להימלט בית המלך מכל היהודים

[אשי ישראל]

אשמח לביאורים שנכנסים בפשט הפסוק [ראיתי הרבה פירושים, שלא התיישבו על ליבי בפשט הפסוק]
למה כוונת מרדכי באומרו "אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים".
האם אסתר נחשדה עד כדי כך?
והיכן ראה מרדכי בדבריה כזה דבר [הרי רק ביקשה להיכנס בהמשך, ולא כעת]?

[כדכד]

הוא לא חשד בה שרוצה להמלט אלא סבר שאם תתעכב עלולים להפסיד את כל הענין.
גם על זה יש לשאול: מדוע מרדכי מסכן את אסתר כה הרבה זמן לפני הזמן הנועד לביצוע הגזרה?
על כך מצאתי כמה תשובות במפרשי המגילה ואני מעתיקם כאן למרות שלא לכולם יש קשר ישיר לשאלת פותח האשכול אבל אולי אפשר להשתמש בחלק מהם כדי להבין את התשובה:
1. המהר"י קרא (בפירוש חכמי צרפת) אומר שמרדכי אומר לה כך: מלך זה הפכפכן הוא. מי יודע עד מתי תשארי בתפקידך כמלכה. הרי אחשורוש עלול להחליט לפטר אותך בכל רגע נתון כפי שעשה לושתי ולכן נצלי את העת שבה את במלכות ואל תחרישי. לפי זה רס"ג, רש"י ורי"ד מפרשים: "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" שמי יודע אם לעת הזאת בשנה הבאה דהיינו בי"ג באדר הבא עדיין תשארי במלכות.
ב. גם אם נפרש את: "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" במובן שאולי הגעת למלכות כדי שתוכלי למלא את השליחות להצלת ישראל בעת צרה זו, כפי שמפרשים ראב"ע, רלב"ג, רבינו בחיי מהר"ם חלאיו ור"י נחמיאש – יש להשאר באותו הסבר: יש לנצל את הזמן ולפעול במהירות כיוון שיתכן שהזמן שיעבור לא יועיל ליהודים ואולי גם אסתר לא תשאר בתפקיד.
3. המלבי"ם מבאר את דברי מרדכי לאסתר כך: אל תחשבי כי תהיי להם עזר לתשועתם אחר ימים אחדים, שתהיי קרואה מן המלך, כי יוכל להיות שאותך לא הזמין ה' רק לעת הזאת שעל ידך תהיה תשועתם היום, ואם תמתיני עד למחר עבר זמנך, כי על מחר הזמין ה' סבות אחרות, כמו בית החורף שאינו צריך בזמן הקיץ ותאבדי אחר שתהיה מציאותך בגדולה לבטלה, כלומר, יתכן שהגעת למלכות רק בשביל תועלת זו ואם אינך מבצעת את תפקידך הרי שאינך נצרכת בעמדה זו ולכן אם לא תפעלי כעת הקב"ה ימציא רווח והצלה ממקום אחר וכו' (מלבי"ם).
4. האלשיך מבאר שהענין המיוחד של שליחות אסתר לאחשורוש היה תקון חטאו של שאול וכיון שכך היה ענין שתכנס דווקא היא למלך

[אשי ישראל]

תודה, כדכד, על דבריך.
אני כנראה לא ביארתי כראוי את שאלתי [למרות שאני מסתכל בלשוני לעיל, ונראה לי שכתבתי די ברור].
הכרתי את כל מה שהבאת, אבל לא על זה שאלתי.
התמקדתי במילים "להימלט בית המלך מכל היהודים!!!", ושאלתי שזה מוזר, כי הרי אסתר בפשטות לא אמרה ולא רמזה שלא אכפת לה מגורל עמ"י.

[HaimL]

תודה, כדכד, על דבריך.
אני כנראה לא ביארתי כראוי את שאלתי [למרות שאני מסתכל בלשוני לעיל, ונראה לי שכתבתי די ברור].
הכרתי את כל מה שהבאת, אבל לא על זה שאלתי.
התמקדתי במילים "להימלט בית המלך מכל היהודים!!!", ושאלתי שזה מוזר, כי הרי אסתר בפשטות לא אמרה ולא רמזה שלא אכפת לה מגורל עמ"י.

לא ברורה שאלת כבודו. מה שיודעים כל עבדי המלך ועם מדינות המלך, פשיטא שיודע גם מרדכי. וזה שלא נקראה אל המלך זה 30 יום, מסתמא גם ידע, דמרדכי היה יושב בשער המלך. א"כ, ודאי שלא נתכוונה רק להודיע לו שאפשר שתמות, ויצטרך לבקש תחבולות להצלה בעניין אחר, אלא שמא לא רצתה למסור את נפשה על הספק דשמא תמות ולא ייכנסו דבריה לפני המלך, ואם לא תלך, ודאי תמלט את נפשה בית המלך, ושמא לא ימצא מרדכי דרך אחרת להצלה. והשיב לה דוודאי יעמוד ליהודים רווח והצלה ממק"א, ובשביל שאינה רוצה למסור א"ע על הספק, ודאי הוא שתאבד היא ובית אביה.

[ונתנו ידידים]

ע"פ דרך הפשט הפשוט.
ודאי שאסתר היתה איכפת לה מכלל ישראל אבל לא היתה מכנסת עצמה בספק סכנת מיתה על זה, אמנם אם הגזירה היתה נוגעת לאסתר א"כ אין שום סיבה שלא תכניס עצמה לספק סכנת מיתה,, שהרי בין כך חייה בספק הן עומדים.
ולכן כיון שאינה מוכנת להכניס עצמה בספק סכנה על כרחך שמדמית בנפשה להימלט בית המלך.

[כדכד]

דברים אלו אינם נראים
על פי הפשט הפשוט איננה מכניסה עצמה בספק סכנה אלא בסכנה ודאי שהרי כל אשר יבוא אל המלך אשר לא יקרא אחת דתו להמית
ולהיפך זה שאינה באה עכשו למלך לא מסכן את היהודים שהרי יש כמה חדשים עד ביצוע הגזירה ובינתים אפשר לפעול בדרכים אחרות
אמנם הגזירה ודאי אינה נוגעת לה שהרי לא ידוע מאיזה עם היא אך סירובה אינו אמור להתפרש כהימלטות אלא כטענה בדרך זו א"א לה לפעול

[ונתנו ידידים]

זה שהסכנה ודאית אינו מגרע מדברי רק מחזק אותם.
אבל אתה טוען שתי טענות על הענין.
א. שהרי יש זמן לפעול ולכן גם אם היא עצמה לא תוכל להימלט מהגזירה עדיין אין סיבה ליכנס עכשיו לסכנה מידית.
ב. למה צריכה היא להימלט הרי לא ידעו בכלל שהיא יהודיה ואינה בכלל הגזירה. ואולי י"ל שגם זה נכלל בלהימלט בית המלך דהיינו דבזה שהיא בבית המלך אין מי שחושש לה להיות יהודיה.
וצ"ע.

[כדכד]

איני מ בין למה זה שהסכנה ודאית מחזק את דברי מר
מר טוען שהיה לה להכנס לספק סכנה שלח כדי להציל את כלל ישראל ואת עצמה מסכנה ודאית
ואני אומר שלדעתה היתה זו סכנה ודאית ליכנס אל המלך

[ונתנו ידידים]

כשאנחנו אומרים סכנה ודאית אין הכונה שודאי יהרוג אותך, והרי כתיב לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב, היינו שיש מציאות כזה ומי שהמלך אוהבו לאו דוקא ימות, רק שיש בזה סיכון כי אם לא יושיט לו המלך אז אחת דתו להמית מיתה מידית בלי משפט ובלי כלא
כמדומני גם שמבחינת אסתר המלכה לא היה זה דבר רחוק שיושיט לה השרביט, היא הרי אשתו אהובו ואם מתקשטת ומתיפית ועומדת שם במלא הדרה ויפיה סתמא דמילתא שמיד שיראה אותה יתעורר בליבו אהבתה ותאוותו ויושיט לה שרביט הזהב, אלא שיש צד אחר ולא יצאת מכלל סכנה מוחשית.
ומה שאמרתי הוא שכל שהסכנה גדולה יותר הוי יותר סיבה שלא להכניס עצמה לכלל סכנה בשביל הצלת כלל ישראל, אבל אם גם היא בכלל הגזירה וגם אחשורוש אינו יכול לבטלו כידוע כי כתב אשר נחתם בטבעת המלך אין להשיב, וא"כ סכנה דאז גם כן מוחשית וכדאי להכניס עצמה לספק/ודאי סכנה בשביל הצלת עצמה וישראל.
אלא שנשארו ב השאלות שלך שהזכרתי בהודעתי לעיל ושאלה א כמדומני שתורצו לעיל באשכול, ושאלה ב צע"ג מקופיא.

[כדכד]

אסתר לא חשבה כמוך
הרי התגובה הראשונה שלה כשמרדכי מבקש ממנה להכנס למלך היא שזה מסוכן כי כל עבדי המלך יודעים ורק מי שיושיט לו המלך את השרביט יחיה מהא משמע שהיא לא ראתה כלל כאפשרות מסתברת שהמלך יושיט לה את השרביט.
בכל אופן אין קשר בין מי שהמלך אוהבו לבין מי שנותן לו את השרביט
וחוץ מזה לא הבנתי מה שכתבת על סכנה ודאית שאין הכוונה שוודאי ימות ואיך זה מיישב מה שכתבת מקודם שזה רק מחזק את דבריך

[ונתנו ידידים]

אסתר חשבה בדיוק כמוני (מה אני יודע מה אסתר ידעה או חשבה האם יש לי רוה"ק...).
התגובה הראשונה שלה היה כי יש כאן מצב של סכנה כי הרי יש צד שלא יושיט לה את שרביט הזהב (איפה ראית שהיא חשבה שאין הסתברות שיושיט לה שרביט הזהב, כל מה שהיא אמרה הוא שזה ספק ועל הצד שלא יושיט לה הרי אחת דתו להמית וא"כ הסכנה הוא מוחשית) ולמה שתסכן את עצמה.
ימזה יגע מרדכי שמדמית בנפשה להימלט בית המלך כי אילו היתה גם היא במצב של סכנה, איזה סוג תירוץ הוא שיש כאן סכנה הרי גם אילו לא תיכנס עומדת היא בספק או ודאי סכנה ואם כן למה אינה רוצה לקחת את הסיכון שאינה ודאי כדי להציל את נפשה ואת עמה מסכנה ודאית.
שאר דבריך לא הבנתי ואיני יודע מה לא היה מובן לך מדברי.

[כדכד]

ברור מהתגובה הראשונה שלה שהיא חושבת שזה מסוכן מאד להכנס למלך ורק משום יושרה היא מוסיפה בסוף שיש פתח מילוט. מהדברים שלה רואים שהיא לא חשבה לבנות על הפתח מילוט הזה בגלל נדירותו
גם כשהיא כבר מסכימה להכנס למלך היא לא בונה על האפשרות של הושטת השרביט אלא על "וכאשר אבדתי אבדתי".
איך מרדכי ידע מזה שהיא מתכונת להציל עצמה?
היא מתכוונת לא לסכן עצמה בחירוף נפש אלא לפעול בדרכים אחרות, למשל שהמלך יקרא לה.

[ונתנו ידידים]

א. ברור מהתגובה הראשונה שלה שהיא חושבת שזה מסוכן מאד להכנס למלך ורק משום יושרה היא מוסיפה בסוף שיש פתח מילוט. מהדברים שלה רואים שהיא לא חשבה לבנות על הפתח מילוט הזה בגלל נדירותו
ב. גם כשהיא כבר מסכימה להכנס למלך היא לא בונה על האפשרות של הושטת השרביט אלא על "וכאשר אבדתי אבדתי".
ג. איך מרדכי ידע מזה שהיא מתכונת להציל עצמה?
ד. היא מתכוונת לא לסכן עצמה בחירוף נפש אלא לפעול בדרכים אחרות, למשל שהמלך יקרא לה.

א. מה שברור לך לא ברור לי כלל ואיני רואה את הסתירה בין ב דברים אלו לומר שזה רק ספק סכנה ומ"מ מפחדת היא מהצד שלא יושיט לה השרביט.
ב. כנ"ל נאמרה על צד ספק, ואולי בגלל הלשון שמשמע קצת ודאות דרשו חז"ל מה שדרשו.
ג. כבר ביארתי ג פעמים, שאילו היתה היא עצמה גם כן בסכנה לא היה סיבה שלא תכניס עצמה עכשיו בספר סכנה.
ד. זהו שאלה טובה וכמו שאמרתי בא' מהודעותי לעיל, אבל כבר הביאו לזה כל מיני הסברים (כמדומני אתה בעצמך הבאת אותם)

[כדכד]

מרדכי לא יכול להוכיח שהיא רוצה להציל עצמה ולהמלט מכל היהודים מכך שאינה רוצה לבוא למלך.
היא מנמקת את סירובה לבוא למלך שזה מסוכן ויתכן שחושבת שעדיף לפעול בדרכים אחרות.
ההסברים שהבאתי לעיל היו לשיטת מרדכי שרוצה שהיא כן תסכן עצמה - למה כל כך בוער לו לעשות את זה עכשו אבל זה לא מוריד מזכותה של אסתר לחשוב אחרת.
מדברי אסתר במגילה מוכח שהיא כן חושבת שאם היא תבוא אל המלך זה מסוכן ושהיא אינה רואה סיכוי רב בהושטת השרביט, מה שאכן קרה בסוף אבל זה היה נס והרי רואים שמברכים "שעשה נסים" בפורים.

[ונתנו ידידים]

מרדכי לא יכול להוכיח שהיא רוצה להציל עצמה ולהמלט מכל היהודים מכך שאינה רוצה לבוא למלך.
היא מנמקת את סירובה לבוא למלך שזה מסוכן ויתכן שחושבת שעדיף לפעול בדרכים אחרות.
ההסברים שהבאתי לעיל היו לשיטת מרדכי שרוצה שהיא כן תסכן עצמה - למה כל כך בוער לו לעשות את זה עכשו אבל זה לא מוריד מזכותה של אסתר לחשוב אחרת.
מדברי אסתר במגילה מוכח שהיא כן חושבת שאם היא תבוא אל המלך זה מסוכן ושהיא אינה רואה סיכוי רב בהושטת השרביט, מה שאכן קרה בסוף אבל זה היה נס והרי רואים שמברכים "שעשה נסים" בפורים.

עם הטענה ששמתי במודגש אני לא יכול להתמודד, או שכן או שלא, אולי מרדכי מדבר לפי דעתו וגם אסתר לא הכחיש דבריו.
'סיכוי רב' איני יודע מנין לך וכבר אמרתי דברי בזה ואין צורך לחזור שוב.
שעשה ניסים - יש לך מקור שעל זה מברכים שעשה נסים ולא על הצלת כלל ישראל ושאר ניסי המגילה?

[אשי ישראל]

כפי שכתבו לעיל, היה עוד זמן רב לביטול הגזירה, ואסתר רק אומרת שאין טעם להסתכן ולמות כעת. היא לא אומרת שלא תפעל בדרכים אחרות או בזמן אחר לטובת עמ"י. אין סיבה שתיכנס כעת לספק פיקו"נ [שלה, וממילא גם לא תוכל להציל את עמ"י] אם אין לזה הכרח כעת.

נוכל לשאול זאת אחרת: האם באמת אסתר התכוונה 'להימלט בית המלך מכל היהודים'? נראה לי פשוט שלא. אם כן, מדוע מרדכי חושד בה בכך?

[ונתנו ידידים]

בקיצור זה דעתך מול דעתו של מרדכי, אוקיי.
יתכן שאסתר לא חשבה כך אבל מרדכי הסביר לה שתוכן טענתה מורה על שמחשבה זו עולה בליבה, כי אילו היתה יודעת בבירור שגם היא בסכנה בדיוק כמו שאר כלל שראל היה ראוי שתסתכן עכשיו, כי הרי אינו עצה להמתין עד אחר זמן וכמו שהביא הרב כדכד בשם המפרשים בריש האשכול.
וכל הדברים האלו מפורשים בפי' אור חדש להמהר"ל שמרדכי אמר לה שאילו הבינה שגם היא בסכנה היתה מסכנת את עצמה עכשיו כי אינו עיצה להמתים גם אם נראה לה כדאי הלמתין עד שיקרא לה או למשהו אחר.

[אשי ישראל]

בקיצור זה דעתך מול דעתו של מרדכי, אוקיי.
יתכן שאסתר לא חשבה כך אבל מרדכי הסביר לה שתוכן טענתה מורה על שמחשבה זו עולה בליבה, כי אילו היתה יודעת בבירור שגם היא בסכנה בדיוק כמו שאר כלל שראל היה ראוי שתסתכן עכשיו, כי הרי אינו עצה להמתין עד אחר זמן וכמו שהביא הרב כדכד בשם המפרשים בריש האשכול.
וכל הדברים האלו מפורשים בפי' אור חדש להמהר"ל שמרדכי אמר לה שאילו הבינה שגם היא בסכנה היתה מסכנת את עצמה עכשיו כי אינו עיצה להמתים גם אם נראה לה כדאי הלמתין עד שיקרא לה או למשהו אחר.

יישר כוח על דבריך, ומ"מ דעתי לא נחה, אז אשמח לשמוע עוד הסברים.

[צופה_ומביט]

לענ"ד מה שהבין מרדכי כפי שהבין - הוא לא [רק] ממה שאסתר אמרה, אלא [בעיקר] ממה שהיא לא אמרה.
היא רק אמרה סיבה ל"לא", ולא הציעה שום חלופה ודרך ל"כן".

י וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ וַתְּצַוֵּהוּ אֶל מָרְדֳּכָי. יא כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם. יב וַיַּגִּידוּ לְמָרְדֳּכָי אֵת דִּבְרֵי אֶסְתֵּר.

אסתר אמרה רק מדוע אינה יכולה להיכנס [כעת], ולא אמרה שום המשך ו/או עצה ו/או תחליף - [כגון: אחשוב על זה ואחפש עצה / אבוא אל המלך מאוחר יותר / אזמין אותו למשתה / צומו עליי וכיו"ב]. מכאן הבין [או חשש] מרדכי שהסיבה שאמרה אינה העיקר, אלא יש לה פחד להתערב בכלל ומחשבה [אולי בתת מודע] אולי למלט עצמה. ועכ"פ כך הוא אצל אסתר כרגע, עד שתתיישב בדעתה בדבר. ולכן הקדים וענה לה מיד מה שענה, לעקור ממנה את הצד הזה בעודו באיבו.

דוגמה הפוכה מצינו אצל יוסף, שנתבקש לפתור חלום והוסיף גם עצה למלך [אם כי יש מבארים שהעצה היתה חלק מהחלום ופתרונו], ופרעה נפעם איזה חכם ונבון. וכך באותו תינוק שנשאל מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים, ולא ענה רק "הלוא ה'", אלא המשיך "זו חטאנו לו" וכו', ומזה הסיקו שיהיה מורה הוראה בישראל.
וזה כשהם לא נשאלו על כך ולא נתבקשו לתת עצה.

כל שכן בן בנו של כל שכן כשמדברים להדיא על עצה לביטול הגזירה, ואסתר בבית המלך, והיא הכתובת הטבעית והכי עליונה לטפל בדבר אצל המלך, וראש הדור שולח אליה במפורש בעניין כשברור שמדובר לא בהודעה בעלמא אלא שתפעל ותעשה כל שביכולתה לבטל את הגזירה - והיא עונה רק למה לא יכולה להיכנס עכשיו, וזהו. לא מוסיפה שום "אלא / אבל" כלשהו. רק מסבירה את ה"למה לא" וחסל. וזאת למרות שהיא מסבירה רק למה כעת לא, אבל מדוע עצרה בזה? מדוע היא שותקת ולא אומרת עוד דבר? היכן ההמשך המתבקש: אלא אטכס עצה, אבוא אליו יותר מאוחר, אשלח אליו שליחים, אעשה לו משתה, צומו עליי, וכל מה שרק יכול להיות, העיקר שתאמר משהו אקטיבי של איך כן, ולא רק תאמר לא ולמה לא.

וזה נופך נפלא בלשון מרדכי בתשובתו אליה: כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת. מה שמציק הוא לא מה שאמרת, אלא מה שלא אמרת. מה ששתקת מלומר, וכנ"ל. לכן דעי, אם אכן החרש תחרישי בעת הזאת כמו שבתשובתך בעת הזאת החרשת ולא אמרת שום דבר מה כן תעשי או תחשבי לעשות - אזי וכו'.

וזה לימוד גדול לכל אחד ואחד בהרבה הקשרים ותחומים. אם מציעים לו איזה פרוייקט וכיו"ב, והוא אומר סיבה מדוע אינו יכול כעת, ולא אומר שום דבר למה ומתי ואיך כן יוכל - אות הוא שאינו רוצה את הפרוייקט הזה. אחרת בוודאי לא היה עוצר רק ב"איני יכול עכשיו", אלא ממשיך ואומר איך ומתי כן יוכל.
ובהרחבה יותר: כשאתה מוצא במשהו רק את נקודות השלילה - ולא מחפש ומוצא בו גם את נקודות הטוב - אות הוא שבכללות אינך רוצה את הדבר הזה.

[אשי ישראל]

הרעיון יפה. יישר כוח.

א. דווקא הנוסח "אם החרש תחרישי בעת הזאת (!)" [וכן בהמשך "אם לעת כזאת (!) הגעת למלכות"] נראית לי נוטה לכך שמרדכי הצדיק ידע שאסתר לא התכוונה להחריש, אלא רק אמרה ש"בעת הזאת" אין זה הזמן להיכנס אל המלך, אלא יש להמתין עד שהמלך יקרא לה.

ב. נכון שאסתר לא הציעה חלופה, אולם הסיבה לכך היא בגלל שהיא כעת רק מגיבה ל"ציווי" (!) של מרדכי "לבוא אל המלך ולהתחנן". כרגע היא רק מנסה להסביר למה הרעיון של מרדכי לא נראה לה מתאים.

ג. בנוסף, ברגע שהיא אומרת "אשר לא יקרא" משמע מכללא שכאשר היא תיקרא [ואז ממילא לא יהיה בכך סכנת מוות] היא כן תתחנן אל המלך.

[צופה_ומביט]

ב. נכון שאסתר לא הציעה חלופה, אולם הסיבה לכך היא בגלל שהיא כעת רק מגיבה ל"ציווי" (!) של מרדכי "לבוא אל המלך ולהתחנן". כרגע היא רק מנסה להסביר למה הרעיון של מרדכי לא נראה לה מתאים.
לא מתאים כרגע, אז למה היא לא ממשיכה לפחות - "אבל בוודאי כשיתאפשר אעשה כאשר ציווית". היא לא מתייחסת בכלל לאיזו חלופה או שום הצעה שהיא. כביכול "ראש קטן", מה שציווית אני לא יכולה לעשות כרגע. נו, ו?.... אין ו-. כאן זה נגמר. זו תשובה מוזרה מאד ממי שכן חושב לעשות משהו, ורק מסביר שהצעה ספציפית הוא כרגע לא יכול לעשות. כשכל כך הרבה מוטל על הכף - לענות בכזה "ראש קטן", זה מאד בולט ואומר רק דבר אחד: האיש מתחמק. הוא לא באמת רוצה להיות מעורב.
כך עכ"פ הבין מרדכי, וכעת כבר לא קשה מהיכן הבין כך. ולכן הגם שאפשר לפלפל להסביר מה באמת התכוונה אסתר, אבל לשאול מהיכן לקח בכלל מרדכי מה שלקח - זו כבר לא קושיה. לא נפלפל כדי להקשות על מרדכי בדוחק. השאלה רק היתה פליאה היכן מצא בכלל מרדכי בדברי אסתר שהיא מתחמקת. ועל זה ענינו בס"ד.

ג. בנוסף, ברגע שהיא אומרת "אשר לא יקרא" משמע מכללא שכאשר היא תיקרא [ואז ממילא לא יהיה בכך סכנת מוות] היא כן תתחנן אל המלך.
ומתי זה יהיה? ואם לא תיקרא? תציירי בתשובתך איזו אופציה ריאלית. זה משאיר את האופציה כ"כ פתוחה ומעורפלת, כשעל הכף גזירת השמדה לכל היהודים, שזה לא מקובל ולא מתקבל. אצל מרדכי עכ"פ. ולכן הוא מבין בפשיטות שלא זו הנקודה. כי לדעתו לא יתכן שמישהו בעמדה הזו ובמצב הזה יענה ככה.

[אשי ישראל]

כך עכ"פ הבין מרדכי, וכעת כבר לא קשה מהיכן הבין כך. ולכן הגם שאפשר לפלפל להסביר מה באמת התכוונה אסתר, אבל לשאול מהיכן לקח בכלל מרדכי מה שלקח - זו כבר לא קושיה. לא נפלפל כדי להקשות על מרדכי בדוחק. השאלה רק היתה פליאה היכן מצא בכלל מרדכי בדברי אסתר שהיא מתחמקת. ועל זה ענינו בס"ד

יישר כוח.
קשה לי עם תשובות מסוג זה, משתי סיבות: האחת - מפני שמרדכי היה צדיק [ונביא, לדעת הסוברים שהוא מלאכי] ולכן לא ייתכן שיחשוד בקלות בכשרים. השניה - מפני שהוא היה אומן של אסתר והכיר אותה היטב, ומכיון שצדקת זו לא חשבה באמת להחריש א"כ קשה לי להבין מדוע הוא חושד אותה בכך.

ומתי זה יהיה? ואם לא תיקרא? תציירי בתשובתך איזו אופציה ריאלית. זה משאיר את האופציה כ"כ פתוחה ומעורפלת, כשעל הכף גזירת השמדה לכל היהודים, שזה לא מקובל ולא מתקבל. אצל מרדכי עכ"פ. ולכן הוא מבין בפשיטות שלא זו הנקודה. כי לדעתו לא יתכן שמישהו בעמדה הזו ובמצב הזה יענה ככה.

כשהיא אומרת "לא נקראתי לבוא זה שלשים יום" הרי ברור שזה זמן מרובה, ואם כן היא תיקרא בקרוב. מה זה משנה להגדיר האם זה יהיה בעוד חודש או בעוד שבועיים. העיקר שזה יהיה זמן רב לפני גזירת המן [בעוד 11 חודשים!]

[צופה_ומביט]

כך עכ"פ הבין מרדכי, וכעת כבר לא קשה מהיכן הבין כך. ולכן הגם שאפשר לפלפל להסביר מה באמת התכוונה אסתר, אבל לשאול מהיכן לקח בכלל מרדכי מה שלקח - זו כבר לא קושיה. לא נפלפל כדי להקשות על מרדכי בדוחק. השאלה רק היתה פליאה היכן מצא בכלל מרדכי בדברי אסתר שהיא מתחמקת. ועל זה ענינו בס"ד

יישר כוח.
קשה לי עם תשובות מסוג זה, משתי סיבות: האחת - מפני שמרדכי היה צדיק [ונביא, לדעת הסוברים שהוא מלאכי] ולכן לא ייתכן שיחשוד בקלות בכשרים. השניה - מפני שהוא היה אומן של אסתר והכיר אותה היטב, ומכיון שצדקת זו לא חשבה באמת להחריש א"כ קשה לי להבין מדוע הוא חושד אותה בכך.
מחילה, אבל כאן מעלתו כבר מתווכח עם המגילה עצמה, ומסיבות חיצוניות של השקפה ורעיונות. איך שלא נסביר את כוונת אסתר - או שמרדכי יהיה חושד בכשרים, או שאסתר לא כשרה. והרי שניהם לא יתכן. אסתר כשרה, ומרדכי חושד. זה נתון ועם זה אין מה לעשות. רק להסביר מה סברה/התכוונה אסתר, ומה בדבריה גרם למרדיכ להבין אחרת. מפורש לפנינו שמרדכי כן חושב שהיא מנסה למלט עצמה, והוא מגיב לה על זה בלשון הכי חריפה שיכולה להיות. אז כעת שיחליט מעלתו אם בכלל רוצה לזה ביאור בפשט, או שרוצה לזה רק ביאור בסוד שיתאים לקדושי עליון. מעלתו ביקש פשט, וזה מה שאני רואה בפסוקים בפשט. איזה הסבר כן יפיס את דעת מעלתו? הסבר שיתלה את מחלוקת מרדכי ואסתר במחלוקת אביי ורבא לשיטתם? ובכל מקרה, אם הסברים בפשט יכניסו אותנו בהכרח לסתירה בין מרדכי ואסתר, כנ"ל שמי מהם שנבין בפשט יוציא את השני כלא בסדר, אז יש להניח לפשט בכלל ולעבור להסברים רוחניים.

ומתי זה יהיה? ואם לא תיקרא? תציירי בתשובתך איזו אופציה ריאלית. זה משאיר את האופציה כ"כ פתוחה ומעורפלת, כשעל הכף גזירת השמדה לכל היהודים, שזה לא מקובל ולא מתקבל. אצל מרדכי עכ"פ. ולכן הוא מבין בפשיטות שלא זו הנקודה. כי לדעתו לא יתכן שמישהו בעמדה הזו ובמצב הזה יענה ככה.

כשהיא אומרת "לא נקראתי לבוא זה שלשים יום" הרי ברור שזה זמן מרובה, ואם כן היא תיקרא בקרוב. מה זה משנה להגדיר האם זה יהיה בעוד חודש או בעוד שבועיים. העיקר שזה יהיה זמן רב לפני גזירת המן [בעוד 11 חודשים!]
איני שומע כלל את הדיוק הזה שאם לא נקראתי שלושים יום אזי בודאי משמע שתיקרא בקרוב. להיפך. צריך להכיר את מציאות המלכות בימים ההם, ואת המלך הרשע הזה, שמתואר עליו דברים פשוט נוראים במגילה, בשביל להניח הנחות בנוגע לשאלה כל כמה זמן הוא מזמן אליו את אשתו מ"בית הנשים" שלה. ואם היא לא נקראה אליו כבר שלושים יום, אפשר גם לשמוע כאן אמירה של חצי יאוש מכך שיקרא לה בקרוב, שהרי כבר שלושים יום! הוא לא קורא לה אליו, ומי יודע מה הסיבה. המציאות הזוגית בכלל, ואצל מלכים בפרט, היתה שונה אז ממש מזרח ממערב ממה שאנו מכירים ומדמיינים היום. והמגילה עצמה תוכיח.
ולגבי 11 חודשים, צריך לקחת בחשבון איך עובדים דברים באימפריות כאלה. ופוק חזי מתי נשלחו האגרות השניות, זמן רב אחרי שכבר בטלה הגזירה 3-4 ימים אחרי שנגזרה. ולא משנה מה ההסבר בדיוק, אבל דברים כאלה באימפריה כזו לוקחים זמן. לא מחכים עד לערב הטבח כדי לבטל אותו, ובכלל מי יודע מה ילד יום. כשהגזירה כ"כ חמורה ומהחצפה - עושים הכל - ומיד - באופן הכי דחוף. והמגילה עצמה מוכיחה שגם כשעושים ככה, ומבטלים מיד - ייקח כמה חודשים עד שהכל יגיע למי שצריך להגיע, וחיל המלך יתארגן בהתאם בכל מקום וכו'. מדובר על מלך ששולט בכל העולם / בחצי מהעולם [המיושב / נוגע לתנ"ך] דאז. אימפריה גדולה מאד.

[ונתנו ידידים]

מחילה, אבל כאן מעלתו כבר מתווכח עם המגילה עצמה, ומסיבות חיצוניות של השקפה ורעיונות. איך שלא נסביר את כוונת אסתר - או שמרדכי יהיה חושד בכשרים, או שאסתר לא כשרה. והרי שניהם לא יתכן. אסתר כשרה, ומרדכי חושד. זה נתון ועם זה אין מה לעשות. רק להסביר מה סברה/התכוונה אסתר, ומה בדבריה גרם למרדיכ להבין אחרת. מפורש לפנינו שמרדכי כן חושב שהיא מנסה למלט עצמה, והוא מגיב לה על זה בלשון הכי חריפה שיכולה להיות.

הוא הדבר אשר אמרתי לעיל בקצירת האומר

בקיצור זה דעתך מול דעתו של מרדכי, אוקיי.
יתכן שאסתר לא חשבה כך אבל מרדכי הסביר לה שתוכן טענתה מורה על שמחשבה זו עולה בליבה,

[כדכד]

מרדכי לא יכול להוכיח שהיא רוצה להציל עצמה ולהמלט מכל היהודים מכך שאינה רוצה לבוא למלך.
היא מנמקת את סירובה לבוא למלך שזה מסוכן ויתכן שחושבת שעדיף לפעול בדרכים אחרות.
ההסברים שהבאתי לעיל היו לשיטת מרדכי שרוצה שהיא כן תסכן עצמה - למה כל כך בוער לו לעשות את זה עכשו אבל זה לא מוריד מזכותה של אסתר לחשוב אחרת.
מדברי אסתר במגילה מוכח שהיא כן חושבת שאם היא תבוא אל המלך זה מסוכן ושהיא אינה רואה סיכוי רב בהושטת השרביט, מה שאכן קרה בסוף אבל זה היה נס והרי רואים שמברכים "שעשה נסים" בפורים.

עם הטענה ששמתי במודגש אני לא יכול להתמודד, או שכן או שלא, אולי מרדכי מדבר לפי דעתו וגם אסתר לא הכחיש דבריו.
'סיכוי רב' איני יודע מנין לך וכבר אמרתי דברי בזה ואין צורך לחזור שוב.
שעשה ניסים - יש לך מקור שעל זה מברכים שעשה נסים ולא על הצלת כלל ישראל ושאר ניסי המגילה?

ודאי שמברכים על הצלת כלל ישראל
אם הוא היה מושיט השרביט ולא היה מסכים להציל את ישראל לא היו מברכים
ההצלה של נס פורים היא מכמה נסים.
אחד הנסים היה הושטת השרביט.
זה שחז"ל ראו בהושטת השרביט נסזה פשוט לי אך איי זוכר כעת מקור מדוייק.
בענין שאר הדברם מ- גם אני אמרתעי דברי ואין צורך לחזור שוב

[כדכד]

בעיקר שאלת פותח האשכול -
אני מעולם לא הבנתי שאזהרתו של מרדכי שאסתר לא תדמה בנפשה להמלט בית המלך מכל היהודים נבעה מכך שהוא חשד בה שרוצה למלט את עצמה במחיר השמדת היהודים
חשבתי תמיד שאסתר טענה שמסוכן כעת להכנס אל המלך ושתחשוב איך לפעול בדרכים אחרות או שאחרים יפעלו ובכל אופן הוראתו של מרדכי נראתה לה מסוכנת אך מרדכי לא קיבל את דבריה ולא משום שסבר שהם רק תירוץ להצלתה האישית אלא משום שסבר מסיבות שונות שחלקם הבאתי לעיל שחייבים לפעול כאן ועכשו ושכל השתהות תסכן את היהודים והוא בעצם אומר לה: אל תתעכבי מלפעול ואל תחשבי שאם את בבית המלך זה כבר מספיק כי אם לא תפעלי כלל ישראל בסוף ינצל בדרכים אחרות אך את שתפקידך כעת לפעול אם לא תפעלי את זו שתאבדי ולא כלל ישראל.