האם מידע על אלרגנים סותר את הכשרות??

[שמר]

קניתי מוצר בהכשר מהודר לפסח, לתומי גיליתי שבמידע על אלרגנים כתוב עלול להכיל סויה ושומשום (קטניות), אם כן פני הדברים ויש אחוז שולי להמצאות מאכלים אלו במוצר איך ישנה כשרות מהדרין לפסח ע"ז.
באותו ענין זכרוני על מקרה דומה שעל אחד המוצרים נכתב שהוא פרווה ובמידע על אלרגנים כתוב עלול להכיל חלב.

[ברקים רב]

גם אחר ליבון והגעלה עדיין מציינים על חשש לאלרגנים.
עיניי ראו.

[דרומי]

סוגיא עתיקה. כמדומני שבמדריכי הכשרות של הבד"צ העדה החרדית יש (או היתה פעם) התייחסות לנושא.

[משה שריפי]

לפעמים כתוב להדיא "מידע האלרגנים אינו סותר את כשרותו של המוצר [לפסח"

[שמואל אריאל]

אם למשל יש רק חשש שמא פירורים ריחפו באוויר המפעל והגיעו אל המוצר, מצד ההלכה אין צריך לחשוש לזה, ודאי לא בקטניות, ואפילו לא בחמץ (ספק משהו קודם הפסח). אבל מצד הבריאות צריך לחשוש ולהזהיר, וחמירא סכנתא מאיסורא. ומן הסתם האינטרס של החברות לכתוב אזהרות כאלה הוא גם כדי להגן על עצמן מתביעות, ובזה מחמירים עוד יותר מאשר בסכנתא עצמה...

[חיימשה]

החברות מעוניינות להגן על עצמן מתביעות אפילו רחוקות, וע"כ רושמים את זה גם על מוצרים שהחשש איננו קיים.
יודעני על עו"ד מכובד שמטכס עצות איך לאלץ את החברות הגדולות להפסיק בנוהג הזה מכיוון שהוא מונע מציבור אלרגני את השימוש במוצרים ללא סיבה, ועדיין הדרך רחוקה.

מה לעשות, כאשר משתמשים ברגולציה לכל חשש רחוק - החברות רק מחפשות דרך לעמוד בדרישות החוק ללא כל התייחסות לתועלת.
פרט לכל הנ"ל, בהחלט ייתכן שכל השנה החשש קיים ובפסח לא, והחברה לא משנה את הכיתוב לפסח.

[שמר]

החברות מעוניינות להגן על עצמן מתביעות אפילו רחוקות, וע"כ רושמים את זה גם על מוצרים שהחשש איננו קיים.

[size=50]כמו כל התרופות (ללא יוצא מן הכלל) שכתוב עליהן לא לקחת בהריון
אם ח"ו היה ילד שהיה רגיש לאחד המוצרים הללו ויכול להגיע עד שערי מוות, היית נותן לו לאכול מזה עד סמך השערה זו?? פשוט שלא! א"כ מדוע על איסור חמץ בפסח קל לומר סברא זו.

[אוצר החכמה]

למה אתה סומך על רובא דליתא קמן באיסורים אם היה חס וחלילה ילד וכולי .

[שמר]

למה אתה סומך על רובא דליתא קמן באיסורים אם היה חס וחלילה ילד וכולי .

נו, אז באמת מה הפשט? אנחנו לא כ"כ "מאמינים" בדיני רוב כשזה מגיע למידי דסכנתא?, אזי היראת שמים שלנו והאמונה בדברי חכמים בבעיה גדולה.

[אוצר החכמה]

ברור שזה לא כך. אלא שאנחנו נוהגים לפי תורה.
התורה אמרה שמותר ללכת אחר רובא בענייני איסור והיתר והגמרא מוכיחה את זה. ומעתה אין צורך לשקול האם יש לנו חששות בעניין או לא אלא אנחנו סומכים על מה שקבעה תורה ואפילו ברוב קטן אנחנו יכולים לסמוך על זה כי התורה התירתו וזה הדבר היחיד שחשוב אם הדבר מותר או אסור על פי תורה. אבל כשאנחנו דואגים לילד ולסיכון שלו אנחנו מפעילים את שיקול הדעת שלנו וכך צריך להיות על פי תורה. ושיקול הדעת הזה מבחין בין רוב קטן לרוב גדול.

[שמר]

ברור שזה לא כך. אלא שאנחנו נוהגים לפי תורה.
התורה אמרה שמותר ללכת אחר רובא בענייני איסור והיתר והגמרא מוכיחה את זה. ומעתה אין צורך לשקול האם יש לנו חששות בעניין או לא אלא אנחנו סומכים על מה שקבעה תורה ואפילו ברוב קטן אנחנו יכולים לסמוך על זה כי התורה התירתו וזה הדבר היחיד שחשוב אם הדבר מותר או אסור על פי תורה. אבל כשאנחנו דואגים לילד ולסיכון שלו אנחנו מפעילים את שיקול הדעת שלנו וכך צריך להיות על פי תורה. ושיקול הדעת הזה מבחין בין רוב קטן לרוב גדול.

איה מקום יש לשיקול הדעת שלנו במקום שכבר אמרו חז"ל את שיקול דעתם בענייני רוב.
אני חשבתי שההבדל נעוץ בין דין למציאות.

[אוצר החכמה]

חז"ל לא אמרו את "שיקול דעתם" אלא את דין התורה. ההבדל שציינת בין דין למציאות זה ביטוי אחר של אותו רעיון.
אבל אם זה מה שחשבת אז מה שאלת?

[עבד הזמן]

האם זה לא נכלל בחמירא סכנתא באיסורא, שבאיסור יש לסמוך על רוב ובסכנה להרחיק עוד יותר?

[שמר]

לכאורה עניין זה מתבאר בשו"ע יו"ד קטז ס"ב בנו"כ שם.

[חיימשה]

לא הבנתי כלל את הדיון.
אם היה לי עדות ברורה מגוף מוסמך שהמוצר נקי מאלרגנים ודאי שלא הייתי חושש לתווית שמטרתה ידועה.
כאשר יש ועד כשרות ברמה גבוהה שמעיד שהמוצר כשל"פ למהדרין, מגוחך להבהל מתווית.
מי שסומך על כשרויות ברמה מינימלית הוא במוצהר מישהו שמסתפק במינימום כשרות עפ"י דין, ואכן המוצר כשל"פ עפ"י דין.

[חיימשה]

כדוגמה לתוצאות של עודף רגולציה יסופר מה שחוויתי השבוע.
בעת קניה בסופר ענק עמוס קונים הכריז הכרוז שהתקבלה הודעה כי פרצה דליקה בסופר, ועל כל אחד לא לאבד את העשתונות ולצאת מהסופר במהירות האפשרית.
הבטתי מסביב ולא ראיתי אפילו איזה סבתא פחדנית אחת שהתייחסה לכך ברצינות. הכל המשיכו בקניה כאילו לא אירע דבר. כולם כבר הפנימו שהודעות ואזהרות מיועדות למחוקק ולא לאזרחים שמוזהרים...

[טברייני]

כעין זה מצאתי בסופר מוצר כשר לפסח לחמיות עשויות מקמח תפו"א בכשרות חת"ס ב"ב, ובמידע על האלרגנים היה כתוב עלול להכיל גלוטן.
ונתקשתי כנ"ל, ותירצתי לעצמי שיתכן והגיע קמח מצות או פירורי מצות לקו היצור.

[שמש]

בשביל שמוצר יחשב ללא גלוטן צריך להיות בו פחות מ-20ppm (עשרים חלקי מליון) גלוטן, חמץ לפני פסח בטל בשישים.

[לענין]

ידידי הרד"פ שליט"א שאל את הגר"מ ברנדסדורפר זצללה"ה אודות ענין האשכול והשיב לי כי בכלים המוגעלים ומוכשרים כדין עדיין דרישת החוק היא לכתוב אזהרה לאלרגנים (ואודות שאלת ידידי הנ"ל 'אבער סאיז פאסט נישט' נשא הגר"מ עיניו למרום והשיב 'וואס קען מען טאהן'. למעשה במוצר אודותיו היה מדובר במעשה הנ"ל רכשו כלים חדשים באופן שלא נזקקו להגעלה, בכדי להסיר את הלזות שפתים הנ"ל).
וממין הענין, צריך לדעת שלא כל מה שנקי מגלוטן הוא אכן ללא חיטה. למשל נורופן אינו מאושר לפסח מחמת שיש בו עמילן חיטה הנעשה באופן נקי כ"כ הראוי גם לסובלים מגלוטן (אני לא לוקח אחריות על כלום, שמעתי ממי שבירר). אא"כ נדון ונאמר שאין חשש חימוץ אלא בגלוטן ולא בעמילן, ואכ"מ.