הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 17, 2011 12:46 am
שמעתי בזה דבר נחמד מידידי הרה"ג ר"ד ברלין שליט"א, לבאר בהקדם דברי מרן רי"ז הלוי בהל' חו"מ (ז,ז) ותו"ד, שישנם שני הלכות בדין שתיית ד' כוסות, דין אחד של שתיה לא מצד שתיית הכוסות עצמן אלא עיקר מצוותן הוא מצד הברכות שעל הכוסות שהקידוש וההגדה וברכת המזון וההלל דינן הוא שיאמרו על הכוס, ודין השתיה הוא רק מהלכתא דהמברך צריך שיטעום. ועוד דין שני מצות שתיה של ד' כוסות שהמצוה היא עצם השתיה דרך חירות. ויעו"ש בהרחבה גדולה.
ולכאורה לפי דבריו נמצא, דבדין הראשון הנ"ל שזהו קיום דין של הברכות שנאמרים על הכוס, אזי חיובא דכל כוס הוא ענין בפנ"ע כגון קידוש היום, סיפור יציאת מצרים וכו'. אמנם הדין השני הוא דין אחד של שתיית כל הד' כוסות דרך חירות, ומלכתחילה נאמרה כאן הלכה של שתיית ארבע כוסות.
מעתה ניתן לומר, דאלו השני מקורות הנ"ל מכוונים כנגד שני הדינים האלו. דהדין הראשון של שתיית הד' כוסות מצד כוס של ברכה זה מרומז בד' לשונות של גאולה, והיינו משום שבאמת כמו שלשונות של גאולה כל א' הוא דבר בפנ"ע, כן ענין ארבעה כוסות הללו, כל א' מהם זה כוס של ברכה אחרת. וכן נראה בדברי המדרש שסיים לקיים מה שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, והיינו שזהו דין שתיה מצד הקריאה בשם ה' שהיא על הכוס.
אכן הדין השני של שתיית ד' כוסות דרך חירות זה מרומז בקרא דגבי כוס של פרעה נזכר כוס ד' פעמים, כלומר דחזינן זכר לזה ששתיה חשובה של משקה היין הוא ד' כוסות וזה שתיה של מלכות וחירות, וזה ילפותא על כל הד' כוסות בהדדי.
ומבואר מאוד דקדוק דברי רש"י, דודאי לגבי עיקר חיובא דד' כוסות נקט המקור לעיקר החיוב של ד' כוסות, וזה הד' לשונות של גאולה, אולם לגבי חיובם של הנשים נקט המקור לדין השני, וזה יבואר לפי מה שנראה מל' הרמב"ם דהדין של שתיה מצד קיום דין כוס של ברכה אינו ענין כלל לחיוב נשים בד' כוסות, שאין זה חיוב על הגברא לשתות ארבע כוסות שנבוא לחלק בזה בין אנשים לנשים, רק זהו דין של הברכות שנאמרים ע"י הבעה"ב שמוציא את כולן שיהיו על הכוס ואותו המברך יטעום, ואם אשה מברכת חל דין השתיה ג"כ עליה.
ולכן בדין נשים חייבות בד' כוסות בחר רש"י להזכיר את המקור השני מכוס של פרעה שהוא מכוון כנגד הדין השני של השתיה משום דרך חירות, וזהו דין השמועה שנשים ג"כ חייבות בשתיה זו דרך חירות זכר לנס משום שאף הן היו באותו הנס.