לכאור' יש לברר הענין האם בחו"ל היו או ישנם ערים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון שקראו או שקוראים בהם בט"ו באדר. [מלבד העיר שושן אע"פ שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון קוראים בה בט"ו ובברכה מפני שבה נעשה הנס – שו"ע סי' תרפח' סעי' ב']. בכדי להיכנס מקצת לעובי הענין עלינו להקדים את שורש הדברים.
בימי מרדכי ואסתר בעת הנס כתוב שהיהודים שבכל מקום נלחמו ביום י"ג ונחו בי"ד ועשו אותו יום משתה ושמחה, ובשושן ניתן ליהודים להלחם עם הנכרים גם ביום י"ד ולא עשו יום טוב עד ט"ו. וכיון שבאותו זמן נחלקו לב' ימים, ולכן כשקבעו מרדכי ואסתר בהסכמת אנשי כנסת הגדולה לקבוע פורים לדורות, חלקו גם כן אותו לב' ימים. והיה ראוי לתקן שכל עיר שהיא מוקפת חומה כמו שושן, יהיה דומה לשושן לעשות בט"ו. והיה ראוי לתלות הכבוד בשושן ולתקן שכל עיר המוקף חומה מימות אחשורוש, יקראו בט"ו. אך כיון שארץ ישראל היתה חריבה באותה עת, תקנו שכל עיר שהיא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, יקראו בט"ו, והשאר בי"ד, מלבד שושן אף על פי שאינה מוקפת מימות יהושע בן נון, אפילו הכי קורין בט"ו, מפני שבה נעשה הנס. ולכן כל עיר שידוע לנו שהיא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, עושין בט"ו. ואפילו אינה מוקפת חומה עכשיו, ואפילו הם בחוץ לארץ, היה ספק אם הוא מוקף מימות יהושע בן נון או לאו, קורין בי"ד ובט"ו ובלילה. ומכל מקום לא יברכו רק על קריאתה בליל י"ד ויומו. עד כאן עיקר הדברים. ועתה נשוב לשאלת הכותרת האם היו בחו"ל עיירות שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון?
כאמור לעיל שבעיר שושן אע"פ שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון קורין בה בט"ו הואיל ובה נעשה הנס (שו"ע סי' תרפ"ח סעי' ב'. ועי' ברמב"ם בפי' המשניות מה שכתב. מענין מאוד דברי הרש"ש בריש מס' מגילה שכתב, וכפי ששמעתי מפרסי אחד, אשר שושן הישנה כבר נחרבה עד היסוד, יתכן שגם בימי התלמוד היתה חריבה ומדייק זאת מלשון הגמ'. ואולי גם בימי רבי היתה חריבה ולכן לא הזכיר דינה במשנה, ע"ש).
מלשון השו"ע בהל' פורים (סי' תרפ"ח סעי' א') משמע לכאו' שהיו עיירות בחו"ל מוקפות חומה או ספק מימות יהושע בן נון, וז"ל: כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון, אפילו אינן מוקפות עכשיו קורין בט"ו, אפילו אם הם בחוץ לארץ, ע"ש. ולכאו' אם לא היה כלל בחו"ל עיירות מוקפות מימות יהושע בן נון למאי הלכתא? כנלענ"ד.
אמנם הדברים מפורשים יותר בדברי השל"ה במסכת מגילה וז'ל: יש בחוצה לארץ כרכים גדולים וישנים ערים גדולות ובצורות, ויש להסתפק בהם אולי היו מוקפות חומה בימי יהושוע בן נון, על כן ראוי ליחיד אשר יראת אלקים בלבו להחמיר על עצמו ולקרות המגילה ממגילה כשירה גם בליל ט"ו ויום ט"ו, רק יקרא אז בלא ברכה. וכבר רמזתי שראוי להיות אדם ירא וחרד במצות, ומכל שכן במצוה העוברת, כלומר שאינה נוהגת אלא פעם אחת בשנה, ראוי להיות זריז בה כהנה וכהנה, עכ"ל.
וכן מדברי החיי אדם מבואר שבפראג היו קורין את המגילה בי"ד בברכה ומספק גם בט"ו וללא ברכה. וז"ל החיי אדם (כלל קנה' סעיף ח'): וכן נוהגין בק"ק פראג. וכיון דבמדינתנו לא מספקינן כלל בזה בשום עיר, לכן לא הארכתי בזה (א"ה: החיי אדם היה גר בווילנא, וכוונתו כנראה למדינת ליטא ושם לא היה ספק על עיר כלשהיא האם היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון).
אמנם הלבוש (בסי' תרפח' סעי' ד'. ומובא דבריו בקצרה במ"ב בס"ק ט') כתב: ומה שאנו במדינות אלו אין קוראין אלא בי"ד לבדו בכל המקומות שאנו יושבים בהם, אע"פ שקצתם הם עיירות גדולות ומיושבות מאוד מזמן ארוך ומוקפות חומות גדולות ובצורות, ואין אנו מספקין בשום אחת מהן שמא היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון לקרות בה גם בט"ו בלא ברכה, נ"ל דהיינו טעמא מפני שאנו מוחזקין בכל הגלילות האלו שהם בירכתי צפון העולם שלא היו מיושבים כלל בימי יהושע, כי כולם נתיישבו אחר ביאת ישראל לארץ ישראל וגם לאחר חורבנן, לפיכך אין לספק בשום מקום אם היתה מוקפת חומה בימי יהושע, אלא בעיירות שהם באופקים הדרומיים של ארץ ישראל אפילו הם רחוקים ממנו, או באופקים הצפוניים וסמוך לארץ ישראל, אבל אלו המדינות שהם בצפונית מערבית העולם כולם נתיישבו מקרוב כידוע מנופות הארץ שמדברים בהם בעלי התכונה, ע"כ. (ודבריו מובאים במ'ב).
בשו"ת תשובה מאהבה (ח"א סימן רי') נשאל: הנה פה עיר פראג המהוללה נהגו אבותי ורבותי ואבות אבותי היראים וחרדים על דבר ה' לקרוא את המגלה גם בט"ו ומשלחים מנות ומתנות לאביונים וסעודה, ואין בין י"ד לט"ו אלא ברכת המגלה בלבד ואומרים שיש ספק אם היא מוקפת מימות יהושע בן נון, וכן אני נהגתי אחריהם מיום שעמדתי על דעתי, אבל רוב בני העיר וגם מהם בני תורה ומופלגים ויראי ה' ושלימים אינם קורין כי אם בי"ד ואמרתי לתור ולדרוש ללבן ולברר קצת אם אלה הקורין גם בט"ו הוא עפ"י הדין או עפ"י מדת חסידות או אפילו מדת חסידות ליתא. ובאמצע התשובה הביא דברי הלבוש הנ"ל וכתב: אפי' אם אין אנו מאמינים לבעלי תכונה עם כל זה כל הולך ישר עיניו תחזינה מישרים שמימי הגאון בעל לבוש לא היו קורין פה גם בט"ו שהרי כתב ואין אנו מספקים בשום אחת מהן כו' ועיר פראג היתה נודעת לו מלבד מה ששמעתי שהיה פה שני שנים אב"ד ומפה הלך לק"ק פוזנא הנה כל ספריו נדפסו פה בימיו בשנת שס"ט, ע"ש.
כתב בספר שערים המצויינים בהלכה (סי' קמא' ס"ק יח') בשם שו"ת בשמים ראש (סי' שמט'), בעיר (בחו"ל) שרבים מחזיקים מפי כותבי דברי הימים שלהם שהיא וחומתה עומדים יותר מאלפים ות"ק שנים, אי צריך לקרות שם בט"ו, וכתב דכל דברי הימים שלהם וכיוצא מאלה מזמנים הקודמים אין בהם ממש ואין דנין עליו מאומה, ומ"מ אם כולם מחזיקים אותו בכך, יקראו גם בט"ו בלא ברכה, וע"ש.
כתב בספר בן איש חי: ופה עירנו בגדאד יגן עליה אלקים, מנהגם לקרות המגילה בי"ד בברכה, אבל בט"ו קורין אותה בלא ברכה כלל, וברכה אחרונה אומרים אותה בלי שם ומלכות, ומנהגם לקרות בט"ו בספר תורה בפרשת ויבא עמלק, והטעם דעיר בגדאד יש בה ספק אם היתה מוקפת חומה מימות יהושע או לאו, ולכן קורין בט"ו את המגילה בלא ברכה, ומקדמת דנא היה המנהג פה עירנו לומר על הנסים ביום ט"ו בתפלה ובברכת המזון, אך הרב הגאון עטרת ראשי מור זקני רבינו משה חיים זלה"ה, ביטל המנהג של אמירת על הנסים משום חשש הפסק, אבל קריאת ספר תורה לא רצה לבטל, דאין כאן חשש ברכה לבטלה, ולכן עתה אין אומרים על הנסים פה עירנו בגדאד, אלא רק ביום י"ד בלבד,
ובכף החיים (סי' תרפ"ח כג') כתב, כשרבי חיים ויטאל היה בדמשק ביום ט"ו אדר היה עושה מצות פורים מספק, ע"ש.
ובאמת בספרי האחרונים מובא עוד בענין כמה וכמה ערים בחו"ל שנהגו לקרות המגילה גם בט"ו, ומפני קוצר היריעה קיצרתי, ואכמ"ל.
(מקום שקורין המגילה בט"ו משום ספק אם היתה מוקפת חומה מימות יהושע, עם כל זה לא יאמרו על הנסים בתפלה וברכת המזון, מפני חשש הפסק, וכן מפורש בשער הכונות – בן איש חי הל' פורים).
[נכתב בס'ד ע'י א. פלשניצקי]