עמוד 1 מתוך 1
שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: א' פברואר 26, 2012 4:16 pm
על ידי בעלזער
זה עידן ועידנים שחיפשתי מה הפשט שושנת יעקב ומניין נלקח צמד המלים "שושנת יעקב" על פניו כוונתו לשושנה בין החוחים אך מדוע שושנת יעקב.
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: א' פברואר 26, 2012 4:39 pm
על ידי חכם באשי
הפירוש הפשוט: יעקב (=עם ישראל) שנמשלו לשושן (=שושנה).
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: א' פברואר 26, 2012 4:57 pm
על ידי הבונה
באשי
היה מתאים לך לציין גם לפיוט של הקליר, שושן עמק איומה.
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: א' פברואר 26, 2012 5:02 pm
על ידי בעלזער
מה שנקט לשון שושנה [שושנת] אין צריך לדחוק משום שושן שהרי גם בחנוכה אמר נעשה נס לשושנים, אני שאלתי על הלשון שושנת יעקב שאינו מצוי בשום מקום.
ואולי כוונתך לומר שושנת יעקב, כלומר, החלק של שושן הבירה שגרו בה היהודים הלוא המה יעקב.
אכן לא חשבתי על כך.
---
הבונה
שושן עמק הוא לשון הפסוק שושנת העמקים
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: א' פברואר 26, 2012 5:42 pm
על ידי הבונה
בעלזער כתב:הבונה
שושן עמק הוא לשון הפסוק שושנת העמקים
ודאי שכך, ישראל נמשלו לשושנה גם בפסוק זה וגם בפסוק כשושנה בין החוחים כן וגו'.
התכונתי שגם כאן נקט הפייטן דימוי זה לישראל על פי הנמשל שבפסוק.
ובאשי נוהג לציין לפיוטיו של הקליר.
ובאשי לא התכוין כדבריך, אלא פשוט: שושנת יעקב = ישראל שנמשלו כשושנה.
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: א' פברואר 26, 2012 5:51 pm
על ידי שחר
בעלזער כתב:מה שנקט לשון שושנה [שושנת] אין צריך לדחוק משום שושן שהרי גם בחנוכה אמר נעשה נס לשושנים, אני שאלתי על הלשון שושנת יעקב שאינו מצוי בשום מקום.
ואולי כוונתך לומר שושנת יעקב, כלומר, החלק של שושן הבירה שגרו בה היהודים הלוא המה יעקב.
אכן לא חשבתי על כך.
נ"פ כן, דלישנא דקרא נקט "והעיר
שושן צהלה ושמחה" = "
שושנת יעקב צהלה ושמחה", כאמור היהודים אשר בשושן, וכהמשך הפיוט בראותם יחד וכו', שזה היה דוקא ליהודים אשר בשושן.
ועי' מה שנגע בזה בביאור נפלא בכלל הפיוט בס' תפארת ציון להגרי"ז ידלר זצוק"ל.
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: א' פברואר 26, 2012 6:23 pm
על ידי הוגה
ברור שפשוטו, "שושנה" = ישראל שנמשלו לשושנה, כמו שכתבו חכם באשי והבונה,
אבל גם פירושו של "שחר" נאה בעיני הק'.
כיון שמדברים על "שושנת יעקב", ראיתי דבר נאה על זה, בספר "שם משמואל" (תצוה תרע"ג) בשם אביו האבני נזר זצ"ל:
שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי. כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הגיד פירושו, כי "שושנה" היא רכה כמ"ש (תהלים מ"ה) למנצח על שושנים וברש"י שם על ת"ח שהם רכים כשושנים, וכל דבר רך יכולין בקל לנטותו ומקבל שינוי, וע"כ נקראה שושנה מלשון שינוי, וע"כ ישראל אז שהגיעו למעלה הגדולה וקבלו התורה מחדש מאהבת הנס, עדיין נתיראו פן מחמת רכות לבם לאט לאט ישתנה הדבר ותתקרר האהבה, אך בראותם יחד תכלת מרדכי, היינו שמראה התכלת אינה משתנית והיא מתיחסת לבני' של רחל, ניסן שוה וגדולתן שוה, ויהי כדברה אל יוסף יום יום ויהי כאמרם אליו יום יום, ובאשר ראו שמרדכי הוא הגואל שלהם שיש בו מדה זו היתה שמחתם שלימה, ודפח"ח.
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: א' פברואר 26, 2012 10:29 pm
על ידי כרם
אין לשכוח, כי "שושנת יעקב" הוא למעשה הסיום של הפיוט אשר הניא המסודר לפי א' ב', והם הבתים האחרונים ש' = שושנת יעקב, ת' = תשועתם היית לנצח.
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: א' פברואר 26, 2012 10:56 pm
על ידי חכם באשי
הבונה כתב:באשי
היה מתאים לך לציין גם לפיוט של הקליר, שושן עמק איומה.
היה מתאים הרבה דברים...
הכינוי 'שושן' (על הטיותיה השונות) לישראל מצוי הרבה בפייטנות. ומי שלא מאמין מתבקש לגשת ל'מאגרים'.
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: ג' פברואר 28, 2012 9:51 pm
על ידי אברהם
גם אני הקטן הבנתי מליצת הפייט 'שושנת יעקב צהלה' - היהודים אשר בשושן צהלו, וכלשוה"כ והעיר שושן צהלה ושמחה. [ובפרט דהפייט מפרש שהיה זה בראותם יחד תכלת מרדכי, והלא גם הפסוק ההוא מיירי בצהלת העיר כשיצא מרדכי בלבוש תכלת].
וכמובן שהפירוש המילולי הוא ע"ש שישראל נקראו שושנה, אבל הטעם שנקבע כאן כינוי זה הוא לרמז על ישראל שבשושן או על העיר שושן מקומם של ישראל.
והנה, הגאון רבי דוד כהן שליט"א כתב בספרו מאמר על לשון 'שושנת יעקב' למה דוקא גבי פורים נקראו ישראל בשם שושנה, וביאר העניין בטו"ט כדרכו.
ושלחתי לומר לו, כדברים הנ"ל שעיקר כוונת הפייט למליצה על לשוה"כ וכנ"ל, ונצטער אותו גאון וצדיק שיצאו דבריו בלא עיקר ושורש.
ונתתי אל ליבי לקיים דבריו, ומצאתי שבפירוש הגר"א ע"ד הסוד כתב שאסת"ר בגמטי' שושנה, וזהו בחינת שושן, עיי"ש ולא תבין, אבל חזינן דיש שייכות לכינוי שושנה לפרשת אסתר.
עוד מצאתי בדברי אדונינו החת"ס בתחילת פירושו לשה"ש - ואין אוצה"ח בידי כעת לראות הדברים בפנים - שפירש לשוה"כ 'ללקוט שושנים' היינו על הצדיקים אשר בשושן בזמן מרדכי ואסתר.
הרי שנתכנו בשם 'שושנה' ע"ש מקום העיר 'שושן', וא"כ מוכרח דבאמת יש כאן איזו שייכות - שנרמזה בשם העיר - לכינוי שושנה דוקא.
ושפיר יש מקום לכל אריכות דברי הגאון שליט"א בספרו.
[אמנם עדיין לא זכיתי להביא את הדברים בפניו].
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: א' פברואר 21, 2021 10:07 pm
על ידי נוטר הכרמים
כבר העירו שפיסקא זו של שושנת יעקב וכן תשועתם היית לנצח זה הסיום של הפיוט אשר הניא, ואילו 'להודיע שכל קוויך' זו אמירה נפרדת, יעויין בספר הרוקח סי' רלז, וכשיסיים הקהל אשר הניא יאמר להודיע שכל קויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך.
ובספר המנהגים (קלויזנר; סי' פג): בשחר אף על פי שאין אומר אשר הניא, מ"מ אומר ברכת האל הרב ולהודיע. וכן במהרי"ל: וא"א אשר הניא ביום רק ברכת האל הרב ולהודיע.
אבל באמת המנהג שביום שאין אומרים פיוט אשר הניא, מתחילים ב'שושנת יעקב'. [ועי' חי' מרן הגרי"ז סטענסיל סי' קצו שביאר נפלא את השייכות בין תשועתם היית לנצח ל'להודיע'].
והיה מקום לומר שיסודו בטעות מחמת שהש"ץ התחיל בסיום 'שושנת יעקב', כמובא בספר מנהגים דבי מהר"ם (סדר פורים): ואח"כ אומר החזן שושנת יעקב בק[ו]ל רם, להודיע שכל קויך. וכן הוא במהרי"ל: וחוזר הקורא ומתחיל בקול רם שושנת יעקב עד גמירא ומסיים הקורא להודיע שכל קויך כו' עד חרבונה זכור לטוב, ואתה קדוש. ובספר המנהגים קלויזנר סי' פב.
אולם באמת כבר מופיע כן מאות בשנים בספרי הפוסקים שביום אומרים "שושנת יעקב", כן איתא בדרך החיים ובקיצור שו"ע ובערוך השולחן.
=================
אגב, הטעם המבואר בפוסקים שלא לומר אשר הניא ביום הוא מטעם "שכבר הזכירו הכל בקרוב"ץ" כ"כ הלבוש, ומובא במג"א ומשנ"ב, ויש לדון שאלו שלא אמרו פיוטים שיאמרו אשר הניא גם ביום
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: א' פברואר 21, 2021 10:09 pm
על ידי צופה_ומביט
לגבי "להודיע שכל קויך" וכו' יעויין לשונו הזהב של הרמב"ם בסוף מנין המצוות שבתחילת ספר משנה תורה.
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: א' פברואר 21, 2021 10:10 pm
על ידי נוטר הכרמים
צופה_ומביט כתב:לגבי "להודיע שכל קויך" וכו' יעויין לשונו הזהב של הרמב"ם בסוף מנין המצוות שבתחילת ספר משנה תורה.
זהו בדיוק ביאורו של מרן הגרי"ז, ולאהבת הקיצור הסתפקתי בציון.
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: א' פברואר 21, 2021 10:13 pm
על ידי צופה_ומביט
אני את הגרי"ז שציינת לא ידענא, אבל את הרמב"ם הזה ידענא, ואני קורא אותו בכל לב בכל סעודת פורים...
[נ.ב. למה להביא גרי"ז אם מפורש כן ברמב"ם?]
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: א' פברואר 21, 2021 10:14 pm
על ידי נוטר הכרמים
צופה_ומביט כתב:אני את הגרי"ז שציינת לא ידענא, אבל את הרמב"ם הזה ידענא, ואני קורא אותו בכל לב בכל סעודת פורים...
[נ.ב. למה להביא גרי"ז אם מפורש כן ברמב"ם?]
הגרי"ז קדם אותך בהסברת הפיוט לפי הרמב"ם, מה הבעיה?
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: א' פברואר 21, 2021 10:17 pm
על ידי צופה_ומביט
אני לא עוסק ב"הסברת הפיוט", אלא במהו הלימוד הגדול מנס פורים. ואת זה כתב הרמב"ם מפורשות ובמילים האלה להודיע וכו', ואף אחד לא מקדים כאן אף אחד.
מעתה להבין, כלומר לקרוא את זה בפיוט שושנת יעקב הוא לא קונץ גדול. לא צריך להיות הגרי"ז בשביל זה. צריך רק לדעת לקרוא.
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: ב' פברואר 22, 2021 7:06 am
על ידי משכיל אל דל
אפשר בבקשה לצטט את הרמב"ם, או לפחות מראה מקום יותר מדוייק? או הגרי"ז? לא מצאתי בחיפוש.
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: ב' פברואר 22, 2021 7:30 am
על ידי לבי במערב
כך לשון הרמב"ם ז"ל בסוף מנין מצוותיו שבראש ספרו 'הי"ד':
אלו הם שש מאות ושלוש עשרה מצוות שנאמרו לו למשה בסיני, הן וכללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן, וכל אותן הכללות והפרטות והדקדוקין והביאורין של כל מצוה ומצוה היא תורה שבעל פה, שקיבלו בית דין מפי בית דין; ויש מצוות אחרות שנתחדשו אחר מתן תורה וקבעו אותן נביאים וחכמים ופשטו בכל ישראל, כגון מקרא מגילה ונר חנוכה ותענית תשעה באב וידיים ועירובין, ויש לכל מצוה ומצוה מאלו פירושין ודקדוקין. והכול יתבאר בחיבור זה.
כל אלו המצוות שנתחדשו - חייבין אנו לקבלם ולשומרם, שנאמר "לֹ֣א תָס֗וּר מִכָּל־הַדָּבָ֛ר" (בפסוק שם: מִן־הַדָּבָ֛ר. ל"ב), ואינם תוספת על מצוות התורה. ועל מה הזהירה תורה "לֹא־תֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְלֹ֥א תִגְרַ֖ע מִמֶּֽנּוּ" - שלא יהי' נביא רשאי לחדש דבר ולומר שהקדוש ברוך הוא ציווהו במצוה זו להוסיפה למצוות התורה, או לחסר אחת מאלו השש מאות ושלוש עשרה מצוות; אבל אם הוסיפו בית דין עם נביא שיהי' באותו הזמן מצוה, דרך תקנה או דרך הוראה או דרך גזירה - אין זו תוספת, שהרי לא אמרו שהקדוש ברוך הוא ציווה לעשות עירוב או לקרות מגילה בעונתה, ואילו אמרו כן - היו מוסיפין על התורה.
אלא כך אנו אומרים: שהנביאים - עם בית דין - תיקנו וציוו לקרות המגילה בעונתה, כדי להזכיר שבחיו של הקדוש ברוך הוא ותשועות שעשה לנו והי' קרוב לשווענו, כדי לברכו ולהללו וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה "וּמִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֥וֹ אֱ-לֹקִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו" (בפסוק שם: "כִּ֚י מִי־ג֣וֹי". ל"ב); ועל דרך זו היא כל מצוה ומצוה שהיא מדברי סופרים, בין עשה ובין לא תעשה.
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: ב' פברואר 22, 2021 8:11 pm
על ידי משכיל אל דל
לא ראיתי כאן את המילים להודיע וכו'.
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: ב' פברואר 22, 2021 8:15 pm
על ידי לבי במערב
משכיל אל דל כתב:לא ראיתי כאן את המילים להודיע וכו'.
לבי במערב כתב: . . וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה . .
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: ב' פברואר 22, 2021 10:14 pm
על ידי אחד הרבנים
יעויין בספר הנפלא "באר ישראל" עמ"ס חולין (נמצא באוצה"ח)
ובסוף הספר ישנם ביאורים על המועדים
והאריך לבאר בטוטו"ד את שושנת יעקב
המילים שושנה יעקב וכו' יעו"ש
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: ג' פברואר 23, 2021 5:20 am
על ידי ישראליק
אני בעניי חשבתי רעיון בדר"א, דאיתא בשהש"ר מה שושנה זו נכרת בין העשבים, כך ישראל נכרין בין אומות העולם, וידוע הטייטש של הג"ר אליעזר סילבר ז"ל על והיא שעמדה לאבותינו וכו', שאומרים זאת דיקא בכוס יין ביד, שזהו אחד מהדברים המסמלים פירוד בין ישראל לעכו"ם, שמה שאנחנו חזקים לא להתערב עם העכו"ם [כדוגמת שימור מיין נסך] גורם שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו.
כמו"כ בסיפור מרדכי ואסתר, קטרג המן שישנו עם אחד מפוזר ומפורד וכו', אבל הקב"ה חמל עלינו והעביר את רעת המן וכו', ע"כ נקט הפייטן שושנ"ת יעקב, שהתכונה להיות נפרד מן העכו"ם נהפך מיגון ואנחה, מלהשמיד וכו' רח"ל - לצהלה ושמחה, ולא הזיק לנו
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: ד' פברואר 24, 2021 1:30 pm
על ידי דודי צח
- שושנת2.png (128.86 KiB) נצפה 5301 פעמים
Re: שושנת יעקב - מה הפשט
פורסם: ד' פברואר 24, 2021 10:54 pm
על ידי נר דרומי
משכיל אל דל כתב:אפשר בבקשה לצטט את הרמב"ם, או לפחות מראה מקום יותר מדוייק? או הגרי"ז? לא מצאתי בחיפוש.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=26&t=55194