פורום אוצר החכמה

הגאון רבי יקותיאל גורדון, תלמידו המובהק של הרמח"ל, כתב לכבוד פורים שיר מעניין שכל שורותיו מורכבות מראשי התיבות "מגילה" - ישר והפוך.
השיר נדפס שלוש פעמים, פעם אחת תחת השם "הצעת המעשה" במנטובה תקי"ב, לאחר מכן באמשטרדם תקכ"ה תחת השם "חידות מגילה" ולבסוף נדפס מכת"י אוקספורד בוינה תרל"ט תחת השם "משלוח מנות".
בין שתי המהדורות האחרונות (נמצאות באוצר) ישנם הבדלים משמעותיים (את הראשונה לא ראיתי). אבקש את עזרת חכמי הפורום בהבנת שורה אחת שמופיעה בשינויים:
במהדורת וינה תרל"ט נדפס:

מלך גזר יעשה למרדכי היהודי
המן למלך יעץ גדולה מעט
מרדכי גם יקבל לבטל הגזירה

ובמהדורת אמשטרדם תקכ"ה:

מלך גזר יעשה למרדכי היהודי
המן למלך יעץ גדולה מאוד
מרדכי גם יתקבל לבטל הגזירה

א. לא הבנתי אף אחת מהנוסחאות.
ב. איזו מהן הנכונה?

ועוד שאלה:
בסוף מהדורת וינה, נדפסו שתי שורות שראשי התיבות שלהן ישר והפוך הן: רבקה, ולא מגילה

רמיזה בתורה קריאת המגילה
הציווי קדומה במלחמה ראשונה

מישהו יודע מדוע?
אולי זה רומז לשמו של ר' יקותיאל? אבל איך?
וגם: מה פירוש הדברים?

מהדורת וינה יש לה מובן, כונתו, כי אחר שאמר אחשורוש להמן ועשה כן למרדכי היהודי, אמר המן לאחשורוש אולי ימעט קצת הגדולה ממרדכי ותמורת זאת יתן לו ביטול הגזירה, ואעפ"כ ציוה לו אחשורוש אל תפל דבר מכל אשר דברת. וזהו ההמשך שם: הכבוד למרדכי יעשה גזר המלך.

פרקי דרבי אליעזר פרק מ"ט:
אמ' לו המלך צא ועשה כן למרדכי, שמע המן ונבהל ואמ' לו אדני המלך הרבה מרדכי יש אמ' לו מרדכי היהודי אמ' לו יש יהודים הרבה אמ' לו היושב בשער המלך, אמ' לו אדני המלך לא הייתי סבור כי אם על שר גדול היית אומ' לזה תן לו שדות וכרמים ודיו אבל לזה מה יועיל לו, אמ' לו עשה כאשר דברת וגם אני יכול לתת לו כל מה שגזרת".

וכעין דברי ר' כרם למהדורת וינה, "המן למלך יעץ גדולה מעט", דהיינו שיתן למרדכי כרמים, אבל לא הסוס וכו', כמדרש הנ"ל.
וע"ז ענה לו אחשורוש "מרדכי גם יקבל" כרמים וג"כ סוס.
אבל עדיין לא מובן "לבטל הגזירה", אא"כ כדברי כרם.

תודה "הוגה" ותודה "כרם".
אני חשבתי בתחילה שגם "יעץ גדולה מאד" זה אפשרי, על פי חז"ל שמדייקים מכך שבתחילה אמר המן "ואשר ניתן כתר מלכות בראשו", ואחר כך אמר רק "ונתן הלבוש והסוס על יד איש", וכפי שרש"י כותב "ואת הכתר לא הזכיר שראה עינו של מלך רעה על שאמר שיתנו הכתר בראש אדם...".
אבל שוב, ההמשך לא מסתדר.

אלי_ש כתב:ועוד שאלה:
בסוף מהדורת וינה, נדפסו שתי שורות שראשי התיבות שלהן ישר והפוך הן: רבקה, ולא מגילה

רמיזה בתורה קריאת המגילה
הציווי קדומה במלחמה ראשונה

מישהו יודע מדוע?
אולי זה רומז לשמו של ר' יקותיאל? אבל איך?
וגם: מה פירוש הדברים?

[/quote]

יש למישהו רעיון? מה פשר ראשי התיבות "רבקה"

תבדוק במשפחתו, אולי רעייתו או בתו נקראו 'רבקה', ולכבודן הוא שיבץ את שמן בשירו. זה מצוי.

תודה

איני מכיר את התחום. אך קיים ספר בשם 'אגרות רמח"ל ובני חוגו', של גינצבורג, אולי שם תמצא מעט מידע. כמו כן, בניהו ג"כ פירסם כמה מאמרים על בני חוגו של רמח"ל (ב'אסופות' ועוד מקומות),ניתן לאתר את חלקם דרך רמב"י.