מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל... מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות.... שבכל הלילות <אין> אנו <חייבים לטבל אפילו> [מטבילין] פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים
ובגמרא:
שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים: מתקיף לה רבא אטו כל יומא לא סגיא דלא מטבלא חדא זימנא?
אלא אמר רבא הכי קתני שבכל הלילות אין אנו חייבין לטבל אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים.
מתקיף לה רב ספרא חיובא לדרדקי?
אלא אמר רב ספרא הכי קתני אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים:
וכבר כתבו אחרונים (חיד"א ועוד), שמדברי הגמ' נראה שנוסח המשנה המקורי: שבכל הלילות אנו מטב[י]לין, (וכמו שהובא בפסקא של המשנה בגמ'). ובגמ' פירשו/הגיהו: אין אנו. וכך השתמר הנוסח בכמה הגדות שבכ"י: שבכל הלילות אנו מטבלין פעם אחת (עיין ח"נ בהגדה שלימה), וכך גם היתה גרסתו של ר' יוסף אשכנזי (במשנה) כפי שהובא במלאכ"ש, וכך היא גם גרסת המשנה השנויה בירושלמי.
יש שפירשו (עיין הגדה שלימה) שבזמן המשנה היה כל מאכלם בטיבול, אבל בזמן האמוראים כבר לא אכלו בטיבול ומכאן השינוי.
------
ר' אשר הילמן, (אבי הרד"צ), עסק בענין זה, ומסר שמועה ששמע מרבי שלום אלבק (מו"ל הראב"ן), בעת שביקר בבית אביו בסמולנסק, לבאר דמטבלין פעם אחת, היינו אכילה פעם אחת. ובפשטות נקראת אכילה לטבל, משום שהיה מנהגם לאכול בטיבול, אבל ר"ש אלבק רצה לומר/לשער שאולי לשון מטבלין, הוא נגזר משולחן הקרוי טבלא. אצ"ל שההשערה רחוקה מאד.
ר"א הילמן שיגר את דבריו בתוספת ביאורו של ר"ש אלבק לכמה חכמים, אשר דבריהם מובאים בזה: