לעומקו של דבר כתב:הכהן כתב:סנגוריה מאוד פשוטה: עד שתחטפנו שינה, וזה קורה לרובנו מיד אחר הסדר ולחלק עוד קודם...
פשיטא. ובפרט השותים ד' כוסות של יין אלכוהולי ובפרט מי שאינם מורגלים בשתיית יין ובפרט מי שטרח בערב פסח בקיום מצוות תשביתו ושאר טרחות ובפרט מי שסומך על תנאי האבני נזר ומאריך את הסדר הרבה (או שעכ"פ לא מקפיד שההלל וכוס רביעית יהיו קודם חצות).
מה שנכון נכון כתב:לכאורה מי שמאלץ עצמו להשאר ער אף שהשינה כבר חוטפתו יש לו לחוש לביטול עונג יו"ט, וכמ"ש כמה אחרונים לענין ליל שבת.
ובשלמא אם מרוב חשקו בתורה הוא אינו מרגיש בעייפות, או שיהיה לו יותר צער אם יפסיק מלמודו וילך לישן. אבל בשאר אדם לכאו' הוא כנ"ל.
[ויל"ע בליל שבועות במי שלא הספיק לישן כל הצורך מבעו"י. ואם העייפות מגיעה אליו רק סמוך לעה"ש ניחא, שאז המניעה מלישן היא מכח חובת/מצוה לכתחילה של ק"ש ותפילה].
אבא יודן כתב:לעומקו של דבר כתב:הכהן כתב:סנגוריה מאוד פשוטה: עד שתחטפנו שינה, וזה קורה לרובנו מיד אחר הסדר ולחלק עוד קודם...
פשיטא. ובפרט השותים ד' כוסות של יין אלכוהולי ובפרט מי שאינם מורגלים בשתיית יין ובפרט מי שטרח בערב פסח בקיום מצוות תשביתו ושאר טרחות ובפרט מי שסומך על תנאי האבני נזר ומאריך את הסדר הרבה (או שעכ"פ לא מקפיד שההלל וכוס רביעית יהיו קודם חצות).
נראה לי שישתה מיץ ענבים לבד ולא יחטפנו השינה וגם הוא לא יחטוף השינה, כשם שאסור לשתות כוס חמישי ד ש מ א ישתקע בשינה, כש"כ מי שוודאי ישתקע.
גימפעל כתב:מהיכ"ת שהידור בסיפור יציאת מצרים כל הלילה קודמת להידור של ד' כוסות ביין ?
אבא יודן כתב:גימפעל כתב:מהיכ"ת שהידור בסיפור יציאת מצרים כל הלילה קודמת להידור של ד' כוסות ביין ?
ראה נא לשון השו"ע חייב והועתק כאן
אבא יודן כתב:ואיך הבנת את האיסור על כוס חמישי?
גימפעל כתב:אבא יודן כתב:ואיך הבנת את האיסור על כוס חמישי?
משום שהיא אינה מצווה.
אבא יודן כתב:גימפעל כתב:אבא יודן כתב:ואיך הבנת את האיסור על כוס חמישי?
משום שהיא אינה מצווה.
ויין משכר בן?
אחלה פני מאורי הפורום שליט"א ויודיעו לעני בדעתו מנא להו שאסור להצטער בשבת ויו"ט על מצוות ובפרט על מצוות היום.ישראל אליהו כתב:מה שנכון נכון כתב:לכאורה מי שמאלץ עצמו להשאר ער אף שהשינה כבר חוטפתו יש לו לחוש לביטול עונג יו"ט, וכמ"ש כמה אחרונים לענין ליל שבת.
ובשלמא אם מרוב חשקו בתורה הוא אינו מרגיש בעייפות, או שיהיה לו יותר צער אם יפסיק מלמודו וילך לישן. אבל בשאר אדם לכאו' הוא כנ"ל.
[ויל"ע בליל שבועות במי שלא הספיק לישן כל הצורך מבעו"י. ואם העייפות מגיעה אליו רק סמוך לעה"ש ניחא, שאז המניעה מלישן היא מכח חובת/מצוה לכתחילה של ק"ש ותפילה].
הדבר אמור גם לאלו העושים (בימי השובבים למשל) תענית דיבור בשבת.
אלא שיש לדון שאם ילך לישון/ידבר, ירגיש חסרון וריקנות בלבו, ואפשר שזה גובר על ההנאה הגשמית.
ארפכשד כתב:אחלה פני מאורי הפורום שליט"א ויודיעו לעני בדעתו מנא להו שאסור להצטער בשבת ויו"ט על מצוות ובפרט על מצוות היום.
שמואל דוד כתב:מי אמר שאסור לשתות כוס חמישי ?
שמואל דוד כתב:גם יש מחלוקת אם יוצא עם מיץ ענבים....
עתה נבוכו עשתונותי כי יקראוני טיפשא דטיפשאי דמגמרו לי ולא גמירנא.אבא יודן כתב:ארפכשד כתב:אחלה פני מאורי הפורום שליט"א ויודיעו לעני בדעתו מנא להו שאסור להצטער בשבת ויו"ט על מצוות ובפרט על מצוות היום.
לגבי ענינים כתב הב"י בשם הכלבו שמי שהצ'לינט מצערו אסור לאכלו!!
ולגבי מצוות הצדק עמך כך בתלמוד על רב יוסף דשתי ארבעה כסי דפסחא וחוגרני צידעי מן הפסח עד עצרת!! (נדרים מט א).
ארפכשד כתב:אחלה פני מאורי הפורום שליט"א ויודיעו לעני בדעתו מנא להו שאסור להצטער בשבת ויו"ט על מצוות ובפרט על מצוות היום.ישראל אליהו כתב:מה שנכון נכון כתב:לכאורה מי שמאלץ עצמו להשאר ער אף שהשינה כבר חוטפתו יש לו לחוש לביטול עונג יו"ט, וכמ"ש כמה אחרונים לענין ליל שבת.
ובשלמא אם מרוב חשקו בתורה הוא אינו מרגיש בעייפות, או שיהיה לו יותר צער אם יפסיק מלמודו וילך לישן. אבל בשאר אדם לכאו' הוא כנ"ל.
[ויל"ע בליל שבועות במי שלא הספיק לישן כל הצורך מבעו"י. ואם העייפות מגיעה אליו רק סמוך לעה"ש ניחא, שאז המניעה מלישן היא מכח חובת/מצוה לכתחילה של ק"ש ותפילה].
הדבר אמור גם לאלו העושים (בימי השובבים למשל) תענית דיבור בשבת.
אלא שיש לדון שאם ילך לישון/ידבר, ירגיש חסרון וריקנות בלבו, ואפשר שזה גובר על ההנאה הגשמית.
ארפכשד כתב:עתה נבוכו עשתונותי כי יקראוני טיפשא דטיפשאי דמגמרו לי ולא גמירנא.
מה עניין צ'לינט לסיפור יציאת מצרים? הא הצ'לינט עניינו משום עונג שבת וכבודה וא"כ מי שמצטער למה יאכלנו אבל סיפור יציאת מצרים או לימוד תורה וליל שבועות אין הצער מבטל עניין המצוה.
וגם מה שחס כת"ר להצדיקני אשרי משכיל אל דל אבל ודאי שהרבנים דפה לא דברו מחיובים גמורים כד' כוסות.
ר' אברהם הערש נהג לומר שאי אפשר להבין הלכה רק מקריאה בספר מבלי לדעת איך עם ישראל נוהג בפועל, והביא על זה דוגמה נפלאה. הרמ"א כתב בהלכות ראש חודש:
"לכך עושין שמחות ורקודין בקידוש החודש דוגמת שמחת נשואין".
ובהלכות שמחת תורה מפרט איך יש לשמוח:
"וקורין יו"ט האחרון שמחת תורה, לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה וכו'... אומרים זמירות ותשבחות ... ועוד נהגו, להקיף עם ספרי התורה הבימה שבבית הכנסת, כמו שמקיפים עם הלולב, והכל משום שמחה".
אדם שיבוא לפסוק מקריאה בספר מבלי לדעת מהו מנהג ישראל, אלא רק מדיוק הלשון ברמ"א יגיע למסקנה שבקידוש החודש יש לערוך שמחה כשמחת חתונה ממש. ואילו בשמחת תורה יש לומר מזמורים ולהקיף הבימה כמו באמירת ההושענות ויצא ידי חובתו.
אך לפועל אם אחד ירקוד בשעה שמקדשין את הלבנה כמה שעות בחיות גדולה כמו שרוקדים בשמחת תורה, או אחד שישמח בשמחת תורה כמו שנוהגים כולם בשעה שמקדשין את הלבנה, ייראה הדבר מוזר לחלוטין. הרי שכדי להתנהג על פי הלכה אי אפשר רק כשלומדים את השו"ע, אלא פוק חזי מאי עמא דבר, צא וראה מה העם נוהג, מנהג ישראל מדורי דורות.
מספר 'ר' אברהם הערש' עמ' 66.
לעומקו של דבר כתב:שכוייח על הסיפור הנפלא, אני שמעתיהו פעם בשם הגרי"ז בתור 'ראיה למה צריך מסורת'.
מיהו הרב אברהם הערש?
אבא יודן כתב:לעומקו של דבר כתב:הכהן כתב:סנגוריה מאוד פשוטה: עד שתחטפנו שינה, וזה קורה לרובנו מיד אחר הסדר ולחלק עוד קודם...
פשיטא. ובפרט השותים ד' כוסות של יין אלכוהולי ובפרט מי שאינם מורגלים בשתיית יין ובפרט מי שטרח בערב פסח בקיום מצוות תשביתו ושאר טרחות ובפרט מי שסומך על תנאי האבני נזר ומאריך את הסדר הרבה (או שעכ"פ לא מקפיד שההלל וכוס רביעית יהיו קודם חצות).
נראה לי שישתה מיץ ענבים לבד ולא יחטפנו השינה וגם הוא לא יחטוף השינה, כשם שאסור לשתות כוס חמישי ד ש מ א ישתקע בשינה, כש"כ מי שוודאי ישתקע.
גימפעל כתב:מהלכה זו גופא (שלא ישתה משקה המשכר אחר אפיקומן), אנו למדים שהד' כוסות מותר לשתות מיין המשכר.
אבא יודן כתב:גימפעל כתב:מהלכה זו גופא (שלא ישתה משקה המשכר אחר אפיקומן), אנו למדים שהד' כוסות מותר לשתות מיין המשכר.
הלא ידעת אם לא שמעת שפעם לא היה מיץ ענבים.
גימפעל כתב:אבא יודן כתב:גימפעל כתב:מהלכה זו גופא (שלא ישתה משקה המשכר אחר אפיקומן), אנו למדים שהד' כוסות מותר לשתות מיין המשכר.
הלא ידעת אם לא שמעת שפעם לא היה מיץ ענבים.
מה אתה אומר ?
אבא יודן כתב:שמואל דוד כתב:מי אמר שאסור לשתות כוס חמישי ?
בעל הטורים וההולכים אחר פסקיושמואל דוד כתב:גם יש מחלוקת אם יוצא עם מיץ ענבים....
מי אמר שאסור לשתות מיץ ענבים?????????
משולש כתב:הזכרתי באשכול אחר דעת הגרי"ש לשתות דווקא יין בליל הסדר דד' כוסות משום שמחה ומיץ ענבים אין בו שמחה.
ולפי"ז יתכן שיהיו שיטות שד' כוסות ביין לעיכובא, והשותה מיץ ענבים כשותה מיץ תפוזים.
אוצר החכמה כתב:זה כתוב על יו"ט ראשון של פסח?
ישראל שטיין כתב:אוצר החכמה כתב:זה כתוב על יו"ט ראשון של פסח?
כן
אוצר החכמה כתב:זה כתוב על יו"ט ראשון של פסח?
אוצר החכמה כתב:כי בקידוש של שבת אין דין שמחה. ובליל יו"ט של פסח מבואר בתוספות שיש דין שמחה (ועל מה שבגמרא משמע בפשטות שאין דין שמחה בלילה ראשון כבר עמדו באחרונים)
לעומקו של דבר כתב:אוצר החכמה כתב:כי בקידוש של שבת אין דין שמחה. ובליל יו"ט של פסח מבואר בתוספות שיש דין שמחה (ועל מה שבגמרא משמע בפשטות שאין דין שמחה בלילה ראשון כבר עמדו באחרונים)
וכבר היה ראוי להאריך לולי שיש כבר כמה אשכולות שהאריכו בטוטו"ד
אבא יודן כתב:לעומקו של דבר כתב:אוצר החכמה כתב:כי בקידוש של שבת אין דין שמחה. ובליל יו"ט של פסח מבואר בתוספות שיש דין שמחה (ועל מה שבגמרא משמע בפשטות שאין דין שמחה בלילה ראשון כבר עמדו באחרונים)
וכבר היה ראוי להאריך לולי שיש כבר כמה אשכולות שהאריכו בטוטו"ד
נא להנקיק
לעומקו של דבר כתב:עד קרוב לדורינו לא היה מיץ ענבים בפסח, ככתוב כאן
עושה חדשות כתב:ומ"מ כדאי להיזהר מפלפולים...
ז"ל החת"ס בדרשותיו -
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 37 אורחים