דרך ישרה כתב:על הצד שקריאת המגילה ביום שישי למוקפין הוא מדין תשלומין (לשבת), האם חייב בקריאת המגילה ביום שישי חיוב גמור? (מאחר ובשבת הוא חייב במצוות ואופן קיום המצוה של שבת הוא קריאתה ביום שישי).
כדכד כתב:דרך ישרה כתב:על הצד שקריאת המגילה ביום שישי למוקפין הוא מדין תשלומין (לשבת), האם חייב בקריאת המגילה ביום שישי חיוב גמור? (מאחר ובשבת הוא חייב במצוות ואופן קיום המצוה של שבת הוא קריאתה ביום שישי).
אי אפשר לחייב אדם בחיוב כשעדיין אינו מחוייב בו
מה שראיתי שדנו הפוסקים זה אם צריך לקרוא בשבת
והלכה למעשה שמעתי שלא
כדכד כתב:סברת המתירים לקרוא בשבת היא שגזירה דרבה נאמרה דווקא כאשר "הכל חייבים בקריאה ואין הכל בקיאים" אולם אם כולם אין חייבים ורק איש פרטי חייב אולי אין בהילות כ"כ ולא גזרו במילתא דלא שכיחא
אחרון התלמידים כתב:כדכד כתב:סברת המתירים לקרוא בשבת היא שגזירה דרבה נאמרה דווקא כאשר "הכל חייבים בקריאה ואין הכל בקיאים" אולם אם כולם אין חייבים ורק איש פרטי חייב אולי אין בהילות כ"כ ולא גזרו במילתא דלא שכיחא
ב"ה.
אמת. אבל זה תימה רבה היכן מצינו חילוק זה בגזירה דרבה, אטו אם איש פרטי באיזה אופן יוכל לתקוע בשופר? ומה שכתב הפאר ע"ח שם שרב יוסף לשיטתו שמגילה בעשרה ולא ילך אצל בקי משום שיסמוך על חבירו וחבירו על חבירו - כנער שאינו יודע לשאול לא זכיתי להבינו אל נכון, הלא ייתכן שאין היודע לקרוא ועל כן הולך אצל בקי שילמדנו? ועוד הרי בשופר בזמן חז"ל תקעו על סדר הברכות. ולמה לא גזרו רק ביחיד.
סגי נהור כתב:בלקו"ש מצדד כאמור שמחויב מן הדין לקרוא בעש"ק כי זהו קיום החיוב של שבת.
סגי נהור כתב:אחרון התלמידים כתב:כדכד כתב:סברת המתירים לקרוא בשבת היא שגזירה דרבה נאמרה דווקא כאשר "הכל חייבים בקריאה ואין הכל בקיאים" אולם אם כולם אין חייבים ורק איש פרטי חייב אולי אין בהילות כ"כ ולא גזרו במילתא דלא שכיחא
ב"ה.
אמת. אבל זה תימה רבה היכן מצינו חילוק זה בגזירה דרבה, אטו אם איש פרטי באיזה אופן יוכל לתקוע בשופר? ומה שכתב הפאר ע"ח שם שרב יוסף לשיטתו שמגילה בעשרה ולא ילך אצל בקי משום שיסמוך על חבירו וחבירו על חבירו - כנער שאינו יודע לשאול לא זכיתי להבינו אל נכון, הלא ייתכן שאין היודע לקרוא ועל כן הולך אצל בקי שילמדנו? ועוד הרי בשופר בזמן חז"ל תקעו על סדר הברכות. ולמה לא גזרו רק ביחיד.
בחשק שלמה שציינתי (באשכול הסמוך) מעיר ממה שכתבו הראשונים דמשו"ה לא גזרו במילה כיון שהיא מוטלת על היחיד ולא על הרבים, וכותב דא"כ אולי ה"ה הכא (קושייתך מתק"ש לא הבנתי).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 72 אורחים