כתב הזוהר פרשת בא : 'פקודא דא לספר בשבחא דיציאת מצרים, דאיהו חיובא על בר נש לאשתעי שבחא לעלמין. אוקימנא כל בר נש דאשתעי ביציאת מצרים ובההוא סיפור חדי בחדוה, זמין איהו למחדי בשכינתא לעלמא דאתי דהוא חדו מכלא, דהאי איהו בר נש דחדי במריה, וקב"ה חדי בההוא סיפור. ביה שעתא כניש קב"ה לכל פמליא דיליה ואמר לון, זילו ושמעו ספורא דשבחא דילי דקא משתעו בני וחדון בפורקנן. כדין כלהו מתכנשין ומתיין ומתחברין בהדייהו דישראל, ושמעי ספורא דשבחא דקא חדאן ברזא דפורקנא דמריהון, כדין אתיין ואודן ליה לקב"ה על כל אינון נסין וגבורן, ואודאין ליה על עמא קדישא דאית ליה בארעא דחדאן בחדוה דפורקנא דמאריהון'.
ראיתי מביאים עפ"י זוהר זה : כיון שהבן שואל צריך אביו שבגנזי מרומים להשיבו ובכלל הנשמות שיורדות יורדות הנשמות של האבות להשיב על שאלת בניהם. ולא רק הבן בעוה"ז שואל אלא גם הנשמות שואלות את אביהם וחוזרת שאלה זו מכל בן לאביו עד האבות הקדו' והם נותנים תשובה לנשמות שתחתיהם וחיזוק זה יורד ומשתלשל עד שגם הבן הגשמי שבעוה"ז מקבל תשובה וחיזוק זה.
האם יש למישהו מקור לדבר זה ?
יישר כח