פורום אוצר החכמה

נראה ש"משלוח" מראה על ריחוק, לעומת מילת נתינה.
ואולי הכוונה לרמז, שהמטרה כאן להרבות ידידות בישראל, וממילא אל תתן רק לקרובים (אוהבים, והקהילה והאנ"ש) אלא תשלח גם ליותר רחוקים, כגון שקצת במריבה, ומחוץ לאנ"ש...

זה פ ש ט ? !

זהו פשט גמור, לדעתי הקלושה, וגם שאלתי אחד שענינו הקבוע הוא לעסוק ב"פשט" המקראות, והסכים על ידי.
אדרבה, יציע מר מדוע כתוב "משלוח" ולא נתינה? הרי כידוע דעת הרבה או רוב הפוסקים שא"צ שליח!
לכן הצעתי, שמשלוח מראה על ריחוק, ריחוק מקום או ענין. "משלוח מנות לרעהו" אין הכוונה דוקא לחבר שלי, שהרי איתו גם ככה יש לי אחדות כל הזמן, אלא אדרבה, נראה שעדיף לתת למי שפחות מוכר, ועוד יותר טוב למי שקצת נמצאים עימו במצב של קפידא וסכסוך, כדי ליצור בפורים אחדות חדשה.

והעיקר תשובתי, שרק הצעתי, מה שאני הרגשתי בעוניי בלשון הפסוק, ולא קבעתי מסמרות.

לייטנר כתב:זה פ ש ט ? !

הרב לייטנר, אולי לפני שאתה מתקיף, תנסה להגדיר מה זה פשט?

ראה למשל כאן:
http://old.kipasruga.com/upload/users_files/1011.PDF

גאולה בקרוב כתב:זהו פשט גמור, לדעתי הקלושה, וגם שאלתי אחד שענינו הקבוע הוא לעסוק ב"פשט" המקראות, והסכים על ידי.
אדרבה, יציע מר מדוע כתוב "משלוח" ולא נתינה? הרי כידוע דעת הרבה או רוב הפוסקים שא"צ שליח!

שליחה יכולה להיות משהו רחוק, אך גם משהו קרוב כמו שליחת יד, ביטוי שמופיע פעמים רבות. יתרה מזו הביטוי 'משלוח' קיים רק ביחס לשליחת המנות ול... 'משלוח ידם'.
נוסף על כך, להוכיח שהסבר כלשהו הוא פשט בגלל ש"כידוע דעת רוב הפוסקים", שייך כנראה לפורים אחרי שתייה...

מאיר חכמים כתב:

לייטנר כתב:זה פ ש ט ? !

הרב לייטנר, אולי לפני שאתה מתקיף, תנסה להגדיר מה זה פשט?

ראה למשל כאן:
http://old.kipasruga.com/upload/users_files/1011.PDF

לגבי פשט הדברים עתיקין וארוכים גם יחד, אך בוודאי א"א להוכיח מדעתו המורכבת כלשהו של הרב גוטל (אגב, הוא בוודאי אין "ענינו לעסוק בפשטי המקראות"...).

טוב, הטירחתני לחפש מעט, באדיבות פרויקט השו"ת...
אני מקווה שהמלבי"ם "סמכות" בעיניך בהבנת המקראות, ראה למשל (ויש עוד, שים חיפוש, נראה שהוא עקבי בדבר) בדבריו על "ישלח עזרך מקודש" (תהילים כ, ג) ועל ירמיהו ט, טז. [וכן ראה רש"י ישעהו נז, ט].
אשמח לשמוע כעת דעתך.
גם שליחת יד יתכן שמדובר דוקא במציאות שהיד צריכה להתאמץ כדי לעשות או לקחת ולתת, ולא באופן של דבר קרוב מאד וקל להשגה. צריך בדיקה.

לגבי "רוב הפוסקים", לא הבנתי כוונתך ידידי. נא תקרא שוב מה שכתבתי, ותקרא שוב מה שכתבת על זה. לא זכיתי להבין מה אתה הבנת במה שכתבתי.

כיון שטרחת לעיין בפרוייקט השו"ת, לא יכולתי להימנע מלעשות כן.
הצורה הרגילה במקרא להעברת מנות היא שילוח (ראה נחמיה ח), אך קיימת גם צורת נתינת מנות (ראה דברי הימים ב לא יט). המקור היחיד שבו לא כתוב כך ויכול להיות הסבר לשיטתך והוא נתינת מנות מאלקנה למשפחתו (שמואל א א), אלא שיש לומר שכיון שנתינה בדרך כלל שייכת לצדקה, בפסוק במגילה היא תהיה שימושית יותר לביטוי 'מתנות לאביונים'.

לגבי הוכחה מפוסקים, אי אפשר להוכיח פשט מהלכה, וכמדומני שהרשב"ם הוכיח זאת היטב בפסיקותיו שכל כך שונות מפירושו לתורה.

הריני מוסר מודעה, שכיון שמתחיל כאן מעין "עימות" או "ויכוח", הריני פורש לאלתר מהדיון, וכל אחד יחשוב כרצונו.

ולגבי נקודת ה"פשט", בכלל לא התכוונתי ל"פשט" מול "דרש", אלא כמקובל בישיבות לומר "פשט ברשב"א", הסבר הגיוני והצעת ביאור.

ודי בזה.