוש של יהדות ספרד. כחלק ממאמץ זה אברהם סניור ארגן קבוצה של בנקאים יהודים אמידים, שהציעו כופר זהב כדי לסכל את הגזירה.

שבועיים לפני הגירוש, ב-29 במאי 1492, עדיין הצהיר שהוא ומשפחתו עוזבים עם כל היהודים האחרים. [ויש האומרים כי המלכה איזבלה איימה שתשמיד את כל יהודי ספרד אם אברהם סניור ומשפחתו לא יתנצרו ויישארו בספרד- ראה להלן]. אולם תפקידו הבכיר וקרבתו למלך הייתה בעוכריו וגררה את התרחוקתו מהיהדות.

ב־15 ביוני 1492 הוא הוטבל לנצרות במזרקה הקיימת עד היום בכיכר שלפני הכניסה לכנסייה Santa María de Guadalupe בעיר גוואדלופ על ידי החשמן של ספרד פדרו דה מנדוזה, המלכים הקתולים היו הסנדקים. בטקס זה הוטבל גם חתנו מאיר ועוד שלושה יהודים.

לאחר הטקס, קיבל אברהם סניור קיבל את שם המשפחה "קורונל". ונכדו קורונל ברח להולנד לאחר מותו, שם חזר ליהדותו ותרם רבות להקמתו לביסוסו ולניהולו של ביהכ"כ הפורטוגזי המפורסם באמסטרדם עד היום.
ביכ"נ זה היווה מרכזה ופארה של הקהילה הספרדית שנמלטו מספרד ופורטוגל, [בביכנ זה נקשר שמם של שני מינים מפורסמים ש, וא, דה קוסטה שהוחרמו על דעותיהם.]

גם חיים בינארט כותב שלאברהם סניור היה בית תפילה בביתו, ששימש "גם אנוסים וגם נוצרים ממוצא נוצרי גמור". בית הכנסת נסגר אחרי שאברהם סניור ובני ביתו המירו את דתם. וסברו שבית הכנסת הזה עדיין עומד על תילו אולם מיקומו נעלם, ורבים שניסו לאתרו נכשלו או הוכשלו בכך. [על חשיפתו -ראה במשך]

ה.
אודיה בנד .
לפני מספר שנים, גברת אודיה בנד הגיעה לסגוביה שבספרד. בנד היא דור 17 לאברהם סניור קורנל, שחי שם לפני 550. בביקור במקום הצליחה למצוא את בית הכנסת הנסתר של ראש השושלת, דבר שנמנע אפילו מהנשיא נבון ורה"מ פרס שביקרו המקום.

לטענתה אף הצליחה לאשש את הטענה שהמרת הדת של א, שניאור לא היתה מתאוות הממון.
אלא בנסיון להציל מטבח של כל יהדות ספרד.

לאודיה היה ידוע כי בארמונו של סניור, המשומר על ידי אונסק"ו והרשות המקומית, פעל בית הכנסת. וקיימות עדויות כתובות של אברהם סניור שהוא מתאר תפילה בביתו, ושהוא יורד מהאכסדרה בקומה השנייה אל תוך בית כנסת. "הייתי נחושה למצוא אותו" , אבל שם גילינו שחצי מהארמון נלקח על-ידי הפרנסיסקנים, ומשמש כיום כמנזר.

בניגוד להשערה הנפוצה האומרת שאין תוכו כברו, ושהוא התנצר ממניעים תועלתיים וכדי להישאר במדינה. ובכל זאת, מתברר שהוא סיכן עצמו ובני ביתו והקים ברמונו בית כנסת סודי לאנוסים. בית כנסת שהיה אבוד במשך מאות שנים, ושאותו חשפה א, בנד מצאצאיותיו, שהגיעה למקום והתעקשה לראותו.

כאשר קבלה אישור לכניסה למנזר שנמצא בחלק השני של הארמון. היא נכנסה למנזר דרך פשפש אחורי. הגיע לאולם תפילה: שבצד ימין שלו עזרת נשים עם מגיני דוד וממול הבמה וארון הקודש - הכל כאילו נעצר הזמן.

1. תמונה

ארון הקודש סגוביה.png (625.89 KiB) נצפה 2092 פעמים

היא מספרת: "כל הנוכחים בחדר היו המומים כי אף אחד לא האמין לי שהיה בארמונו בית כנסת. במקום שהיה ארון הקודש יש עכשיו מזבח עם הצלוב. השוער אמר שהכל נשאר אותו הדבר, חוץ מזה שפעם לא היו בחדר חלונות. ואז הבחנו שסמוך לרצפה יש אשנבים קטנים וצרים שמהם נכנס אוויר.

התחלתי לבכות. פה התפללו האנוסים וככה לא ראו אותם מהרחוב.
זה היה מצמרר לעמוד שם 550 שנה אחרי.

שאלתי אם יש מדרגות שלא משתמשים בהם והובילו אותי למדרגות בצד, וכך מצאתי את המדרגות שעליהן ירד אברהם סניור מביתו אל בית הכנסת. לא יכולנו לדבר, הנשימה נעתקה. אני לא יודעת מתי בפעם האחרונה עמד בבית הכנסת הזה אדם יהודי".
תמונה 2.

צילום מסך 2024-04-15 004642.png (223.87 KiB) נצפה 2092 פעמים

ו.
נחמן נתן קורונל .
[הרב נחמן נתן קורונל מצאצאיו, והראשון שבהם שעלה לא"י ב 1848 (ה'תק"ע; 1810 - כ"ז באב ה'תר"ן; 1890) היה מגדולי ירושלים במאה ה-19, תלמיד חכם ועסקן ציבורי רב פעלים, שד"ר, חוקר ומחבר ספרים. חותנו של רבי יהושע צבי מיכל שפירא. בין השאר חיבר את הספר "בית נתן".

נחמן נתן קורנל היה ממייסדי בתי מחסה בעיר העתיקה בשנת 1864. ונכדו בן ציון היה תושב שכונת ימין משה ועבר לגור בשכונת מאה שערים, אביו של בן ציון קורנל שנקרא אשר אנשל (נתן)קורנל היה בין מייסדי שכונת מאה שערים. ]



בספרו של של נתן קורונל מצאצאי א, סניור קורונל- יש רישום שלקראת סוף הוויכוח המלכה קראה לאברהם סניור ואמרה לו: אם אתה לא תיתן לי לנצר אותך בגודלופה אני שוחטת את כל היהודים. אפילו אחד לא יצא חי .
מאחר והוא ידע איזה מרשעת היא ובראותו שאפסו סיכויי החליט לעשות מעשה כדי להציל עד כמה שאפשר את שאר היהודים. ולמען כך הוא ומלמד חתנו צריכים היו להתנצר, אחרת היו הורגים את היהודים כולם.

תמונה 3. בידספיריט.

צילום מסך 2024-04-15 004437.png (387.61 KiB) נצפה 2092 פעמים

ז.
550 שנה אחרי- קטעים מראיון של דר' איציק לוי עם הגב' ל, בנד.

"המדריך שלנו אמר לי 'אני אעשה משהו שבגללו אני עלול לאבד את המשרה שלי. יש לי קשרים טובים עם הכמורה אני אנסה אותם'", משחזרת בנד, "הוא התחנן לפני כולם, ואז הודיעו לו שיש אישור למפתח למחר בבוקר, אבל אסור שיראו אותנו. זה היה כמו בסיפור בלשי.

למחרת הגענו לסמטה, ובעלי ואני חיכנו בצד. אל המדריך הצטרף מדריך נוסף שאמר שהוא לא מאמין שיש שם בית כנסת של אנוסים. הם קיבלו את המפתח והבריחו אותנו פנימה למנזר דרך פשפש אחורי.

ביקשתי מהמדריך שישאל את השוער איפה יש אולם תפילה, והוא הוביל אותנו דרך מסדרונות פנימה. עלינו וירדנו עד שנכנסנו לחדר גדול - בצד ימין שלו עזרת נשים עם מגיני דוד וממול הבמה וארון הקודש. זה היה נראה כאילו עכשיו יצא משם אחרון המתפללים. כולנו עמדנו נדהמים.
-
היא מספרת: "כל הנוכחים בחדר היו המומים כי אף אחד לא האמין לי שהיה בארמונו בית כנסת. במקום שהיה ארון הקודש יש עכשיו מזבח עם הצלוב. השוער אמר שהכל נשאר אותו הדבר, חוץ מזה שפעם לא היו בחדר חלונות. ואז הבחנו שסמוך לרצפה יש אשנבים קטנים וצרים שמהם נכנס אוויר.

התחלתי לבכות. פה התפללו האנוסים וככה לא ראו אותם מהרחוב.
זה היה מצמרר לעמוד שם 550 שנה אחרי.

שאלתי אם יש מדרגות שלא משתמשים בהם והובילו אותי למדרגות בצד, וכך מצאתי את המדרגות שעליהן ירד אברהם סניור מביתו אל בית הכנסת. לא יכולנו לדבר, הנשימה נעתקה. אני לא יודעת מתי בפעם האחרונה עמד בבית הכנסת הזה אדם יהודי".

.

[יהודהא]

[א.
בגידה או הצלה.
אחד משיאי הדראמה הקשורה בגזירת הגירוש היה ...
...בספרו של של נתן קורונל מצאצאי א, סניור קורונל- יש רישום שלקראת סוף הוויכוח המלכה קראה לאברהם סניור ואמרה לו: [u]אם אתה לא תיתן לי לנצר אותך בגודלופה [b]אני שוחטת את כל היהודים. אפילו אחד לא יצא חי .
מאחר והוא ידע איזה מרשעת היא ובראותו שאפסו סיכויי החליט לעשות מעשה כדי להציל עד כמה שאפשר את שאר היהודים. ולמען כך הוא ומלמד חתנו צריכים היו להתנצר, אחרת היו הורגים את היהודים
-------------------------------------
כתב לי ח,א:
צע"ג אם זה לימוד זכות.
ג"ע בקרקע עולם הותר בשביל הצלת כל ישראל.
אבל להתנצר אף למראית עין מסתמא לא.

תשובתי -
הערתך נכונה היא.
ואעפ"כ ראה הגירסאות על מחברו של 'נשמת' .

ובפרט - שקרוב לוודאי שתוצאותיו היו הפוכות ,
והתנצרותו של אדם רם המעלה כמותו, החלישה ורופפה את כוח ההתנגדות של רבים אחרים -
להדוף את הנסיונות הקשים בהם עמדו.

[יהודהא]

בשולי הדברים - ולסיום הנושא.

א.בגידה או הצלה.
אחד משיאי הדראמה הקשורה בגזירת הגירוש היה בארמון אלהמברה שבגרנדה ובנוכחות המלך פרננדו והמלכה אליזבת, ...
[ זה גם המקום בו קיבל כריסטופר קולומבוס את האישור המלכותי להפליג מערבה, כדי למצוא את הנתיב הימי להודו, וגם בכך הית מעורבות של יהודים, ראה להלן]

---------------------------------------------

א.
:דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אִם כֵּן בּוֹרֵא לָהֶם רְפוּאָה תְּחִילָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּרׇפְאִי לְיִשְׂרָאֵל וְנִגְלָה עֲוֹן אֶפְרַיִם״. [מגילה יג ,ב].
ולעיתים יש לעקוב ולגלות את אותם תהליכים היסטוריים כדי לטוות את החוט המקשר והחושף
את אותה רפואה מקדימה.
והפעם בצעדים המקדימים לגילוי אמריקה שבהם היתה מעורבות נכבדת ומכריעה ליהודים אם במפות אם המכשירי ניווט ואם במימון וכיסוי ההוצאות. והאמת שבכל אלו שמנינו ליהודים
היתה תרומה נכבדת מאוד.

ב.
המימון.
.. אנשי עסקים, בראשם לואיס דה סנטאנחל, ממוצא יהודי, שמימן את רוב המסע.
..סנטאנחל אנוס ממוצא יהודי הילווה מכספו למלכים כדי שיוכלו לממן את מסעו הראשון של קולומבוס . לדברי לאס קאזאס, כאשר שמע סנטאנחל כי "...המשא-ומתן עם קולומבוס נותק לחלוטין, חש עצב ומצוקה כה רבים. כאילו הוא עצמו לקה באסון גדול כלשהו.ולכן בהמשך.." לסנטאנחל, ולא למלכה, שיגר קולומבוס את הדיווח על תגליותיו באותו מסע ראשון.
כמה מקרוביו של סנטאנחל הועלו על המוקד כיהודים, והוא עצמו נדון על-ידי האינקוויזיציה ביולי 1491 להבעה פומבית של חרטה על חטאיו:

Abraham_and_Jehuda_Cresques_Catalan_Atlas._Eastern_Europe_view_from_the_south.jpg (156.64 KiB) נצפה 1635 פעמים

המפה של קרסקס -ויקי. במפה ניתן מקום של כבוד – לירושלים – הממוקמת במרכז האטלס.
ג.
מפות.
האטלס הקטלאני."פורטולנית".
יהודי מיורקה הצמיחו והובילו אסכולה של גיאוגרפים, ציירי מפות, יצרני מכשירי ניווט ואסטרונומים שהותירו חותם משמעותי מאוד בתחום הניווט והמיפוי.
מפורסמת ביותר היתה המפה של קרסקס (Cresques) אברהם קרשקש ובנו יהודה, מבכירי הקרטוגרפים של מיורקה, יוצרי האטלס הקטלאני.

ב 1377 יורש העצר הספרדי דון חואן היה זה שהזמין אצל אברהם קרשקש ובנו יהודה את האטלס הקטלאני, מערך המפות המקיף והמדויק ביותר של התקופה. המכונה "פורטולנית", שהייתה שונה מאוד מכל המפות שקדמו לה שהיו יותר איור ממפה..

קרשקש איגד את הידע שצברו הימאים הרבים של פלמה דה-מיורקה וגם ידע ממקור חדש ומרתק: תיאוריו של מרקו פולו, הסוחר האירופאי המפורסם אשר הכיר לנו את סין והמזרח הרחוק.
מפה זאת נמצאת עד ימינו, בספרייה הלאומית של פריז.

זאת המפה הראשונה שיש בה אוריינטציה צפונית ותיאור ריאליסטי של מרחקים גיאוגרפיים, ברמת דיוק מדהימה. יחסית לתקופה ולקודמיה.
זאת לעומת המפות המוקדמות יותר שנראו כמו עיטורים דקורטיביים וקשה למדי לנווט באמצעותן.

מפה זו הועילה לשכנע את המתנגדים שמסעו של קולומבוס אפשרי וזה ריאלי להגיע להודו.
[מזל שהיתה במפה טעות במרחקים ,שכן בפועל המרחקים היו גדולים יותר בשישית , ולו ידעו על כך היו פוסלים את המסע מחוסר סיכויים להצלחתו.]
בנו של קרסקס יהודה, שכונה גם El Judio de la brujelas, כלומר "יהודי המצפן",

ובלי קשר למסע קולומבוס - כמו"כ התפרסם הרלב"ג שתיכנן מכשיר ניווט שהפך לסטנדרט המקובל בספנות במשך מאות שנים ואחד מכינויו היה "מטה יעקב".גם הוא זכה למתש בירח על שמו.

ד,
ניווט.
משך ההיסטוריה ולפני זכות היו הנווטים מתקנים את סטיות המצפן באמצעות שימוש בקוואדרנט ותצפיות בכוכב הצפון, אבל כאשר הדרימו הספנים הפורטוגלים אל קו המשווה שקע בהדרגה כוכב הצפון מן השמיים, ונעלם לגמרי עם חציית קו המשווה דרומה, דבר שהקשה ומנע ניווט מדוייק.

הבעייה התעצמה עם עידן התגליות וריבוי מסעות לגילוי היבשות וכו ,ומי שהמציא את הפתרון המוצלח והיעיל וחולל מהפכה של ממש בניווט הימי. היה האסטרונום היהודי אברהם זכות שנולד בסלמנקה שבספרד בשנת 1452 לערך. מוכר לרוב בשל היותו מחברו
של "ספר יוחסין" המפורסם.

הלוחות שחיבר ר' אברהם זכות החליפו לוחות ישנים יותר שחוברו במאה ה-13, אף הם על ידי שני מלומדים יהודים. לוחות החדשים אלו שימשו בין היתר את כריסטופר קולומבוס במסעותיו.

ר' אברהם אף הדריך אישית את קולומבוס לפני מסעו ועזר לו בידיעת חישובים שונים על מערכת השמש והירח וכן בשימוש האצטרולב. [החפץ הקטן הזה הוא המקבילה של ימי הביניים לאייפון ולווייז].
מספרים שגם האירוע המפורסם כשהיה בסכנת מוות מהילידים, והרתיע אותם באיום שיחשיך את השמש - מה שאכן קרה, והיה זה הודות לידע ששאב מהלוחות של זכות שלימדוהו לכוון את זמן האירוע.

כך גם מגלי ארצות נוספים: וסקו דה גמה ואחרים -בעידן התגליות עשו שימוש בלוחותיו וממצאיו.[על תרומתו באסטרנומיה זכה א, זכות .שעל שמו נקרא מכתש בירח "זגוט" ].

טבלאותיו של זכות אפשרו לנווטים לעשות שימוש בתצפית אל גרם שמימי ולשמש, כתחליף לכוכב הצפון. ומקובל לומר שהאימפריה הימית של פורטוגל, נבנתה במידה רבה על הידע והטכנולוגיה של זכות.
כיום נמצאים מספר אצטרולבים מימי הביניים ועליהם כיתוב בעברית ואחד מהם אַצְטְרוֹלָב עברי מספרד נמצא במוזיאון בלונדון.

צילום מסך 2024-04-16 084044.png (1.28 MiB) נצפה 1635 פעמים

.דר' ג,בכור.

א, זכות. בערוב ימיו, בשנת 1513, עלה ר' אברהם זכות לירושלים, . ובילה את שנותיו האחרונות בירושלים, שם ישב בישיבת רבי יצחק הכהן שולאל ובה חיבר לראשונה את הלוח בלשון הקודש, שם חי את שנותיו האחרונות. כשהוא עוסק בחישובי קיצין ומיסטיקה. שם, כנראה, גם מת ונקבר.

על תולדותיו וספריו בקישור כאן -
https://www.daat.ac.il/daat/vl/yohasin- ... akut04.pdf
---------------
**
האצטרולאב שהיה בשימוש עד המאה ה-18 הוא מעין מד שיפוע מכני אשר היה
בשימוש של אסטרונומים, נווטים ואסטרולוגים.
שימושיו הרבים כוללים את קביעת מיקומם של גרמי השמים כמו מיקום השמש, הירח,
והכוכבים ביחס לאופק, קביעת קו הרוחב... .
מסומנים בו קווי האופק האזימוט קווי השעות גלגל המזלות וכן כוכבים ..ועל ידי מיקום הזרוע המסתובבת אנו מוצאים את המיקום שלנו במרחב הימי...

**
ועדיין לא נדרשנו כלל לאפשרות על זהותו\מוצאו היהודית של קולומבוס עצמו.