מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

למה נקרא שמה 'שבת הגדול'?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

למה נקרא שמה 'שבת הגדול'?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 13, 2011 8:09 pm

כבר האריכו בשאלה זו קמאי ובתראי, ואענה חלקי בס"ד.

הנה מובא מעשה נאה מרבינו הגר"א, אשר בשחר ימיו בעת גלותו והוא נחבא אל כליו, נתאכסן פעם אחת אצל בעל הבית אחד שהיה מופלג בתורה. והאיש הזה הכיר ברבינו הגאון ז"ל כי משרידי ה' הוא. ובתוך הדברים הראה הבעה"ב רשום בכת"י אביו המת מצד הפס' ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים - ר"ת בסגנון הזה: גועשאנק. ויאמר שכבר שאל זאת מלפני חכמים ונבונים ואין פותר.

ואחרי התבונן מעט אמר הגאון ז"ל, אשר היטיב אביו לפרש הכתוב כדרך פשוטו, שהרי כבר בגמ' חולין ס,ב רמי דמתחילה כתיב את שני המאורות הגדולים, ושוב כתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן. אמנם כפי הידוע הלבנה מקבלת את אורה מן השמש, וזה ביאורן של ראשי התיבות גדול וסמוך על שלחן אביו נקרא קטן, וזה מבואר בגמ' ב"מ יב,ב וה"נ הירח נקרא מאור הקטן מהאי טעמא, ע"כ המעשה.

ולפי הגדרה זו בחילוק בין גדול לקטן, בין נבין את אשר לפנינו, דהרי רש"י בפר' בא מביא לשון המכילתא: למה הקדים לקיחת הפסח לשחיטתו ד' ימים מה שלא צוה כן בפסח דורות, היה רבי מתיא בן חרש אומר, הרי הוא אומר ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים, הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו, ולא היה בידם מצוות להתעסק בהם כדי שיגאלו שנאמר ואת ערום ועריה, ואתן להם שתי מצוות דם פסח ודם מילה שמלו באותו הלילה שנאמר מתבוססת בדמיך שתי דמים...ולפי שהיו שטופים בע"ז אמר להם משכו וקחו לכם, משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה.

ולפי"ז נראה, דאמנם בעת לקיחת הצאן הפכו באותה שעה מקטנים הסמוכים על שלחן האבות הק' ההבטחה שניתנה לאברהם אבינו שיגאל ה' את בניו, לגדולים שיש בידיהם מצוות להתעסק בהם כדי שיגאלו, ולכן קורין שבת זו שבת הגדול, ודוק.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: למה נקרא שמה 'שבת הגדול'?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 13, 2011 8:10 pm

ושוב מצאתי שבספר פרדס יוסף בתחילת פר' בראשית הביא רעיון דומה שאמר בפני האדמו"ר בעל אמרי אמת מגור ע"פ ההגדרה הנ"ל ב'גדול', דיו"ט נקרא ג"כ שבת כמ"ש ממחרת השבת, ולא כצדוקים, וכתיב אלה מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם, אל תקרי אותם אלא אתם, אפילו שוגגים מזידין ומוטעים (ר"ה כה,א), וא"כ יו"ט סמוך על שולחן אחרים - היינו בית דין, ונקרא קטן נגד שבת דקביעי וקיימא. וזה הטעם שנקרא שבת הגדול, דזה השבת הוא גדול אבל שבת שאח"כ היינו יו"ט אחר שבת זה הוי שבת קטן, יעו"ש.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: למה נקרא שמה 'שבת הגדול'?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 13, 2011 8:11 pm

ועוד נראה לומר דבר חדש בטעם קריאת שם 'שבת הגדול', לפי דברי רש"י בפר' לך לך (טו,יח) בביאור הכתוב הנהר הגדול נהר פרת: לפי שהוא דבוק לארץ ישראל קוראהו גדול אע"פ שהוא מאוחר בארבעה נהרות היוצאים מעדן שנאמר והרביעי הוא פרת, משל הדיוט עבד מלך מלך הדבק לשחוור וישתחוו לך. (ועי' שבועות מז,ב).

ומעתה י"ל כיוצא בזה הכא, דאע"פ ששבת הגדול הוא השבת המאוחר והפחות (מצד עצמו), מכל השבתות שלפניו, ארבע פרשיות, מ"מ כיון שהוא דבוק בגדול, דהיינו חג הפסח, שהרי כבר נוהגים לקרות בו הגדה וכו' ולדרוש מעניני הרגל, הרי הוא נקרא גדול.

די הייליגע צדיק
הודעות: 15
הצטרף: ג' אפריל 12, 2011 4:50 pm

Re: למה נקרא שמה 'שבת הגדול'?

הודעהעל ידי די הייליגע צדיק » ה' אפריל 14, 2011 2:28 pm

אבל שאלה צדדית. לפי כללי הדקדוק האם לא היו צריכים לקרוא "שבת הגדולה"?

חד וחלק
הודעות: 380
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 7:13 pm

Re: למה נקרא שמה 'שבת הגדול'?

הודעהעל ידי חד וחלק » ה' אפריל 14, 2011 2:49 pm

אם כבר כללי דקדוק תתחיל לומר שבת קדושה במקום שבת קודש.

תולעת ספרים07
הודעות: 1548
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: למה נקרא שמה 'שבת הגדול'?

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' אפריל 14, 2011 3:44 pm

למה נקראית שבת הגדול?
דבר זה כבר פירשו המחבר סימן ת"ל - מפני הנס שנעשה בו.
ואולי כוונת הכותב להקשות מדוע קבעו את יום השבת של ערב פסח כזכר לנס שנעשה בו ומדוע לא קבעו את יום י' בניסן ליום מיוחד כזכר לנס שנעשה בו. - וכעין מה שהקשו הפוסקים לגבי צום הצדיקים בערב שבת פרשת חוקת - ופירשו שם שנקבע הצום לערב שבת חוקת מפני שאלת חלום שעשו ונודע שהשבת היה הגורם לגזירה.

ושפיר מובן מדוע טרחו לפרש למה נקרא שמה שבת הגדול - ולא הסתפקו עם הסברו של המחבר.

דרך אגב: בהלצה שמעתי פעם אומרים על פי מה שאמרו בא שבת בא מנוחה - ושבת שלפני פסח יש בה מנוחה יתירה שהרי במשך השבוע עבדו עבודה קשה בניקוי וקירצוף הבית ואפיית המצות וכו'. - וזה אשר הדגישו שבת הגדול.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2452
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: למה נקרא שמה 'שבת הגדול'?

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » א' אפריל 17, 2011 11:19 pm

חד וחלק כתב:אם כבר כללי דקדוק תתחיל לומר שבת קדושה במקום שבת קודש.


התורה עצמה קוראת לשבת "שבת קודש" (פר בשלח).

איסתרא בלגינא
הודעות: 440
הצטרף: ו' מאי 07, 2010 11:12 am

Re: למה נקרא שמה 'שבת הגדול'?

הודעהעל ידי איסתרא בלגינא » א' אפריל 17, 2011 11:29 pm

חד וחלק כתב:אם כבר כללי דקדוק תתחיל לומר שבת קדושה במקום שבת קודש.


זה טעות גדול דקודש הוא שם דבר דהיינו שבת שהוא קודש ולא תואר דא"כ הול"ל קדוש ודו"ק.

חד מן חבריא
הודעות: 9
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 2:55 pm

Re: למה נקרא שמה 'שבת הגדול'?

הודעהעל ידי חד מן חבריא » ה' אפריל 06, 2017 6:01 pm

צריך להבין למה נקראת שמה שבת הגדול ולא שבת הגדולה כמו שאומרים שבת המלכה.

שמועלקע

Re: למה נקרא שמה 'שבת הגדול'?

הודעהעל ידי שמועלקע » ה' אפריל 06, 2017 6:18 pm

בתלמוד (ברכות פרק רביעי) היא נקראת שבתא דריגלא, ושם מדובר לאחר החורבן ואף על פי כן קראו לה כך הוי אומר שהשם שבת הגדול איננו היה בזמן חז"ל

יעקובי
הודעות: 1116
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: למה נקרא שמה 'שבת הגדול'?

הודעהעל ידי יעקובי » ה' אפריל 06, 2017 6:33 pm

תוספות, כתובות, ה ע"א, ד"ה שמא:
אע"ג דשבת לשון נקבה היא, דכתיב (שמות לא) מחלליה מות יומת, הכי נמי הוי לשון זכר, כל העושה בו מלאכה (שם לה), שומר שבת מחללו (ישעיה נו).

שלמה בן חיים
הודעות: 556
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 12:42 am

Re: למה נקרא שמה 'שבת הגדול'?

הודעהעל ידי שלמה בן חיים » ה' אפריל 06, 2017 7:17 pm

בכתבי הגאון רבי יעקב קנטורוביץ יש כמה טעמים לזה, ראה בקובץ המצו"ב והם ליקוט כמה דרשות שבת הגדול שלו
קבצים מצורפים
דרושי שבת הגדול.docx
(39.83 KiB) הורד 268 פעמים

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: למה נקרא שמה 'שבת הגדול'?

הודעהעל ידי איש גלילי » ה' אפריל 06, 2017 9:19 pm

שפת אמת (שבת הגדול תרנ"ב) כתב:ואא"ז מו"ר [החידושי הרי"ם] ז"ל אמר שהוא בחי' אאע"ה שנקרא אדם הגדול בענקים שנתאוה תמיד להיות אומה שלימה לעבוד אל אמת. ועתה שקיימו בנ"י מצוה ראשונה נק' על שמו ע"ש.

ואדמו"ר מוהרח"מ מויז'ניץ היה אומר בדרך צחות, ע"פ מה שנאמר בזוה"ק "כל שתא יומין מיניה מתברכין", ומש"כ באוה"ח פר' בראשית, שהשבת נותנת חיות לעולם לששה ימים נוספים. ואם כן שבת שמביאה לעולם את ה'הייליגער פסח', אין גדול יותר מזה.

אחד הרבנים
הודעות: 181
הצטרף: ו' יוני 24, 2011 5:07 pm

Re: למה נקרא שמה 'שבת הגדול'? - חיפוש מקור לקשירת הפסח למיטה

הודעהעל ידי אחד הרבנים » ו' אפריל 12, 2019 2:30 pm

כ' הטור שבפסח מצרים קשרו את הקרבן פסח לכרעי המיטה,
ונראה שהמקור במשנה בכלים, אם כי שם כנראה מדובר על פסח דורות,
ומעניין שלא מובאת משנה זו בש''ס ופוסקים לגבי קשירת פסח דורות
מצ''ב דברי הטור ונו''כ,
https://www.otzar.org/wotzar/getimg.asp ... 0-0-3-8239
והנה דברי רש''י בחולין,
https://www.otzar.org/wotzar/getimg.asp ... 0-0-3-8239
וכן ציטוט רש''י במפרשי המשנה בכלים, (בדר''כ הברטנורא מצטט לשון רש''י אם כי הפעם נשמע ממנו שמפרש אחרת)
https://www.otzar.org/wotzar/getimg.asp ... 0-0-3-8239
נערך לאחרונה על ידי אחד הרבנים ב א' אפריל 14, 2019 12:49 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

אריה הכהן
הודעות: 340
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

Re: למה נקרא שמה 'שבת הגדול'?

הודעהעל ידי אריה הכהן » ו' אפריל 12, 2019 2:37 pm

במאמר שלפנינו נדבר בעז"ה אודות שבת שלפני חג הפסח הנקראת "שבת הגדול". (עי' שו"ע ורמ"א סי' תל')
ערב שבת הגדול
כתב בספר מטה משה (סי' תקמג'. ועי' בספר כל בו הל' שבת הגדול - סי' מז'): כתב ה"ר אשר ז"ל בהלכות הפסח, נהגו כל ישראל לעשות לחם בערב שבת הגדול, הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו וקורין אותו חלת עני ובלע"ז לחם בית הכנסת, ומחלקין אותו לעניים, ומיום שזלזלו בו נשתלחה מארה בתבואה, עכ"ל. ושמעתי ממורי (המהרש"ל) ז"ל, שהיה דורש כל אחד יאפה חלה אחת או תבשיל אחד מקמח הנטחן לפסח, כי שמא היה שם חשש חמץ ויתלה אותו בההוא שנטל מהם ואפשר שאותו חלת עני היה גם כן מקמח הנטחן לפסח וזה היה טעמם. (ועי' בט"ז סי' שסח' ס"ק ד')
הטעם שנקראת 'שבת הגדול'
א. כתב הטור (סי' תל' א', וכ"מ בהרבה ראשונים): שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול. והטעם, לפי שנעשה בו נס גדול. שפסח מצרים לקחו בעשור כדכתיב (שמות יב' ג') "בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית". ופסח שיצאו ישראל ממצרים היה ביום חמישי כדאיתא בסדר עולם. ונמצא שעשרה בחודש היה שבת, ולקחו להם כל אחד שה לפסחו וקשרו אותו בכרעי מיטתו ושאלום המצריים למה זה לכם? והשיבום: לשחטו לשם פסח במצוות השם עלינו. והיו שיניהם קהות על ששוחטים את אלוהיהם ולא היו רשאים לומר להם דבר. ועל שם אותו הנס קורין אותו שבת הגדול. ע"כ.
ב. בספר הפרדס לרש"י מובא טעם נוסף בשם רבינו יצחק יוסקונטו מארץ הגר, לפי שמאחרים העם בשבת שלפני הפסח, לשמוע הדרשה עד חצות סמוך למנחה, עד שדורשים שם הלכות ביעור חמץ והלכות שמירת המצות וכו' ומושך הרבה, והעם אינם נפטרים לבתיהם עד שישמעו הכל. ועל כן קראו לשבת זו שבת הגדול. ובמנהגי האריז"ל: זהו אחד מן הטעמים שנקרא "שבת הגדול" על דרך שנקרא יום הכיפורים "צומא רבא" לפי שמאריכים בו בתפילה ותחנונים, כך מאריכים בו בדרשות.
ג. ובחזקוני עה"פ 'בעשר לחודש הזה ויקחו להם' כתב: יום שבת היה ולפי שעשו בו ישראל מצוה ראשונה כגון מקח הפסח בעשור נקרא שבת הגדול. ובספר מעגלי צדק כתב: ועוד טעם לפי שהוא שבת ראשון שנכנסו בו למצוות.
ד. ובר"ן כתב: ואותו היום חמישי בשבת היה. פסח היה בחמישי וכיון שכן מקחו של פסח שהוא בעשור היה בשבת, ולפיכך נהגו לקרות לשבת שלפני הפסח שבת הגדול על שם אותו שבת לפי שבו נעשה נס שבכורי מצרים מהרו לשלחם כשראו ישראל שמתעסקין בפסחיהן והגידו להם שביום אכילתו ימותו הבכורות ונהרגו אז הרבה מן המצרים כמו שדרשו במדרש מדכתיב למכה מצרים בבכוריהם.
ה. בספר מטה משה כתב בשם המהרש"ל, כי נקראת שבת הגדול ע"ש ההפטרה 'וערבה' (סוף מלאכי) שקורין באותו השבת וכתיב שם 'הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנורא'. וכמו שקורין שבת חזון ושבת שובה על שם לשונות ההפטרות, ועי"ש.
ו. ומהר"י מטראני בשם אביו המבי"ט כתב עוד טעם, לפי שמשה רבינו ביקש מפרעה שלא יעביד את עם ישראל בשבת, וכל מוצ"ש חזרו עם ישראל לעבוד בפרך, אך בשבת זו לא חזרו לעבוד, לכן נקראת 'שבת הגדול'.
ועוד הרבה טעמים נאמרו בספרים מדוע נקראית שבת זו 'שבת הגדול', ומחמת קוצר היריעה קיצרנו. (וע"ע בב"ח ובפרישה סי' תל', מה שהקשו)
דרשת שבת הגדול
כתב המשנה ברורה (תכט' ב'): ועכשיו נוהגין לדרוש בשבת הגדול [כשאין ע"פ חל בו דאז צריך להקדים בשבת הקודם] ובשבת שובה [והעיקר להורות לעם דרכי ה' ללמד המעשה אשר יעשון דהיינו דיני הגעלה וביעור חמץ ואפיית המצה ושאר הלכות פסח וכן בשבת שובה לדרוש לפניהם הלכות יוה"כ וחג הסוכות לבד מה שדורש מענין התשובה אבל אם יהיה הדרשה רק בפלפול או דרוש בעלמא אין יוצאין בזה ידי חובתן] ומ"מ מצוה לכל אחד לעסוק בהלכות פסח ל' יום קודם וכן בחג עצמו.
אמירת הגדה
כתב הרמ"א (תל'): והמנהג לומר (בשבת הגדול) במנחה ההגדה מתחילת עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו ופוסקים לומר ברכי נפשי. וכתב במ"ב הטעם לאמירת ההגדה: לפי שהיתה בו התחלת הגאולה והניסים ואפילו אם חל שבת הגדול בערב פסח ואז דורשין בשבת הקודם.
במהרי"ל כתב טעם אחר מדוע אומרים ההגדה בשבת הגדול וז"ל: יש לחזור ההגדה של פסח עם הנערים בשבת הגדול.
אמנם בביאור הלכה כתב: ובשם הגר"א כתבו שלא היה נוהג בזה משום דאיתא בהגדה יכול מבעוד יום ת"ל בעבור זה בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך, ע"כ. ובס' מור וקציעה כתב: ותמהתי על זה מעודי כי אנו עושין בזה הפך מה שאנו אומרים כאן בזאת ההגדה שהרי מבוא' בה 'יכול מבעוד יום וכו' בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך', א"כ מנין להוסיף על המצוה, אפילו לכשת"ל שלא בא אלא לומר שאינו חובה, מ"מ מאין הרגלים להקדים. ועוד מפשט הלשון משמע שיש קפידא בדבר שלא לאומרה אלא דוקא בשעה שיש מצה ומרור וצ"ע מהיכן יצא מנהג זה, ומה טעם יש בו שעכ"פ צריך למצוא סמך למנהג. (וע"ע בספר מנהגי בית יעקב עוד טעם לאמירת ההגדה בשבת הגדול)
ברכת 'שבת שלום'
כתב בספר מחזיק ברכה (מובא בכה"ח תל' ב'): נהגו המדקדקים שבמקום מה שאומרים בשבתות דעלמא 'שבת שלום מבורך' אומרים בשבת הגדול 'שבת הגדול מבורך'. (ויל"ע מה חידשו לנו הפוסקים בהא דנקראית 'שבת הגדול', איזה נפק"מ איתא לדינא? ואולי לפי"ד המחזיק ברכה אתי שפיר, ודו"ק). נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי.

אחד הרבנים
הודעות: 181
הצטרף: ו' יוני 24, 2011 5:07 pm

Re: למה נקרא שמה 'שבת הגדול'? - חיפוש מקור לקשירת הפסח למיטה

הודעהעל ידי אחד הרבנים » ש' אפריל 13, 2019 8:57 pm

אחד הרבנים כתב:כ' הטור שבפסח מצרים קשרו את הקרבן פסח למיטות,
ולא מצאתי לזה מקור אלא רש''י בחולין,
האם יש לכך מקור יותר קדום?
ובדברי רש''י כ' חידוש עצום שיש דין בפסח דורות לקושרו למיטה, ולדברי הברטנורא בכלים ג''כ נהגו כך אם כי לפי' אי''ז מדינא.
מצ''ב דברי הטור ונו''כ,
https://www.otzar.org/wotzar/getimg.asp ... 0-0-3-8239
והנה דברי רש''י בחולין,
https://www.otzar.org/wotzar/getimg.asp ... 0-0-3-8239
וכן ציטוט רש''י במפרשי המשנה בכלים, (בדר''כ הברטנורא מצטט לשון רש''י אם כי הפעם נשמע ממנו שמפרש אחרת)
https://www.otzar.org/wotzar/getimg.asp ... 0-0-3-8239

שוב מצאתי כך בפסיקתא,
ראה https://www.otzar.org/wotzar/getimg.asp ... 00-0-1-971

כתבן
הודעות: 160
הצטרף: ג' אוגוסט 25, 2015 11:20 pm

Re: למה נקרא שמה 'שבת הגדול'?

הודעהעל ידי כתבן » ש' אפריל 13, 2019 9:46 pm

נפלא מאד
אש המועדים - שבת הגדול.pdf2.pdf
(2.97 MiB) הורד 581 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: למה נקרא שמה 'שבת הגדול'?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' אפריל 13, 2019 10:39 pm

איתא בטור (הלכות פסח סימן תל):
שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול והטעם לפי שנעשה בו נס גדול שפסח מצרים מקחו בעשור כדכתיב בעשור לחודש הזה ויקחו להם שה לבית אבות שה לבית ופסח שיצאו ישראל ממצרים היה ביום ה' כדאיתא בסדר עולם ונמצא שי' בחדש היה שבת ולקחו להם כל אחד שה לפסחו וקשר אותו בכרעי מטתו ושאלום המצריים למה זה לכם והשיבו לשחטו לשם פסח במצות השם עלינו והיו שיניהם קהות על ששוחטין את אלהיהן ולא היו רשאין לומר להם דבר ועל שם אותו הנס קורין אותו שבת הגדול.

וכתב הב"ח, וז"ל,
מה שתמהים העולם דאמאי יחסוהו לנס אל השבת ולא ליום העשירי בחודש כבר נאמרו בו דברים הרבה ואני קיבלתי (משם ר' משה חריף) דהטעם הוא לפי שבעשור לחודש עלו מן הירדן (יהושע ד יט) ואם היו מייחסין הנס ליום העשירי והיו קוראין יום העשירי יום גדול היו טועים לומר שעל שם הנס שעלו מן הירדן נקרא גדול ולכך יחסו הדבר אל השבת לפי שידוע היה שעלייתם מן הירדן לא היתה בשבת.

ומקור דברי הב"ח בדברי חתנו הט"ז ששמע את הדברים מפי רבי משה חריף, "והגדתי זה לפני מו"ח ז"ל וקלסיה".

ובספר תולדות יעקב יוסף (פרשת יתרו) הביא דברים אלו והקשה וז"ל,
ונפלאתי, דמהיכי תיתי הא לקבוע שבת הגדול על נס של ירדן, דאם כן תקשי הא קריעת ים סוף הי' נס יותר גדול, ומאי טעמא לא קראו אותו יום גדול, ומהיכי תיתי לומר שנקרא שבת הגדול עבור נס הירדן, או דה"ל לקבוע עבור כל הנסים הנזכרים.

ואשר נראה לומר בס"ד ע"פ המבואר בפיוטי הקליר לפרשת החודש שזכות לקיחת השה בעשור לחודש היא שעמדה להם כשעברו את הירדן בעשור לחודש ונבקע בפניהם: "צליחת ירדן בו להתוות, צפיית שה לבית אבות". וכן "שמירת שלישו בירדן עמדה". וביאור הדברים ע"פ מה דאיתא בפסיקתא דרב כהנא (פיסקא ה - החדש הזה),
ר' חלבו בשם ר' יוחנן הכא את או' בעשור לחדש הזה, ולהלן את אומר והעם עלו מן הירדן בעשור ר' חייה בשם ר' יוחנן לקיחתו עמדה להם בירדן.

ובנוסח דומה איתא בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב; פרשת בא),
ד"א והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר. למה היה פסח מצרים לקיחתו מבעשור, רמז להם שעתידין ישראל לעבור בירדן בעשור, שנאמר והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הזה (יהושע ד יז), תבא זכות לקיחת הפסח ותתחבר עם לקיחת האבנים מן הירדן: ד"א למה הקדים לקיחת הפסח מבעשור.

ויש להבין מה ענין זכות לקיחת השה בעשור לבקיעת הירדן ולקיחת האבנים בכניסה לארץ.

ופשר ענין זה למדנו בדבריו הנפלאים של הקרן אורה (תענית ל, ב), וז"ל,
והוא כי ידוע אשר תכלית הכל ועיקר חפצו יתברך לחונן אותנו בב' מתנות הטובות האלו, הא' הוא נתינת תורתו הקדושה לנו, כי היא חמדה גנוזה, מצאנו חן בעיני המקום ברוך הוא לתתה לנו להאיר כל העולמות על ידי מעשה ידינו, ועל ידי זה יתבער ויתבטל כל רוחות הטומאה מעוה"ז, ונוכל לזכות אל המתנה השניה היא השראת שכינתו הקדושה בתוך ארצינו, וכל ישראל כשתילי זיתים סביב לשולחנו יתברך, וההכנות לקבלת שתי המתנות האלו הוא היציאה ממצרים והביאה לארץ הקדושה.

יציאתינו ממצרים היא ההכנה לקבלת התורה הקדושה, כמו שנאמר (שמות ג, יב) בהוציאך את העם תעבדון את האלקים על ההר הזה, כי כל עוד שהיינו משועבדים תחת יד מצרים לא היה ביכולתינו לקבל עלינו עול מלכות שמים, ולזה נאמר (שם ו, ו - ז) והוצאתי והצלתי וגאלתי אחר כך ולקחתי אתכם לי לעם, וכל זמן שלא נשבר כח מצרים לא היה באפשרי לקבל התורה, וכמבואר בזוהר הקדוש (עיין תיקו"ז תיקון כ"א מ"ט ע"ב) על פסוק (שמות ו, ט) ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה, כי קליפת מצרים היה מסך מבדיל על נפשותינו, ולא היה בכח להשיג את אור התורה עד אחר ביעור הקליפה הזאת, על כן תיכף אחר שחיטת הפסח והשפלת מזל טלה אלוה של מצרים נתן לנו ה' מעט מצות, אכילת פסח ומצה, וגם נכנסו לברית, כמו שנאמר (יחזקאל טז, ו) בדמייך חיי, ואחר מספר שבעה שבועות הז' נקיים קבלנו התורה בשלימות.

והנה בפסח מצרים נעשה בו ג' דברים, לקיחה בעשור, וקשרו אותו בכרעי המטה, ושחיטתו בי"ד ואכילתו בליל ט"ו, כי תחילה כבשו את קליפת מצרים תחת רשותם, אחר כך שחטו אותו ועשו בו שפטים, אחר כך אכלוהו, ועצמיו השליכו חוצה לעין כל, ועל זה נאמר ג' לשונות של גאולה קודם לקיחתו אותנו לעם, כי בדבר אשר זדו כו', כמו שהם כבשו אותנו תחילה לרשותם, אחר כך עבדו בנו, ואחר כך עינו אותנו, כמו שנאמר (בראשית טו, יג) כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם, כן עשינו בהם הג' שפטים, וע"י הלקיחה בעשור התחלנו לצאת מתחת סבלות מצרים הוא העינוי, וע"י שחיטתו הצילנו יתברך מעבודתם, וע"י האכילה גאלנו בזרוע נטויה, כי התחיל פרעה לצעוק קומו צאו מתוך עמי, ויצאו מתחת רשותו ביד רמה, והוכשרנו לקבל התורה והמצות, ולוקח אותנו לעם.

אחר כך נאמר (שמות ו, ח) והבאתי אתכם אל הארץ כו' ונתתי אותה לכם מורשה כו', היא הבטחת מתנה הב' לשכון בתוכינו לעולם, ומפני שארץ הקדושה היתה גם כן כבושה תחת יד מלכי כנען, והמה היו ג"כ למסך מבדיל לירידת שכינתו יתברך לארץ, על כן הבטיח לנו להביאנו אל הארץ ולהעביר ממנה השבעה עממין, ולא יעבור בה רגל זר וטמא, אחר כך ונתתי אותה לכם מורשה כו', היא קדושת ירושלים שנקראת נחלה, והיא קדושה שקידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא, ומעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי, ולזה אמרו ז"ל במדרש (ילק"ש ח"א קצ"א) לקיחתו בעשור עמדה להם בירדן, כי בעשור לחודש הלכו בירדן, וכמו שהתחלת השפלת מצרים היתה בעשור כן התחלת השפלת הז' עממין היה בעשור, ועוד תראה בזה כי ביעור משפחות כנען היה דוגמת מצרים. (ויעו"ש עוד באורך).

ומעתה נראה להוסיף נופך בטעמו של רבי משה חריף, שהיו טועים לומר שעל שם הנס שעלו מן הירדן נקרא גדול ולכך יחסו הדבר אל השבת לפי שידוע היה שעלייתם מן הירדן לא היתה בשבת, כי באמת יש שייכות גדולה בין שני הניסים, אלא שכידוע יציאת וגאולת מצרים היא שורש כל הניסים והגאולות, ורק בזכות מקחו מבעשור זכו לנס בקיעת הירדן שהיה בעשור.


חזור אל “פסח”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 21 אורחים