והנה בנוסח המצוי לפנינו בהגש"פ מופיעים פסוקים אלו בסדר הפוך, 'ורב כמה שנאמר רבבה כצמח השדה וגו' ואת ערום ועריה ואעבור עליך ואראך וגו''. וכמובן שזה אומר דרשני.
והנה באמת תוספת רישא דקרא 'ואעבור עליך וגו'' הינה תוספת מאוחרת שאינה נמצאת בנוסח ההגדה המקורי, ואיננה מצויה בסדרן של הגאונים רב עמרם ורב סעדיה, ובסידור רשב"נ, ובנוסח ההגדה לרמב"ם, ואף בהגדות מאוחרות יותר כמו הגדת ר' שבתי סופר, זבח פסח לאברבנאל, הגדה כמנהג בני איטליה, הגדת בני תימן, מחזור מנהג רומא ועוד.
ובסידור הגריעב"ץ כתב וז"ל,
ערום ועריה - ולא היה זכות בידם להיגאל, לפיכך ניתנו להם ב' מצוות, דם מילה ודם פסח שבזכותן נגאלו, כמ"ש עה"פ בדמיך חיי, לכך היה מנהגו של אמ"ה [חכם צבי] ז"ל לומר כאן: ואעבור עליך... חיי, וכן אנו נוהגים אחריו, מ"מ לא העמדנוהו בפנים, באשר לא ראיתיו עד הנה כתוב על ספר, ושלא ליתן פתחון פה לבע"ד לחלוק, בהיותו שלא כסדר הכתובים.
אולם הרב חיד"א השיב על דבריו בספרו זרוע ימין, וז"ל,
ובהגדה שלמה (עמ' לז) הוסיף בזה דנמצא כן גם בסידור רש"ז.ונעלם ממנו שהיא נוסחת האר"י ז"ל. ועוד, שהוא מעיד שכך הוא הנוסח הקדום. ובס' הכוונות שסידר מהר"ש ויטאל כתב, ולסיבה זו סידרו מתקני ההגדה פסוק זה באמצע סדר הגדת ליל פסח. ובס' הכוונות שסידר מהר"ם פאפיראש כ"ץ כתוב, ולכן תקנו פס' זה בתוך ההגדה אחר פסוק ויהי שם לגוי... ורב, כמה שנאמר ואעבור... ועריה. הא למדת שהיא נוסחת האר"י זצ"ל ומטי בה מהמסדרים סדר ההגדה, וגם הוא כסדר הכתובים.
הרי לנו שישנו בית אב לתוספת זו, וישנה נוסחא שמעמידה את הכתובים כסדרן, ומ"מ טעמא רבא בעי לגירסא דידן שנמצא הכתוב שלא כסדרו, וצריך תלמוד.