מן הדרום כתב:האם זו לא התשובה?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תעא סעיף ב
מצה שנאפה כתקנה ואח"כ נתפררה ח ח'} ט> (יח) ונילושה (יט) ביין ושמן, י> (כ) אינה נקראת מצה עשירה ואסורה לאכלה בערב פסח (מהרי"ב).
משנה ברורה סימן תעא ס"ק כ
דלא נתבטלה ממנה שם מצה ע"י .. וכ"ז בשלא בשלה אבל אם בשלה וכמו שנוהגין במדינותינו לעשות כדורים ממצה שקורין (קניידלעך) או מצה [יט] מבושלת [כ] בכלי ראשון מותר לאוכלה
ב"ה
יישר כח.
אבל לכאורה כל זה כאשר עדיין יש תואר לחם או יש בפרורין כזית, ומדובר בכה"ג שמברך המוציא על כך. והאם על ידי עוגה שמיעוטה פירורי המצה שנמוחו לגמרי ורובה מעורבת בסוכר ושוקולד וביצים, סבורים החו"ר דהכא שיוכל לצאת ידי חובה בליל הסדר?
ורק אביא דברי המשנה ברורה סימן קסח סעיף י: אקדים לזה הסעיף הקדמה קצרה והוא דיש בזה שלשה אופנים. א) פת שפירר לפירורין ובשלו תלוי בזה אם הפירורין גדולים שיש בהם כזית לא נתבטל מהם שם פת אפילו אם ע"י הבישול אזל מהם תואר לחם ואם אין בהם כזית אפילו אם נראה שיש עליהם תואר לחם מברך במ"מ דשם תבשיל עליהם. ב)
אם לא בשלו רק שפירר בקערה ונתחברו הפירורין יחד ע"י דבש או מרק אם יש עדיין עליהם תואר לחם מברך עליהם המוציא אפילו אם אין בהפירורין כזית ואם אין בהם תואר לחם מברך עליהם במ"מ אא"כ היה בהפירורין כזית וכנ"ל לענין בישול. ג) כשלא בישל וגם לא נתחברו הפירורין יחד ע"י משקה אפילו אם הפירורין דקין כסולת מברך עליהם המוציא דשם פת עליהם ועתה נבאר את הסעיף בעזה"י.
עוד כתב שם (סקמ"ט): הטעם דעדיף בזה מאופן הא' דכיון שלא נתבשל תואר לחם שלו חשיבא שהוא ניכר וידוע יותר ומש"כ וברכת המזון היינו כשאכל כמה פירורין עד שיעור כזית. אם פירר הלחם עד שהחזירן לסולת ואח"כ חזר וגבלן בשומן וכיו"ב [שאנו קורין בלשוננו קניידלי"ך או חרענזלי"ך] עיין במ"א מה שכתב בזה והסכמת הרבה אחרונים דאם בישלן בקדירה או טגנם במחבת במשקה דחשיב כבישול אף שיש בכל אחת כזית ויותר מברך עליהם במ"מ [ואפילו אם אכל הרבה] וכן הוא מנהג העולם
ואם אפאן נכון שלא יאכלם כ"א בתוך הסעודה אלא א"כ נילוש ברוב שומן או דבש דאז מברך עליהם במ"מ וכדלעיל בס"ז בהג"ה ואם גיבלן במים לבד ואפאן יש עליהם דין פת גמור:
אמנם כתב המ"ב עצמו בסימן תעא שם על מה שכתב הרמ"א שפרורי מצה שנילושה במים ושמן אינה מצה עשירה - שאין לאכול בכה"ג בליל הסדר משום ההוא שבסקס"ח סקמ"ט הנ"ל - ולכאורה מוכח שאע"פ שלמעשה ברכתו במ"מ אין לאוכלו בע"פ, אבל לא מדובר שם שהרוב הוא ממיני מתיקה וכנ"ל, ומפורש במ"ב שם שאם הרוב מיני מתיקה אין נפק"מ אם הוא מקמח רגיל או מלחם שהחזירו לסולת, שהרי במקרה שכתב הרמ"א בקסח ס"ז, ברכתו לכו"ע במ"מ.
עליך עיננו כתב:סימן תמד בשער הציון סק"א
מביא דעת הגר"א שאסור לאכול גם מצה מבושלת עפ"י הרמב"ם
(וצ"ע שהמעיין בבאור הגר"א שם מבואר שדעתו אחר שעה עשירית אבל המ"ב הבין שזה גם קודם)
נכון. אבל להדיא בסימן תמד במ"ב כתב שיוכל לאכול קניידלך, והנראה בזה שמשום שכעין שעת הדחק הוא. ונכון שלדעת הגר"א שיוצאים רק בפת וממילא לא שייך כל זה.