פורום אוצר החכמה

לכבוד ידידנו הדגול דורש טוב לעמו הרה"ג רבי נתן אורטנר שליט"א. רב העיר לוד. בענין השאלה מתי יש לקרוא את המגילה בעיר לוד, האם ביום י"ד אדר, או ביום ט"ו בו, אמנם ידוע מה שאמרו בגמרא (מגילה ד א), אמר רבי יהושע בן לוי, לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. מ"מ כבר כתב בשו"ת ויצבור יוסף שווארץ (סי' ב) שבכל ערי ארצנו הקדושה לא נהגו לקרות המגילה בט"ו אלא רק בירושלים, ואילו בשאר מקומות המנהג לקרות בי"ד בברכה, ובט"ו בלא ברכה מספק, ואף שידענו על כמה ערים כגון לוד וכו' שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, מ"מ יש ספק שמא תכונתם הנוכחית אינה במקומה הראשון ממש, שאולי נבנית רחוק ממקומה הראשון, משא"כ ירושלים שאין בה ספק כלל, שהכותל המערבי מעיד עליה שהיא על תכונתה המקורית, וכן יעידו על כך הר המוריה והר ציון והר הזיתים ועמק יהושפט. ע"ש. וכן כתב הרה"ג רי"מ טוקצינסקי בספרו עיר הקדש והמקדש (פרק כו אות א). ע"ש. וכ"כ בכף החיים (סי' תרפח ס"ק טוב). ע"ש. ובספר פאת השלחן (סי' ג אות טו) כתב ג"כ שבירושלים קוראים המגילה רק בט"ו, אלא שי"א שהוא הדין לגיא החרשים ולוד ואונו וסלכה ואדרעי (כפתור ופרח פ"ח). וע' בבית ישראל שם ס"ק לג והלאה. וע' בשו"ת ציץ הקדש (סי' נג אות ד) בשם הגאון רבי שמואל סלאנט, ומ"ש על דבריו. ע"ש. והנה מקרוב בעת סלילת כביש ליד לוד נמצאו קברים רבים עתיקים בעומק שני מטרים, ואנשי "אתרא קדישא" הבקיאים בדבר קבעו שקברים אלה של יהודים הם מתקופת המשנה, ושבמקום הזה היתה העיר לוד העתיקה, שהיא חלק מן העיר לוד של היום. ומכל מקום אין לשנות מהמנהג שנהגו עד כה, לקרות המגילה בי"ד בברכה, כמנהג רוב העולם, ובט"ו בלא ברכה, כיון שמידי ספק לא יצאנו. וע' בשו"ת הרדב"ז ח"א (סי' רנב) שכתב, שאע"פ שהדין לקרוא בי"ד אין לגעור באותם שקוראים בי"ד ובט"ו שכיון שקוראים אותה בט"ו בלא ברכה, לא הפסידו כלום, והלואי שיזכרו נפלאות ה' בכל יום. ועוד שמנהג אבותיהם בידיהם וכו'. ע"ש. והוא הדין לנ"ד. ושוב ראיתי בשו"ת מנחת יצחק חלק ח' (סי' סא) בתשובה לכת"ר שהעלה כן. וע"ע בשו"ת להורות נתן ח"ב (סי' נה אות יד). וכ"כ הגאון ר' ישראל זאב מינצברג זצ"ל בהסכמתו לספר "כרכין המוקפין חומה", שניתנה הוראה לתושבי עיר לוד לקרות המגילה בשני הימים, בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה. ע"ש. וכן עיקר.

חסיד חבד כתב:הגר"נ אורטנר כבר האריך בזה בשו"ת יד נתן שלו ח"א ובייחוד (כמדומה) ח"ג.

כנגדו עומד הרב ב"ב יורקוביץ' שליט"א רב שיכון חב"ד - שטוען בנוגע לעיר לוד ועכ"פ בנוגע לשיכון שהיא פרוזה ואינה מוקפת. הוא נכנס בזה בבי הקורה ואף של רבני ומשפיעי השיכון נהוג לקרוא בב' הימים וכו' הוא שינה מהנהוג.

מורה צדק כתב:שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' ס':

אך גבי קריאת התורה בעיר לוד לא גילו דעתם הרבנים הגאונים הנז"ל בספריהם, ובמכתב בכתב ידו של הגאון ר' יצחק יוסף שליט"א נתפרסם שיש לקרוא בתורה "ויבוא עמלק" גם ביום ט"ו, ואפילו אם לא חל בימים ב' וה'.
ואין זה רק בעיר לוד, אלא אף במקומות הסמוכים להם, כגון רמלה.

משה ששון כתב:שמעתי בשם הגר"י אדלשטיין שליט"א
שביקנעם צריך לקרוא את המגילה [בי"ד ו]בט"ו

לייטנר כתב:עיין בסוף ספרו של הרב יהודה זולדן שליט"א על הערים המוקפות חומה בא"י, שיצא שנה זו.

פלא פלאים כתב:ראו שיעור של הרב זולדן בנושא שבו מדבר גם על ערים מסופקות כמוקפות חומה מימות יהושע כמו רמלה ולוד: http://ybm.org.il/hebrew/ViewMovie.aspx ... 6&Format=V.

חשבונות רבים כתב:לא הבנתי.
הראיות שלוד העתיקה היא באותו מקום של לוד החדשה הן מתקופת המשנה או מתקופת יהושע בן נון?

בברכה המשולשת כתב:לגבי לוד יש גם ספר של ת"ח ממודיעין עילית (כמדומני), שראיתי פעם באוצר (ייתכן ששמו "ספיקא דמוקפין" או מעין זה).
כמו כן, יש קונטרס של רבה של אלעד הגרש"ז גרוסמן שליט"א.

שומע ומשמיע כתב:הגרא"א בוקוולד דוקא כן מסתפק שהיו שני לוד.

החושב כתב:דרך אגב, מה עם תל חדיד?
זו הייתה עיר מוקפת חומה בימות יהושע בן נון. המרחק (האווירי) ממודיעין עילית - 8.5 ק"מ. המקום נמצא על ההר, כך שזה בגדר 'נראה'.
אם כן, זמן קריאת המגילה במודיעין עילית - ט"ו אדר.
חשוב להדגיש שדבריי אלו נאמרו להלכה אבל לא למעשה.

מורה צדק כתב:שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' ס':

לכבוד ידידנו הדגול דורש טוב לעמו הרה"ג רבי נתן אורטנר שליט"א. רב העיר לוד. בענין השאלה מתי יש לקרוא את המגילה בעיר לוד, האם ביום י"ד אדר, או ביום ט"ו בו, אמנם ידוע מה שאמרו בגמרא (מגילה ד א), אמר רבי יהושע בן לוי, לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. מ"מ כבר כתב בשו"ת ויצבור יוסף שווארץ (סי' ב) שבכל ערי ארצנו הקדושה לא נהגו לקרות המגילה בט"ו אלא רק בירושלים, ואילו בשאר מקומות המנהג לקרות בי"ד בברכה, ובט"ו בלא ברכה מספק, ואף שידענו על כמה ערים כגון לוד וכו' שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, מ"מ יש ספק שמא תכונתם הנוכחית אינה במקומה הראשון ממש, שאולי נבנית רחוק ממקומה הראשון, משא"כ ירושלים שאין בה ספק כלל, שהכותל המערבי מעיד עליה שהיא על תכונתה המקורית, וכן יעידו על כך הר המוריה והר ציון והר הזיתים ועמק יהושפט. ע"ש. וכן כתב הרה"ג רי"מ טוקצינסקי בספרו עיר הקדש והמקדש (פרק כו אות א). ע"ש. וכ"כ בכף החיים (סי' תרפח ס"ק טוב). ע"ש. ובספר פאת השלחן (סי' ג אות טו) כתב ג"כ שבירושלים קוראים המגילה רק בט"ו, אלא שי"א שהוא הדין לגיא החרשים ולוד ואונו וסלכה ואדרעי (כפתור ופרח פ"ח). וע' בבית ישראל שם ס"ק לג והלאה. וע' בשו"ת ציץ הקדש (סי' נג אות ד) בשם הגאון רבי שמואל סלאנט, ומ"ש על דבריו. ע"ש. והנה מקרוב בעת סלילת כביש ליד לוד נמצאו קברים רבים עתיקים בעומק שני מטרים, ואנשי "אתרא קדישא" הבקיאים בדבר קבעו שקברים אלה של יהודים הם מתקופת המשנה, ושבמקום הזה היתה העיר לוד העתיקה, שהיא חלק מן העיר לוד של היום. ומכל מקום אין לשנות מהמנהג שנהגו עד כה, לקרות המגילה בי"ד בברכה, כמנהג רוב העולם, ובט"ו בלא ברכה, כיון שמידי ספק לא יצאנו. וע' בשו"ת הרדב"ז ח"א (סי' רנב) שכתב, שאע"פ שהדין לקרוא בי"ד אין לגעור באותם שקוראים בי"ד ובט"ו שכיון שקוראים אותה בט"ו בלא ברכה, לא הפסידו כלום, והלואי שיזכרו נפלאות ה' בכל יום. ועוד שמנהג אבותיהם בידיהם וכו'. ע"ש. והוא הדין לנ"ד. ושוב ראיתי בשו"ת מנחת יצחק חלק ח' (סי' סא) בתשובה לכת"ר שהעלה כן. וע"ע בשו"ת להורות נתן ח"ב (סי' נה אות יד). וכ"כ הגאון ר' ישראל זאב מינצברג זצ"ל בהסכמתו לספר "כרכין המוקפין חומה", שניתנה הוראה לתושבי עיר לוד לקרות המגילה בשני הימים, בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה. ע"ש. וכן עיקר.

במשך השנים הצטברו עוד ועוד עדויות על הימצאות סימנים רבים ללוד העתיקה בתוך העיר וממש בסמוך לה, ולאחרונה גם בתחנת הרכבת החדשה שנבנית בסמוך לעיר, והדבר כמעט ודאי שלוד הנוכחית היא לוד המקורית מזמן התלמוד. ולכך פשוט הדבר שיש חיוב קריאת המגילה גם בט"ו, אך ללא ברכה.

ולעניין שאר המצוות, כתב ביבי"א שם לקיים את הכל, וגם לומר על הנסים בתפלה ושאין בזה חשש הפסק, וכך נתבאר גם בספר חזון עובדיה - פורים, ובילקוט יוסף הנדפ"מ במהדורה חדשה ומורחבת.

אך גבי קריאת התורה בעיר לוד לא גילו דעתם הרבנים הגאונים הנז"ל בספריהם, ובמכתב בכתב ידו של הגאון ר' יצחק יוסף שליט"א נתפרסם שיש לקרוא בתורה "ויבוא עמלק" גם ביום ט"ו, ואפילו אם לא חל בימים ב' וה'.

ואין זה רק בעיר לוד, אלא אף במקומות הסמוכים להם, כגון רמלה.

זרע הארץ כתב:אשמח מאד מאד מאד אם מישהו יצליח להסביר לי את כוונת דברי מרן הגרי"ש זצוקללה"ה במה שאמר לרב נתן אורטנר להמשיך לקרוא בי"ד מחמת המנהג. והלא עד אז לא ידעו שלוד החדשה יושבת על חרבותיה של העתיקה ומעתה שנתגלו החפירות בצורה ברורה ובהירה לא שייך לכו' להסתפק כלל בדבר זה, וכמו שהאריך יואל אליצור במאמרו הנפלא בתחומין, ועל פי הנתונים שבידינו עולה למעשה שהמגרש אשה על מנת שבלוד קוראים בט"ו הרי היא מותרת לכל אדם.

קו ירוק כתב:אני חושב שיש כאן פן נוסף.
הדור יתום הכוונה שאין חכם שבכוחו לפסוק שיכול לברר העדויות בעצמו ברוחב דעתו (כי לא מכירים את הנושא).
החזו"א לדוגמא יכל להכריע בהלכה ובשבע חכמות, אין דברים כאלו בדורות שלנו.

קו ירוק כתב:

החושב כתב:דרך אגב, מה עם תל חדיד?
זו הייתה עיר מוקפת חומה בימות יהושע בן נון. המרחק (האווירי) ממודיעין עילית - 8.5 ק"מ. המקום נמצא על ההר, כך שזה בגדר 'נראה'.
אם כן, זמן קריאת המגילה במודיעין עילית - ט"ו אדר.
חשוב להדגיש שדבריי אלו נאמרו להלכה אבל לא למעשה.

מסתמא כוונתך טו מספק. שהרי מי יודע אם זו באמת חדיד; לגבי קביעת מצוות צריך וודאות מסוג אחר.
מחדיד רואים את מודיעין עילית לדברי הרב בירנבוים.
אמנם דעת החזו"א, ולא הכריע להדיא בזה כנגד הברכ"י, שעיר ריקה מיושב, הסמוכות לה אינן בטו.
ומ"מ אם לדידו של החזו"א, הרי שנראה זה רק נראית ממש, וכסברת הר"ן שרחוקה כמה פרסאות אין לה דין נראה.
ולכן גם ביפו סמך על דין סמוכה ולא על דין נראה, לדברי הגרח"ק.

עיר עם מסורת שהיא מיושבת ולא פסקה, יש רק ביפו ולוד. ויפו עמה מסופקת עם חמתה מימי יהושע, ואם יש לה חומה בים.
ולוד אין בה שום ספק.

מלבב כתב:

קו ירוק כתב:אני חושב שיש כאן פן נוסף.
הדור יתום הכוונה שאין חכם שבכוחו לפסוק שיכול לברר העדויות בעצמו ברוחב דעתו (כי לא מכירים את הנושא).
החזו"א לדוגמא יכל להכריע בהלכה ובשבע חכמות, אין דברים כאלו בדורות שלנו.

אז למה שלא יסמכו על חכמים יותר קטנים שכן יכולים לברר את העדויות, ולפחות למה לא יחששו לחומרא לדעת החכמים הקטנים מהם, האם גם בהכשרים לא סומכים על חכמים קטנים מהם?

החושב כתב:

קו ירוק כתב:לגבי טענתך ש-8 ק"מ (שתי פרסאות) זה לא נקרא 'נראה' - זה גם מעניין לבדוק, אם יש לכך הוכחה.

החושב כתב:דרך אגב, מה עם תל חדיד?
זו הייתה עיר מוקפת חומה בימות יהושע בן נון. המרחק (האווירי) ממודיעין עילית - 8.5 ק"מ. המקום נמצא על ההר, כך שזה בגדר 'נראה'.
אם כן, זמן קריאת המגילה במודיעין עילית - ט"ו אדר.

חשוב להדגיש שדבריי אלו נאמרו להלכה אבל לא למעשה.

Screenshot_14.png