פורום אוצר החכמה

זכורני שכאשר התגוררתי באלעד תובב"א (לפני אי אלו שנים) פסק אז המרא דאתרא הגרש"ז גרוסמן שליט"א שיש לנהוג את דיני הפורים גם ביום ט"ו מדין נראה ללוד. והיתה על כך מחלוקת הלכתית בין רבני העיר שליט"א. אני הקטן שאלתי את הגרש"ז גרוסמן האם ניתן לצאת ידי חובת משלוח מנות בט"ו למי שאינו נוהג את דיני הפורים אז, כנ"ל. הרב ענה שאם אותו אדם למד את הסוגיא והגיע למסקנה שאין לנהוג ב' ימים מספק - אז אין לשלוח לו, אבל אם הוא לא בירר ונוהג רק יום אחד בלי עיון- אפשר לשלוח לו, כי הוא באמת כן בר חיובא.
הזכרתיי את זה היום בשיעור, ותך כדי שלימדתי התעוררה בלבי השאלה אם יש מקורות נוספים הדנים בשאלה זו.
האם מי מחו"ר אתרא קדישא הדין מכיר מקורות כאמור?

בברכה המשולשת כתב:זכורני שכאשר התגוררתי באלעד תובב"א (לפני אי אלו שנים) פסק אז המרא דאתרא הגרש"ז גרוסמן שליט"א שיש לנהוג את דיני הפורים גם ביום ט"ו מדין נראה ללוד. והיתה על כך מחלוקת הלכתית בין רבני העיר שליט"א. אני הקטן שאלתי את הגרש"ז גרוסמן האם ניתן לצאת ידי חובת משלוח מנות בט"ו למי שאינו נוהג את דיני הפורים אז, כנ"ל. הרב ענה שאם אותו אדם למד את הסוגיא והגיע למסקנה שאין לנהוג ב' ימים מספק - אז אין לשלוח לו, אבל אם הוא לא בירר ונוהג רק יום אחד בלי עיון- אפשר לשלוח לו, כי הוא באמת כן בר חיובא.
הזכרתיי את זה היום בשיעור, ותך כדי שלימדתי התעוררה בלבי השאלה אם יש מקורות נוספים הדנים בשאלה זו.
האם מי מחו"ר אתרא קדישא הדין מכיר מקורות כאמור?

עיקר יסוד החילוק מבואר בדברי מרן הרש"ז אויערבאך במנח"ש לגבי לפני עוור ליתן למי שנוהג היתר, דמי שהחליט מדעתו להחמיר אסור לו ליתן, ומי שסומך על רב מותר לו ליתן.
וכמובן יש לחלק הרבה, דגבי לפני עוור מי שסומך ע"ד המחמיר, ה"ז רק הנהגה, וכלפי לאשווייי לחבירו לעבריין בשוגג לא ניתן לו כח להסתמך על הרב, משא"כ הכא.
וכנרא' כוונת הרב הנ"ל היתה למי שנוהג סתם להקל מדין 'מקלו יגיד לו'.
וגוף הדברים דמי שנוהג קולא ה"ה בגדר מופקע מן המצוה הזו דנו לגבי מי שאינו מניח תפילין דר"ת, לכותבם, ועדיין הדברים אינם מסתברים.