פורום אוצר החכמה

מתוך פי' הגר"א למגילת אסתר,

מה הפשט בזה?

בקריאת המגילה חשבתי, וכנראה שכבר איתא בספרים, שבתחילת המגילה אסתר כפופה למרדכי. ומאותו רגע שמרדכי מטיח בה "אל תדמי בנפשך", מתהפכים היוצרות והוא כפוף אליה. ולכאורה ברור שהוא בגלל מה שאומר "ואת ובית אביך תאבדו - ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות". והיינו שהבין שהיא המשך למלכות שאול, ועל ידה מתוקן חטא שאול. וכיון שהבין בנפשו את גודל מעלתה, שנבחרה להיות המשך למלכות שאול, כופף עצמו אליה ויעש ככל אשר צוותה עליו. ושמא יתכן שלזה רומז הגר"א, כלומר לא שהיא מלכת פרס, אלא שהיא "מלכה" בעצם.
והרי גם לאחר שנהייתה "מלכת פרס" המשיכה להיות כפופה תחתיו, "ואת מאמר מרדכי אסתר עושה כאשר היתה באמנה איתו", ורק לאחר שנתברר שיושבת על כיסא ה', אז נתכוננה מלכותה מאוד, לשמוע לכל ציוויה, הן מרדכי, והן כל עם ישראל.

ולכאורה גם אם לא נוסיף את עניין "מלכות שאול", הדברים נכונים לכשעצמם. כיון שהבין שהיא מולכת ברצון ה' והשגחתו - וכמפורש במגילה להדיא - הרי שיש לציית לכל דבריה.

ואני אוסיף על דברך.
הטעם שבקשו אחר כך מהמלך לעשות בשונאיהם כרצונם.

כי ברמב''ם מבואר שמחיית עמלק שייכת למלכות, ואם כיון כיון שאסתר היא מישראל והיא מלכה, הרי שיש לקיים המצוה של מחיית עמלק

עושה חדשות כתב:מתוך פי' הגר"א למגילת אסתר,

מה הפשט בזה?

הגרא 1.png

הגרא 2.png

פעם שמעתי שיעור מהגר"א וייס שהק' על דברי הגר"א הנ"ל שהרי נפסק להלכה (רמ"א חו"מ סי' שסט') שלא אומרים דינא דמלכותא שזה נגד ההלכה וא"כ איך שמעו למלכה.
(ואני הק' לא הבנתי את הקושיה שהרי הטעם שלא אזלינן בתר דינא דמלכותא משום שא"כ בטלו כל דיני ישראל אבל כאן היה ההיפך שהיה לצורך ביטול הגזירה וקיום דיני ישראל וכנ"ל הגר"א שם שאם אין יהודים אין מצה ומרור וצ"ע.

הכתב והמכתב כתב:ואני אוסיף על דברך.
הטעם שבקשו אחר כך מהמלך לעשות בשונאיהם כרצונם.

כי ברמב''ם מבואר שמחיית עמלק שייכת למלכות, ואם כיון כיון שאסתר היא מישראל והיא מלכה, הרי שיש לקיים המצוה של מחיית עמלק

א. היא לא הייתה מלכת ישראל אלא מלכת פרס.
ב. לדבריך, מדוע אף אחד ממלכי ישראל ויהודה, לאחר שאול המלך, לא עסק במצוות מחיית עמלק?

ב. הא איכא מלחמת דוד בעמלק, וגם בימי חזקי' הכו את שארית פליטתם.

עקביה כתב:

הכתב והמכתב כתב:ואני אוסיף על דברך.
הטעם שבקשו אחר כך מהמלך לעשות בשונאיהם כרצונם.

כי ברמב''ם מבואר שמחיית עמלק שייכת למלכות, ואם כיון כיון שאסתר היא מישראל והיא מלכה, הרי שיש לקיים המצוה של מחיית עמלק

א. היא לא הייתה מלכת ישראל אלא מלכת פרס.
ב. לדבריך, מדוע אף אחד ממלכי ישראל ויהודה, לאחר שאול המלך, לא עסק במצוות מחיית עמלק?

על ב ענה לך כבר הרב לבי במערב.
ועל א אולי הכוונה מלכות שהיא מישראל ולאו דווקא מלכות ישראל

לבי במערב כתב:ב. הא איכא מלחמת דוד בעמלק, וגם בימי חזקי' הכו את שארית פליטתם.

משם ראיה. שניהם לא עשו זאת מדין מחיית עמלק, כפי שאפשר להבין בבירור מתוך המקראות.
מה גם שדוד לא היה אז מלך, וכשהיה מלך לא שמענו שנלחם בעמלק.

בבלי כתב:ועל א אולי הכוונה מלכות שהיא מישראל ולאו דווקא מלכות ישראל

היכן הכוונה? כתוב שישראל נצטוו למנות להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק. כלומר מדובר במלך המולך על ישראל.

עקביה כתב:

לבי במערב כתב:ב. הא איכא מלחמת דוד בעמלק, וגם בימי חזקי' הכו את שארית פליטתם.

משם ראיה. שניהם לא עשו זאת מדין מחיית עמלק, כפי שאפשר להבין בבירור מתוך המקראות.
מה גם שדוד לא היה אז מלך, וכשהיה מלך לא שמענו שנלחם בעמלק.

א. במשנה בעדויות כתוב לא שמעתי אין זה ראיה.
ב. דוד היה מלך מאז נמשח, זה שלא שלט בפועל אין זה אומר שלא היה מלך.
ג. מי אמר לך מה הייתה כוונתם? וגם אם לא העיקרית אז המשנית?

עקביה כתב:

בבלי כתב:ועל א אולי הכוונה מלכות שהיא מישראל ולאו דווקא מלכות ישראל

היכן הכוונה? כתוב שישראל נצטוו למנות להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק. כלומר מדובר במלך המולך על ישראל.

ואתה צודק.
פה טעיתי.

בבלי כתב:א. במשנה בעדויות כתוב לא שמעתי אין זה ראיה.

אני לא כ"כ מבין. קראת את הפסוקים המספרים את הסיפור (שמואל א' פרק ל)?

בבלי כתב:ב. דוד היה מלך מאז נמשח, זה שלא שלט בפועל אין זה אומר שלא היה מלך.

לא היה לו דין מלך עד שמלך בפועל, כדמוכח מכמה מקומות.

בבלי כתב:ג. מי אמר לך מה הייתה כוונתם? וגם אם לא העיקרית אז המשנית?

אני מפנה אותך שוב לשמואל שם, וכן לדברי הימים א' פ"ד פסוקים מב-מג.

כולכם דנים על 'דין מלכה" ודינא דמלכותא, מאד הגיוני שהגר"א מדבר מצד הפרקטיקה שמחויב לשמוע אליה ותול"מ.

פשיטא שכוונת הגר"א מצד הדין, שהרי מכח צווי אסתר נקבע חיוב הפורים לדורות.

וגם שגזרה צום על היהודים, ועוד בפסח, וכי מרשעת היתה לעשות דבר שאין דעת חכמי ישראל נוחה הימנו, וישמעו לה רק מפני מיראה?

ואם לא היו שומעים בקולה, האם היתה הורגת בהם? קונסת אותם ממון? או מלשינה עליהם לאחשוורוש? והרי היא הולכת לאבד עצמה לדעת בשבילם.

מקדש מלך כתב:ואם לא היו שומעים בקולה, האם היתה הורגת בהם? קונסת אותם ממון? או מלשינה עליהם לאחשוורוש? והרי היא הולכת לאבד עצמה לדעת בשבילם.

ככה מדבר מי שגר במדינה דמוקרטית במאה 21, פעם לא חשבו ככה.

היא מבקשת מהם שיצומו עליה, כי היא הולכת לסכנת מוות בשבילם. והם מפחדים שאם לא יעשו מה שאומרת תהרוג אותם?! מה הקשר דמוקרטיה כאן???

הקשר לדמוקרטיה שכל אחד עושה מה שבא לו ואם מפריעים לו הוא הולך לבג"ץ, בקיצור, אין סמכות היום, פעם אם השליט היה גוזר משהו פשוט שמעו לו.

היהודים שמעו לשליט בגלל מוראו (או מדינא דמלכותא), ולא בגלל סיבה אחרת.

חוץ מהנימוקים הנוספים שנכתבו לעיל.

הקישון33 כתב:

מקדש מלך כתב:ואם לא היו שומעים בקולה, האם היתה הורגת בהם? קונסת אותם ממון? או מלשינה עליהם לאחשוורוש? והרי היא הולכת לאבד עצמה לדעת בשבילם.

ככה מדבר מי שגר במדינה דמוקרטית במאה 21, פעם לא חשבו ככה.

אתה מתכוון לומר שאם מרדכי היה אומר לאסתר שאסור לצום בפסח היא היתה מענישה אותו.

לא ברור לי איך מתווכחים בכלל עם כזה הגיון אבל בכל זאת אני מזכיר בתור דוגמא.

ואת מאמר מרדכי אסתר עושה כאשר היתה באמנה איתו.

עקביה כתב:

הכתב והמכתב כתב:ואני אוסיף על דברך.
הטעם שבקשו אחר כך מהמלך לעשות בשונאיהם כרצונם.

כי ברמב''ם מבואר שמחיית עמלק שייכת למלכות, ואם כיון כיון שאסתר היא מישראל והיא מלכה, הרי שיש לקיים המצוה של מחיית עמלק

א. היא לא הייתה מלכת ישראל אלא מלכת פרס.
ב. לדבריך, מדוע אף אחד ממלכי ישראל ויהודה, לאחר שאול המלך, לא עסק במצוות מחיית עמלק?

א. לא התכוונתי ממש ברצינות

ב. לא הבנתי, כך מפורש ברמב''ם. ועליך תלונתו.
בכל מקרה דוד המלך קודם שמלך הכה בהם - עיין שמואל ב.
שאר המלכים כנראה לא היה בהם את הכח ולא הגיעו למצב של 'והיה בהניח וכו''

בבלי כתב:

עקביה כתב:

לבי במערב כתב:ב. הא איכא מלחמת דוד בעמלק, וגם בימי חזקי' הכו את שארית פליטתם.

משם ראיה. שניהם לא עשו זאת מדין מחיית עמלק, כפי שאפשר להבין בבירור מתוך המקראות.
מה גם שדוד לא היה אז מלך, וכשהיה מלך לא שמענו שנלחם בעמלק.

ב. דוד היה מלך מאז נמשח, זה שלא שלט בפועל אין זה אומר שלא היה מלך.
?

האי מילתא כיון דאיתיא לדין, אקרא למי שיודע לעשות בו סדר.
בשמואל א טו שמואל אומר לשאול קרע ה' את ממלכות ישראל, והכוונה היא לכאורה מידית, שהרי לא רצה לחזור עמו, וגם אם הכוונה רק שבעתיד המלכות לא תהיה שלו, זה כבר נאמר לו קודם חטא זה - כשלא המתין לשמואל בגלגל.

א. בהמשך, דוד נמשח למלך. ועדיין עברו כמה שנים עד שניצל משאול וכו', ולמעשה תחילת מלכותו בחברון רק מעת ששאול נהרג.

ב. לכאורה למה לא היה מלך מיד כפי גזירת הבורא והמשיחה. ולמה באמת לא היה לו דין מלך.

ג. עוד יש לשאול למה שמואל לא פרסם את דבר נביאותו להחליף את המלך, וסביר להניח שכלל ישראל היו שומעים לנביא ומסייעים לדוד למלוך, והיו חוסכים את כל הרדיפות. יתר על כך מהמקראות בתחילת שמואל ב' משמע שאף אחר מות שאול לא היה ידוע לאי מי משבטי ישראל שמלכות דוד היא מפי ה'.

ד. אם היה ענין שזה לא יתפרסם מאיזה סיבה שהיא, נמצא שבאמת דוד לא היה לו דין מלך כלל כל ימי בריחתו משאול, ומלבד הפליאה שהרי נמשח, הרי רצה לדון את נבל כדין מורד במלכות. אם אינו מלך לא היה לנבל עוון.

אשמח לאי מש שעסק בנושא או יש לו מראי מקומות בזה, להאיר את עיני

נ. ב. הערה קטנה, גם אצל שאול מצינו שהמלכתו היתה בכמה שלבים .א משיחה בפך - שמואל א י. לכאורה כבר נעשה מלך. צלחה עליו רוח גבורה ב. בהמשך הפרק יש גורל - מה ענין הגורל אם כבר נמשח, ואם הענין של הגורל לראות שמאת ה' הוא, היה צריך להיות במעמד אחד. ג. אחר כל זאת הוא עובד עובד בשדה עם הבקר - כאחד העם. ובסוף יש צורך ב'חידוש המללוכה' - למה צריך לחדש אותה.

הכתב והמכתב כתב:

בבלי כתב:

עקביה כתב:

לבי במערב כתב:ב. הא איכא מלחמת דוד בעמלק, וגם בימי חזקי' הכו את שארית פליטתם.

משם ראיה. שניהם לא עשו זאת מדין מחיית עמלק, כפי שאפשר להבין בבירור מתוך המקראות.
מה גם שדוד לא היה אז מלך, וכשהיה מלך לא שמענו שנלחם בעמלק.

ב. דוד היה מלך מאז נמשח, זה שלא שלט בפועל אין זה אומר שלא היה מלך.
?

האי מילתא כיון דאיתיא לדין, אקרא למי שיודע לעשות בו סדר.
בשמואל א טו שמואל אומר לשאול קרע ה' את ממלכות ישראל, והכוונה היא לכאורה מידית, שהרי לא רצה לחזור עמו, וגם אם הכוונה רק שבעתיד המלכות לא תהיה שלו, זה כבר נאמר לו קודם חטא זה - כשלא המתין לשמואל בגלגל.

א. בהמשך, דוד נמשח למלך. ועדיין עברו כמה שנים עד שניצל משאול וכו', ולמעשה תחילת מלכותו בחברון רק מעת ששאול נהרג.

ב. לכאורה למה לא היה מלך מיד כפי גזירת הבורא והמשיחה. ולמה באמת לא היה לו דין מלך.

ג. עוד יש לשאול למה שמואל לא פרסם את דבר נביאותו להחליף את המלך, וסביר להניח שכלל ישראל היו שומעים לנביא ומסייעים לדוד למלוך, והיו חוסכים את כל הרדיפות. יתר על כך מהמקראות בתחילת שמואל ב' משמע שאף אחר מות שאול לא היה ידוע לאי מי משבטי ישראל שמלכות דוד היא מפי ה'.

ד. אם היה ענין שזה לא יתפרסם מאיזה סיבה שהיא, נמצא שבאמת דוד לא היה לו דין מלך כלל כל ימי בריחתו משאול, ומלבד הפליאה שהרי נמשח, הרי רצה לדון את נבל כדין מורד במלכות. אם אינו מלך לא היה לנבל עוון.

אשמח לאי מש שעסק בנושא או יש לו מראי מקומות בזה, להאיר את עיני

נ. ב. הערה קטנה, גם אצל שאול מצינו שהמלכתו היתה בכמה שלבים .א משיחה בפך - שמואל א י. לכאורה כבר נעשה מלך. צלחה עליו רוח גבורה ב. בהמשך הפרק יש גורל - מה ענין הגורל אם כבר נמשח, ואם הענין של הגורל לראות שמאת ה' הוא, היה צריך להיות במעמד אחד. ג. אחר כל זאת הוא עובד עובד בשדה עם הבקר - כאחד העם. ובסוף יש צורך ב'חידוש המללוכה' - למה צריך לחדש אותה.

לפחות עשית סדר בשאלות.
אולי מה שרואים כאן שעיקר דין מלך תלוי בקבלת העם, אלא שיש דין על ישראל למנות מלך אשר יבחר ה' אלקיך בו כלשון הפסוק ולזה צריך נביא אבל גם לאחר הנבואה עד שהעם לא ממליכים אינו מלך, אבל ענין המשיחה עדיין לא ברור.

ומה שרצה לדון את נבל, הרי זה גופא מה שאביגיל אמרה לו עדיין לא יצא טבעך בעולם וממילא אין לך דין מלך ודוד קיבל את דבריה, התימה הוא שגם אם דוד חשב שיש לו דין מלך לכאורה נבל לא ידע ששמואל משח את דוד ומדוע להעניש אותו.

שאלה ג' עדיין קשה מאוד.

מעיון קל אכן ראיתי שהאברבנאל והמלבי''ם הלכו בדרך זה, שאחר בחירת המלך ע''י הקב''ה העם גם כן צריך לבחור בו.

הכתב והמכתב כתב:1. לא הבנתי, כך מפורש ברמב''ם. ועליך תלונתו.
2. בכל מקרה דוד המלך קודם שמלך הכה בהם - עיין שמואל ב.
3. שאר המלכים כנראה לא היה בהם את הכח ולא הגיעו למצב של 'והיה בהניח וכו''

1. לאיזה רמב"ם כוונתך, מלכים פ"ה ה"ה? א"כ ראה נא דבריו בפ"ו ה"ד.
2. מה יש על כך בשמואל ב? ראה נא את ההתכתבות בנושא זה לעיל באשכול זה.
3. זה ודאי לא ניתן להיאמר על כל המלכים. מה גם שעמלק הייתה אומה חלשה ועלובה.