פורום אוצר החכמה

חתם סופר מסכת חולין דף ח עמוד א [על הגמרא אמר רבי זירא אמר שמואל ליבן סכין ושחט בה שחיטתו כשרה חידודה קודם לליבונה].
ושמעתי ממורי הגאון הפלאה זצ"ל בשמחת פורים הא דפשיטא לר"ז דחידודא קודם לליבונא ומרווח רווח דאמרינן פ"ק דמגלה קם רבה ושחטי' לר"ז ואפשר שחטו בסכין רותח שהי' מונח על השלחן בסעודת פורים וידע ר"ז והרגיש בנפשי'. והנה אף על גב דלחוכא ולשמחת פורים אמרה נ"ל הואיל ונפיק מפומי' דגברא קדישא לא יגע לריק ח"ו דודאי אי הי' שום מציאות שיחי' ר"ז לא הי' מת ע"י שחיטת רבה עד שהתפלל והחיהו שלא בטבע אע"כ לא הי' במציאות שיחי' כיון ששחט בו רוב ב' סימנים. והנה ביבמות ק"כ ע"ב הנ"ל אמר רבא בסכין מלובנת וד"ה ש"מ יכול לחיות ע"י סכין מלובן אפי' מגויד. וא"כ איך מת ר"ז הלא שחטו בסכין רותח אע"כ בית השחיטה מרווח רווח וחתך החידוד קודם כווית אש הליבון וכבר מת טרם הבלא. ורבא מיירי במגויד שלא במקום סימנים דלא רווח אלא סימנים שטבעם כך ולא שארי פצעים:
---------------
וקשה לי תרתי, א)שהמימרא הוא של רבי זירא בשם שמואל ולא משל עצמו. [ובזה יש לדחוק דר"ז אמר בשם שמואל רק ההלכה והטעם שחידודה קודם וכו' זה כבר מדר"ז נפשיה, ומציאות זה ידע ר"ז ממה שהרגיש בנפשיה וכמ"ש ההפלאה].
ב)הרי בב"מ פה. מבו' שר"ז ישב בכבשן האש ולא שלטה ביה אש וכו', וז"ל הגמרא: רבי זירא כי סליק לארעא דישראל יתיב מאה תעניתא דלשתכח גמרא בבלאה מיניה, כי היכי דלא נטרדיה. יתיב מאה אחרניתא דלא לשכוב רבי אלעזר בשניה ונפלין עילויה מילי דצבורא. ויתיב מאה אחריני דלא נשלוט ביה נורא דגיהנם. כל תלתין יומי הוה בדיק נפשיה, שגר תנורא סליק ויתיב בגויה, ולא הוה שלטא ביה נורא. יומא חד יהבו ביה רבנן עינא, ואיחרכו שקיה, וקרו ליה קטין חריך שקיה ע"כ. הרי מבואר שלא שלטה בי' אש, ודוחק לחלק בין אש הגיהנום לאש של אדם, שא"כ איך בדק ר"ז ע"י אש דעלמא לידע עפי"ז אם ישלוט בי' אש גיהנום, וע"כ דאש שוה הוא, חוץ אם נדחוק ונאמר שבדיקת שליטת האש היה אחרי המעשה של רבה אלא דא"כ למה אצל רבה כששחטו וכהסבר ההפלאה כן שלט בי' אש, [ויל"ע גם אם המעשה של רבה היה בא"י או בחו"ל].

יודל'ה כתב: [ויל"ע גם אם המעשה של רבה היה בא"י או בחו"ל].

פדשיטא שבחו"ל, שהרי לא מצאנו שרבה היה בא"י.

בברכה המשולשת כתב:פדשיטא שבחו"ל, שהרי לא מצאנו שרבה היה בא"י.

מה כל כך פשיטא? ראה תוס' עירובין כ"ב ע"ב ד"ה קרקפנא וז"ל: ומצינו שהלך רבה לארץ ישראל ללמוד תורה לפני ר' יוחנן וכו'. עכ"ל.

אחשדרפנטובסקי כתב:

בברכה המשולשת כתב:פדשיטא שבחו"ל, שהרי לא מצאנו שרבה היה בא"י.

מה כל כך פשיטא? ראה תוס' עירובין כ"ב ע"ב ד"ה קרקפנא וז"ל: ומצינו שהלך רבה לארץ ישראל ללמוד תורה לפני ר' יוחנן וכו'. עכ"ל.

כתר"ה צודק, ונשכחה ממני הגמ' בכתובות (שעליה התבססו התוס' שציין כתר"ה).

וקשה לי תרתי, א)שהמימרא הוא של רבי זירא בשם שמואל ולא משל עצמו. [ובזה יש לדחוק דר"ז אמר בשם שמואל רק ההלכה והטעם שחידודה קודם וכו' זה כבר מדר"ז נפשיה, ומציאות זה ידע ר"ז ממה שהרגיש בנפשיה וכמ"ש ההפלאה].

בספר [חוברת] שירת הלוי לגרמ"מ שלוזינגר הק' כן, עמ' קנ"ב] ( מתוך שיעור רבינו חולין י"ז:)
ומקושיתך השניה אפשר שרק אש שהוא בדק מכיוון שהיתה לבדיקה לא שלטה בו. [ולמה לא קשה איך הסכין לא חתך וכי צואר שנהפך לשיש הוא פחות נס מאש שלא שורפת?]

גם זה הבל כתב:

וקשה לי תרתי, א)שהמימרא הוא של רבי זירא בשם שמואל ולא משל עצמו. [ובזה יש לדחוק דר"ז אמר בשם שמואל רק ההלכה והטעם שחידודה קודם וכו' זה כבר מדר"ז נפשיה, ומציאות זה ידע ר"ז ממה שהרגיש בנפשיה וכמ"ש ההפלאה].

בספר [חוברת] שירת הלוי לגרמ"מ שלוזינגר הק' כן, עמ' קנ"ב] ( מתוך שיעור רבינו חולין י"ז:)
ומקושיתך השניה אפשר שרק אש שהוא בדק מכיוון שהיתה לבדיקה לא שלטה בו. [ולמה לא קשה איך הסכין לא חתך וכי צואר שנהפך לשיש הוא פחות נס מאש שלא שורפת?]

לא הבנתי דבריך, האם כוונתך שיש חילוק בין אש של גיהנום לאש של אדם?-אם לזה כוונתך שוברו בצידו כי מזה שבדק באש של אדם לראות היעמוד בפני אש גיהנום ש"מ שהיינו הך!