פורום אוצר החכמה

בספר שארית ישראל הנקרא חלק שני מספר יוסיפון מהדורת אמסטרדם כתב:

ואם לדבריו בגזירות שנת ת"ח הושלמה הגזירה, הרי שלדברי רבי חיים פלאג'י גזירה זו קיימת ועומדת בכל דור ודור, שכן כתב בספרו מועד לכל חי פר' לא אות צד:

יפה, אך שים לב שאין זו לשון ר' חיים פאלאג'י, אלא זו ממש לשון החמדת ימים (שהוא העתיק ממי?), רק שהשמיט תחלתם.

וז"ל המקור בחמ"י: "וכתב הרא"ש ומכאן נראה לר"ת סעד לתענית אסתר שאנו עושים כן כמו שעשו בימי מרדכי ואסתר כשנקהלו היהודים לעמוד על נפשם, ולא מצינו לו סמך בשום מקום אלא בכאן ג"כ, ואולם האיש המשכיל יתבונן בצום התענית הזה מה שלא נעשה כזאת קודם חג המצות שיצאנו ממצרים, ולא קודם חנוכה, כי טעמו של דבר...." וכמובא ברח"פ.

ולענ"ד, אי"ז דומה למובאה הקודמת שהבאת, דברי קבלה בשם "חכמי האמת"(מי הם?), כאן דבריו של החמ"י נשמעים הגיוניים ופשוטים לענ"ד בהחלט, בלי להיזקק ל"קבלה".
כשמבינים ויוצאים מתוך נקודת הנחה ש"המן" אינו אלא סה"כ השליח והמקרה של אותו דור, א"כ בעצם כל דור עד ימינו שיש גזירות ושמדות, זה בחינת המשך אותו דור ורק נתבטלו הגזירות "לפי שעה" כלשונו.

יישר כח על המקור הקדום, כעת מש"כ שרח"פ ממשיך את גזירת המן גם לאחר גזירות שנת ת"ח יהיה תלוי בפולמוס זמן חיבור חמד"י - אם לפני ת"ח או לאחריה, ומ"מ רח"פ שהעתיק לשון זה גם בזמנו ודאי אחז שזה קיים בכל דור ודור.

הוגה כתב:ולענ"ד, אי"ז דומה למובאה הקודמת שהבאת, דברי קבלה בשם "חכמי האמת"(מי הם?), כאן דבריו של החמ"י נשמעים הגיוניים ופשוטים לענ"ד בהחלט, בלי להיזקק ל"קבלה".
כשמבינים ויוצאים מתוך נקודת הנחה ש"המן" אינו אלא סה"כ השליח והמקרה של אותו דור, א"כ בעצם כל דור עד ימינו שיש גזירות ושמדות, זה בחינת המשך אותו דור ורק נתבטלו הגזירות "לפי שעה" כלשונו.

לא הבנתי, לדבריך לא מדובר על גזירה מסויימת אלא על רצועת מרדות לישראל הנשלחת בכל דור בפנים אחרות, אבל הוא כותב ש'גזרת המן לא נתבטלה רק לפי שעה וכו'', כלומר שרעה זו התחילה רק משעת גזירתו של המן ונמשכת בכל הדורות.

וכמו שכבר נכתב בהגדש"פ "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם".

יאיר, ברור שבכל דור יש כל מיני גזירות, אבל כאן מדובר על גזירה מסויימת שיש לה השלכות בכל דור ודור, ומעין מה שנאמר על חטא העגל 'וביום פקדי ופקדתי'.

הוגה כתב:יפה, אך שים לב שאין זו לשון ר' חיים פאלאג'י, אלא זו ממש לשון החמדת ימים (שהוא העתיק ממי?), רק שהשמיט תחלתם.

בשנה שעברה שמעתי מרש"א תפילנסקי שהרבה נתייגע למצוא מקור דבר זה והעלה חרס. מעניין לשמוע ממנו אם התחדש משהו.

שמעתי פעם מהאון ר' מרדכי גרוס שליט"א דרשה שלימה בענין זה, ואמר יסוד זה בשם הקדמונים [ולא פירש שמותם], והאריך להוכיח כן וביאר עפי"ז הרבה ענינים.

איש_ספר כתב:

הוגה כתב:יפה, אך שים לב שאין זו לשון ר' חיים פאלאג'י, אלא זו ממש לשון החמדת ימים (שהוא העתיק ממי?), רק שהשמיט תחלתם.

בשנה שעברה שמעתי מרש"א תפילנסקי שהרבה נתייגע למצוא מקור דבר זה והעלה חרס. מעניין לשמוע ממנו אם התחדש משהו.

רש"א תפילנסקי כבר הפסיק לעבוד על מקורותיו של חמ"י.

נראה להוסיף בשולי הדברים, דהנה מאידך גיסא מצינו בספרים הק' שימי הפורים הם ימי מפלה נצחית לשונאי ישראל, כפי שמובא בקונטרסו הנפלא של הג"ר חנוך העניך קרלנשטיין זצ"ל, ואלו דבריהם בתמצית.

בספר 'דרך ה' (ח"ד פ"ח ס"ג) כתב הרמח"ל

'ענין פורים הוא להאיר אור המאיר בימים ההם כפי התיקונים שנתקנו בם... ופורים החוא לענין הצלתם של ישראל בגלות. ובספר מאור עינים פר' מקץ 'בפורים הוא זמן מפלת המן ועמלק, גם עתה בכל דור הוא זמן מפלת רשעי אומות העולם, כדי שנוכל להיות קיימים בגלות המר'.

ובספר משך חכמה כתב

'וזכרם לא יסוף מזרעם וגו', וכמו דכתב בשו"ת הרשב"א דלא היה גזירה לבטל פורים מעולם'

,
ועי' תפארת שלמה עניני פורים עה"פ לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם כאשר קיים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה, שיש כאן הבטחה שיזכו ישראל לקיים את ימי הפורים בכל שנה לדורותם, וגם יזכו לקיים בהארה רבה כזאת כמו שקיימו מרדכי ואסתר בדורם, יעו"ש.

אולם נראה שהדברים משלימים זה את זה, אכן בכל שנה ושנה מתחדשת על כלל ישראל גזירתו של המן הרשע, וזהו התפקיד הרם והנישא של 'דברי הצומות וזעקתם' קודם הפורים להעתיר ולהרבות בתחינה להסיר מעלינו את הצרה, ואזי כבימי מור והדס בן אביחיל מראה לנו נפלאות.

איש_ספר כתב:

הוגה כתב:יפה, אך שים לב שאין זו לשון ר' חיים פאלאג'י, אלא זו ממש לשון החמדת ימים (שהוא העתיק ממי?), רק שהשמיט תחלתם.

בשנה שעברה שמעתי מרש"א תפילנסקי שהרבה נתייגע למצוא מקור דבר זה והעלה חרס. מעניין לשמוע ממנו אם התחדש משהו.

עתה שמעתי ממנו שיח', שמקור הדברים הוא בספר קרבן חגיגה למהר"ם חאגיז. (אותיות קצב, רצה, תיז).

איש_ספר כתב:עתה שמעתי ממנו שיח', שמקור הדברים הוא בספר קרבן חגיגה למהר"ם חאגיז. (אותיות קצב, רצה, תיז).

לא הבנתי, "קרבן חגיגה" זהו ספרו של מהר"ם גאלאנטי שנדפס ע"י נכדו/נינו מהר"ם חאגיז, ונדמה לי שזה מגיע רק עד אות צ' ??

צ"ל קרבן מנחה וטל"ח.

אכן, "קרבן מנחה" לרי"י חאגיז, אזמיר תל"ה, סימן צ"ב:

אולי באמת ביתר ביאור בסימנים האחרים הנ"ל, עיי"ש.

הרב תפילנסקי הראה גם את הקטע הלזה בס' אור ישראל [יפה] דף קכב טור ג וז"ל: וגם שמעתי בשם הקדוש שבא על ק"ה בשנת ת"ח מאור הגולה מהור"ר יחיאל מיכל הי"ד שגזירת ת"ח נרמז במגילה כי איתא חור כרפס ח' רבתי וגם ותכתוב אסתר ת' רבתי והם ת"ח כי גזירת המן נדחה עד שנת ת"ח עכ"ד פי הקדוש הנ"ל עיי"ש עוד

בשיעורי הגר"מ שפירא ביאר דכל מקום שנאמר לשון הפיכה [ונהפוך] אין הדבר מתבטל אלא כעין מטבע שי"ל שני צדדים וכעת צד אחד למעלה אך יכול לההפך בחזרה וכן לגבי קללות בלעם [ויהפוך ה' וכו' הקללה לברכה] איתא בגמ' דכולם חזרו ונהפכו לקללה חוץ ממה טובו וכו'

בס' ישמח משה על מגלת אסתר כ' בזה''ל - אחר שמביא הרמז הנ''ל - וישמע חכם ויוסיף לקח דאף שהיה נגזר אז כלי' ח''ו, ובת''ח לא הי' כלי', נ''ל שהכלי' הי' נגזר בדרך זה, כמה נפשות מישראל שהיו ראוים להיות אז בעולם בי''ג באדר ששברו אויבי היהודים, נגזר שנפשות במנין זה יהרגו, וממילא הי' כלי' ח''ו, אח''כ כשניחם על הרעה ומדת הדין אינו חוזר בריקניא, ניתן לו אלו נפשות בפזרון, כי כמה הריגות הי', כמבואר בספר שבט יהודה, רק שנרמז ת''ח שהוא הי' הרג היותר גדול, וההרווחה היה שאם היה אז בפעם אחד הי' נשכח זכר ישראל ח''ו, משא''כ על אופן זה, וע''כ היא השמחה. והנה פורים הוא ע''ש הפורים להרגן ולאבדן, וע''כ אמר 'וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים' ר''ל לא יפטרו בלא כלום כי גבה דילי' בעוה''ר, רק ההרווחה הוא 'וזכרם' ר''ל של היהודים הנזכר, 'לא יסוף מזרעם', כדי שלא יסוף זכר זרע ישראל, וע''ז מפרש והאיך זה, 'ותכתוב אסתר בת אביחיל' ת' וח' גדולה שכתבה על ת''ח, כנ''ל והוא פליאי בס''ד, עכ''ל.