אסתר - אסתהר - כוכב (נוגה)
פורסם: ה' מרץ 21, 2024 4:23 pm
בגמ' מגילה יג, א איתא אסתר ע"ש אסתהר. וברש"י שם שאסתהר פירושו "ירח יפה כלבנה". ובגליון הש"ס שם פירש ששורשו מהמילה 'סיהרא' בארמית.
אבל בערוך ערך אסתרא הביא התרגום שני שאסתר מתפרש - כוכב 'נוגהא', וביוונית 'אסתירא'. ומפרש בערוך דבלשון יווני "קורין לכוכב המאיר אסתיר".
קאהוט מגיה שם בתרגום שני וכותב שצ"ל בלשון פרסי, שהרי בלשון יווני ἀστήρ או astḗr פירושו רק כוכב, אבל בלשון פרסי אכן משמעותו כוכב נוגה (venus).
בדקתי, ולא מצאתי מקור לדברי קאהוט, שהרי גם בלשון פרסי, סתארה, (ستاره) משמעותה רק כוכב, ולא נוגה. אם פספסתי משהו אשמח לשמוע מחברי הפורום.
ולי הקטן נראה שאין צריך להגיה כלום בתרגום שני. בדקתי ומצאתי שהאלה הכנענית הנקרא עשתרת או astarte, היוונים זיהו אותה עם האלה 'ונוס', דהיינו כוכב נוגה!
יתכן שיש גם קשר בין המילה astḗr ביוונית, דהיינו כוכב, לבין עשתורת, כלומר שאולי במקור היתה משמעותה רק כוכב נוגה (ע"ש הזיקה בין וינוס לעשתורת), ולאחר זמן נעשה שם כולל לכל הכוכבים, וכן לכל הקשור לגופים שמימיים (השם astro הוא שם לווי לביטויים רבים, ביניהם astronomy, astrophysics, astrology etc). אבל איני בקי באטימולוגיה.
עכ"פ כמעט ברור שלזה נתכוין התרגום שני באמרו שביוונית 'אסתירא' משמעותה כוכב 'נוגה'.
ואגב גם האלה הבבלית 'אשתר' מזוהה עם ונוס, ולפעמים גם עם האלה הכנענית עשתרת, והכל חדא
לסיכום: שמה היהודית היתה הדסה, ואסתר היא סך הכל שם פרסי/בבלי שניתן לה ע"י הפרסיים ע"ש אליל הסוטה שלהם (אשתר/עשתרת), שהיוונים לאחר מכן (וגם הבבליים שקדמו להם) זיהו עם ונוס/נוגה.
וחשבתי להוסיף נופך, ידוע שחז"ל דרשו כל המזמור בתהלים פרק כב על אסתר (עי' מגילה ד, א). ולפי התרגום שני, מסתבר שזה קשור להתרגום של אסתר (אסתהר/אסתירא), שהרי המזמור מתחיל עם "לַמְנַצֵּחַ עַל-אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר". דהיינו כוכב השחר, כוכב נוגה!
ועי' יומא כט, א שדרשו "למה נמשלה אסתר לשחר. מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים". חז"ל ראו בשם אסתר = שחר/נוגה גם רמז שתהיה סוף הלילה חשכות הגלות ואתחלתא דגאולה העתידה כמבואר בספה"ק (ובירושלמי ברכות דכך היא גאולתן של ישראל קימעא קימעא כשחר). ושבעים פנים לתורה.
אבל בערוך ערך אסתרא הביא התרגום שני שאסתר מתפרש - כוכב 'נוגהא', וביוונית 'אסתירא'. ומפרש בערוך דבלשון יווני "קורין לכוכב המאיר אסתיר".
קאהוט מגיה שם בתרגום שני וכותב שצ"ל בלשון פרסי, שהרי בלשון יווני ἀστήρ או astḗr פירושו רק כוכב, אבל בלשון פרסי אכן משמעותו כוכב נוגה (venus).
בדקתי, ולא מצאתי מקור לדברי קאהוט, שהרי גם בלשון פרסי, סתארה, (ستاره) משמעותה רק כוכב, ולא נוגה. אם פספסתי משהו אשמח לשמוע מחברי הפורום.
ולי הקטן נראה שאין צריך להגיה כלום בתרגום שני. בדקתי ומצאתי שהאלה הכנענית הנקרא עשתרת או astarte, היוונים זיהו אותה עם האלה 'ונוס', דהיינו כוכב נוגה!
יתכן שיש גם קשר בין המילה astḗr ביוונית, דהיינו כוכב, לבין עשתורת, כלומר שאולי במקור היתה משמעותה רק כוכב נוגה (ע"ש הזיקה בין וינוס לעשתורת), ולאחר זמן נעשה שם כולל לכל הכוכבים, וכן לכל הקשור לגופים שמימיים (השם astro הוא שם לווי לביטויים רבים, ביניהם astronomy, astrophysics, astrology etc). אבל איני בקי באטימולוגיה.
עכ"פ כמעט ברור שלזה נתכוין התרגום שני באמרו שביוונית 'אסתירא' משמעותה כוכב 'נוגה'.
ואגב גם האלה הבבלית 'אשתר' מזוהה עם ונוס, ולפעמים גם עם האלה הכנענית עשתרת, והכל חדא
לסיכום: שמה היהודית היתה הדסה, ואסתר היא סך הכל שם פרסי/בבלי שניתן לה ע"י הפרסיים ע"ש אליל הסוטה שלהם (אשתר/עשתרת), שהיוונים לאחר מכן (וגם הבבליים שקדמו להם) זיהו עם ונוס/נוגה.
וחשבתי להוסיף נופך, ידוע שחז"ל דרשו כל המזמור בתהלים פרק כב על אסתר (עי' מגילה ד, א). ולפי התרגום שני, מסתבר שזה קשור להתרגום של אסתר (אסתהר/אסתירא), שהרי המזמור מתחיל עם "לַמְנַצֵּחַ עַל-אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר". דהיינו כוכב השחר, כוכב נוגה!
ועי' יומא כט, א שדרשו "למה נמשלה אסתר לשחר. מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים". חז"ל ראו בשם אסתר = שחר/נוגה גם רמז שתהיה סוף הלילה חשכות הגלות ואתחלתא דגאולה העתידה כמבואר בספה"ק (ובירושלמי ברכות דכך היא גאולתן של ישראל קימעא קימעא כשחר). ושבעים פנים לתורה.