ככה הרב לומד בישיבה כתב שאם אינם יכולים למכור את החמץ שיסתלקו מכל החלק של במפעל.אוצר החכמה כתב:למה ימכור את הבית שימכור את החמץ.
ככה הרב לומד בישיבה כתב שאם אינם יכולים למכור את החמץ שיסתלקו מכל החלק של במפעל.אוצר החכמה כתב:למה ימכור את הבית שימכור את החמץ.
זה בדיוק מה שהרב הרצוג אמר שמי שלא יכול לבער לא עובד על לאו.אוצר החכמה כתב:למה שלא יהיה חייב להסתלק אם אין לו דרך לבטל חמצו (נניח) ואין לו דרך לבערו למה לא יהיה מחוייב להסתלק מחלקו במפעל כדי לא לעבור על לאו?
עוד עיין בספר חוט השני (הלכות פסח עמוד צא) שם העלה בעיה נוספת במכירת מניות חברה המחזיקה בחמץ והיא, שהאדם אינו מעוניין באמת בכסף אלא בקיומו של החמץ על מנת שימשיך להעלות את ערכו. במקרים מעין אלו ראינו כי מכירת החמץ אינה תקפה (עיין בשו"ע או"ח סי' ת"נ ס"ז ובמשנה ברורה שם ס"ק כד האוסרים להשכיר כלי לגוי בפסח על מנת שישתמש בו לבישול חמץ, הואיל ורוצה בקיומו של החמץ, הרי זה כאילו נהנה בפסח מהחמץ).
ובככל זה יש לדון כמי שיש לו מניות בחכרה של גויים שמתעסקים גם עם חמץ כפסח, אף שאין לו זכות הצבעה בחכרה [דאל״כ הרי הוא כבעלים] וצ״ע אי מהני למכור חמץ כזה.
וה"ה יש לדון בחברות ביטוח שמבטחים מפעלים או מחסנים שיש בהם חמץ, דלכאורה הם רוצים בקיומם שלא יאבדו דאל"כ הם צריכים לשלם עליהם ואפשר דחמץ שאינו ברשותו ואינו שומר עליו רק שיש לו אחריות עליו אינו אסור בכה״ג כשרוצה בקיומו וצ״ע.
אריה מרדכי כתב:מה עושים עם המניות שבתכנית חיסכון לכל ילד, שלכאורה ע"פ ההלכה שייכים לילד ומכיון שיש למוכרם במכירת חמץ לנכרי [לדעת חלק מהפוסקים וכנ"ל] האם בסתמא נכללי במכירת מניות האב או שיש לציין בשטר מפורש שכאפטרופוס של הקטן מוכרם, או מהני בסתמא מדין זכיה לקטן [שכידוע האריכו גדולי האחרונים אם מהני למכור חמצו של אחר מדין זכיה ובפשטות מהני אף לסוברים דזכין לאדם אמרינן ולא מאדם כיון שמזכה לו תמורת המניות כסף וכדכתב בחזו"א אעה"ז ועוד].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 43 אורחים