נתינת דם המילה על הבתים

[נוטר הכרמים]

יב,יג והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עליכם.

בתרגום יוב"ע: ויהי דם נכסת פסחא וגזרת מהולתא מערב לכון למעבד מיניה את על בתיא וכו'. וראה בפי' יונתן למקור דבריו בחידוש זה. אמנם, לעיל בפס' ז דכתיב: ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם, לא נזכר מזה מידי, וצ"ב.

ברם, יש לדייק עוד דבפס' ז כתיב על הבתים אשר יאכלו אתו בהם, אף כי באמת לאו דוקא הוא, ומיירי על כל הבתים שדרין בתוכן כמבואר להדיא בדברי רש"י, וכן מפורש בתרגום יונתן: דייכלון יתיה ודדמכון בהון, אמנם כן תפס המקרא לשונו, ומשא"כ בקרא דידן דכתיב על הבתים אשר אתם שם, ומאי שנא.

אכן נראה לומר דבאמת ישנן שני ענינים נפרדים בנתינת הדם על הבתים, הא' זהו חלק מעבודת קרבן פסח שניתן דין זה בתור הוראת שעה לפסח מצרים, שיתנו מן הדם על שתי המזוזות ועל המשקוף, וראה ברלב"ג דזה כדי לחזק את ענין המשיכה מע"ז, ולכן נקט דנותן את הדם על הבתים בהם אוכלים את קרבן הפסח, שכן הך מילתא מישך שייכא לעבודת הקרבן, וזה ענין נתינת הדם הנזכר בפס' ז, ומיירי רק מדם פסח ולא מדם מילה.

והענין הב' המבואר בפס' כאן: לאות על הבתים, וכדברי רש"י כאן: הכל גלוי לפניו, אלא אמר הקב"ה נותן אני את עיני לראות שאתם עסוקים במצוותי, ופוסח אני עליכם. ואמנם אותה התעסקות המצוות הלא כוללת היא גם את דם המילה כשהוא מעורבב בדם בפסח, וזו נתינה אחריתי היא.

מעובד ממאמר הרה"ג ר' יצחק זאב דיסקין שליט"א, מח"ס זבחי צדק, בקובץ מוריה ניסן תש"ע עמ' קפ.

[אדג]

ייש"כ, נוטר, כי בכך יישבת לי פליאה בדברי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש בלקו"ש ח"ג שיחת פרשת בא:

נאך געפינען מיר ביי מכת בכורות, אנדערש ווי ביי די אלע אנדערע מכות, א) ביי דער מכה האבן די אידן געדארפט מאכן א באזונדערן צייכן אויף זייערע הייזער — דעם דם מילה און דם פון קרבן פסח ״על שתי המזוזות ועל המשקוף״ — בכדי די מכה וואס וועט קומען אויף די מצריים זאל ניט שאטן די אידן...

,
(תרגום: עוד מצינו במכת בכורות, השונה משאר המכות האחרות, א) במכה הוצרכו היהודים לעשות סימן מיוחד על בתיהם דם המילה ודם קרבן הפסח "על שתי המזוזות ועל המשקוף" - בכדי שהמכה המגיעה על המצריים לא תזיק את היהודים).
[וראה שם איך שביאר ב' דמים אלו, שהם כנגד האמונה שבזכותה נגאלו, וכנגד שלא שינו את שמם שבזכות זה נגאלו].
והוקשה לי, היכן מצינו שהיו צריכים ליתן על המזוזות אף דם מילתם, ועתה הראת לדעת.

[עשוי לנחת]

ייש"כ נוטר על הדברים, ואגב אציין שהגרי"מ פיינשטיין הקשה קו' יפה על כך, [וצייין גם לחז"ל (שמו"ר יט ו) דנתערב דם הפסח בדם המילה] דהא פליגי ר"י ורבנן (מנחות כב ע"א) אם נתערב דם קרבן בדם חולין אי דם מבטל דם או לא, ובשלמא לר"י דאין דם מבטל דם א"ש הכא דדם המילה אינו פוסל את דם הפסח, אבל לרבנן דדם מבטל דם ורואין אותו כאילו הוא מים, איך יוכשר דם הפסח הרי הנתינה על המזוזות והמשקוף הוא כדין מתנות הדם על המזבח, וכמבואר ברש"י כאן דבעינן קבלה, ולהלן (פסוק כב) דבעינן על כל הגעה טבילה?
וכת' וצ"ל, או דלא היה שיעור בדם המילה לבטל דם הפסח, דהא רואין אותו כאילו הוא מים וכל שיש בו מראית דם כשר, או דשאני הכא דהיה מצוותו בכך, אף דלא נזכר כלל זה בהציווי, וצ"ע עכ"ל.

[ירושלמי]

וצייין גם לחז"ל (שמו"ר יט ו) דנתערב דם הפסח בדם המילה

זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח" אמר רבי שמעון בן חלפתא כיון שיצאו ישראל ממצרים אמר הקדוש ברוך הוא למשה הזהר לישראל על מצות הפסח כל בן נכר לא יאכל בו וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו וגו' כיון שראו ישראל שפסל לערלים לאכול בפסח עמדו כל ישראל לשעה קלה ומלו כל עבדיהם ובניהם וכל מי שיצא עמהם שנאמר וילכו ויעשו בני ישראל משל למלך שעשה משתה לאוהביו אמר המלך אם אין סימנטרי על כל המסובין אל יכנס אחד מהם לכאן כך האלהים עשה משתה להם (שמות יב, ח) צלי אש על מצות ומרורים מפני שגאלן מן הצרה אמר להם אם אין חותמו של אברהם בבשרכם לא תטעמו ממנו מיד כל הנולד במצרים נמולו לשעה קלה עליהם נאמר (תהלים נ, ה) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח ורבותינו אמרו לא בקשו ישראל למול במצרים אלא כלם בטלו המילה במצרים חוץ משבטו של לוי שנאמר (דברים לג, ח) וללוי אמר תומיך ואוריך למה (שם, ט) כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו במצרים והיה הקדוש ברוך הוא מבקש לגאלן ולא היה להם זכות מה עשה הקדוש ברוך הוא קרא למשה ואמר לו לך ומהול אותם ויש אומרים שם היה יהושע שמל אותם שנאמר (יהושע ה, ב) ושוב מול את בני ישראל שנית והרבה מהן לא היו מקבלים עליהם למול אמר הקדוש ברוך הוא שיעשו הפסח וכיון שעשה משה את הפסח גזר הקדוש ברוך הוא לארבע רוחות העולם ונושבות בגן עדן מן הרוחות שבגן עדן הלכו ונדבקו באותו הפסח שנאמר (שיר ד, טז) עורי צפון ובואי תימן והיה ריחו הולך מהלך ארבעים יום נתכנסו כל ישראל אצל משה אמרו לו בבקשה ממך האכילנו מפסחך מפני שהיו עייפים מן הריח היה אומר הקדוש ברוך הוא אם אין אתם נימולין אין אתם אוכלין שנאמר ויאמר ה' אל משה ואל אהרן זאת חקת הפסח וגו' מיד נתנו עצמן ומלו ונתערב דם הפסח בדם המילה והקדוש ברוך הוא עובר ונוטל כל אחד ואחד ונושקו ומברכו שנאמר (יחזקאל טז, ו) ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו' חיי בדם פסח חיי בדם מילה: