בפשטות כוונתו כהמשך למה שכתב על פסוק הקודם
כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת:
ידוע כי שבעה מעונות למאורות ולחמשה כוכבי לכת והמעין השמיני לצבא גדול והתשיעי לגלגל המזלות ההולך ממזרח למערב והעשירי כסא הכבוד, על כן כתב: מעשה אצבעותיך, כי הם עשר והזכיר הירח והכוכבים ולא הזכיר השמש, בעבור כי אין יכולת לעין לראותם יומם בעבור אור השמש.
ואח"כ כתב על פסוק
מה אנוש כי תזכרנו:
ידוע כי הירח ואחד עשר כוכבים הנקודה בעגולה מהגלגל וכל הארץ כנקודה שלא תתחלק כנגד הרקיע, ובן אדם נחלק שלא יקבל חלוק כנגד כל הארץ, על כן: מה אנוש כי תזכרנו, דרך בזוי והטעם: אחר שיש לך בריאות גדולות ונכבדות מהאדם, איך שמת לב לתת לו כבוד.
משמע שרצונו להדגיש, שהאדם הוא כנקודה כנגד גודל כדור הארץ, וכדור הארץ היא כנקודה כנגד גודל הרקיע (הגלגלים), וכל הגלגלים הם כנקודה נגד הגלגל העליון (כסא הכבוד).
א"כ מסתבר שכוונת ראב"ע ב"ירח ואחד עשר כוכבים" הוא לגלגל המזלות, שבו י"ב מזלות. והירח נמצא בכל זמן באחד מהן. נמצא שלהמסתכל על השמים בלילה (כי אראה שמיך!) יראה הירח ועוד י"א מזלות. כן נראה פשוט.
[כיום מקובל בין האסטרונומים לספור שמונה כוכבי לכת ועוד שלש כוכבי לכת ננסיים. מספרם מגיע ל-11. אמנם להקדמונים לא הי' ידוע מספר כזה, וגם הוא עשוי להשתנות בקרוב. אבל ישנם מבין חכמי זמנינו שרצו "להוכיח" מחלום יוסף שהכל מרומז בתורה]