אמירת הלל בביהכ"נ בליל פסח

[פרי_העץ]

ישנם שיטות שונות, ובטעמים שונים, בעניין אמירת הלל ביהכ"נ בליל פסח, איך זה שנשתרבב המנהג ברוב קהילות האשכנזים לומר הלל בבית הכנסת הכנסת בליל פסח הרי גם הרמ"א כותב מפורש ע"ז 'שאין אנו נוהגים כן' וכן מהמ"ב משמע שמנהג זה נמשך עד לזמנו.

וכן הוא באו"ח סי' תפ"ז:בליל ראשון של פסח גומרין ההלל בצבור בנעימה בברכה תחלה וסוף, וכן בליל שני של שני ימים טובים של גליות. הגה וכל זה (טז) אין אנו נוהגים כן, כי אין אנו אומרים בלילה בבית הכנסת ההלל כלל.
משנה ברורה: (טז) אין אנו נוהגים. היינו במדינות אלו, ומנהג ספרדים לומר:

[חכם באשי]

האריך בענין, בטוב טעם ודעת (כדרכו), רב"ש המבורגר, באחד מכרכי 'שרשי מנהג אשכנז'. וחבל לדון בענין קודם העיון שם.

[חלמיש]

יש גם מאמר על כך בספר 'מנהג אבותינו בידינו' להר"ג א. . ובדבר זה יש משהו מעניין, שבדרך כלל ידוע שמנהגי אשכנז יונקים ממנהגי ארץ ישראל ומנהגי ספרד מבבל. ובכן כאן קרה כאן ההיפוך. פעם לא נהגו בספרד לומר הלל כלל בליל פסח, רק בימות הרשב"א והרמב"ן ואצל תלמדיהם (עד שנפסק בשלחן ערוך), החלו בזה מיוסד על ירושלמי מסכת סופרים, וכפי הנראה מפשטות דבריהם נהגו לומר הלל בליל פסח בארץ ישראל הקדמון, ואילו באשכנז למרות הירושלמי שמובא ברוקח ובגדולי בעלי התוספות, לא נהגו כך וזה כיום מוגדר כ"מנהג אשכנז"