פורום אוצר החכמה

שאלתי זאת בשנים קודמות אולם לא מצאתי ולכן אני שואל שוב:
לדעת הרמב"ם ש'עד דלא ידע' יש לקיים בזה שיישן אחר שישתה יותר מכפי הרגלו, אם השינה תהיה אחר הסעודה במוצאי החג - לכאורה לא מקיים בזה את הדין - אכן?

בשו"ת ארץ צבי פרומר משמע שיועיל.

לבסומי בפוריא עד דלא ידע ולא שהעד דלא ידע חייב גם להיות בפורים

הגה"ח ר' איציק שפירא שליט"א מסביר ברמב"ם שכשאומר "ירדם" הכוונה כמו שאומרים היום "נרדם על ההגה" כלומר שהאדם לרגע אחד לא מפוקס.
בכך מובן איף למד את זה בגמרא שאומרת עד דלא ידע וכו'.
אמנם ברמ"א לא משמע כך, אבל הרמ"א לא לקח את זה בכלל מהרמב"ם

בסוכות הסתפקתי בזה, אם נחשב שינה מחוץ לסוכה,
לכאורה לא אסרו לישון בעמידה ( צ''ע)
ולכאורה שינה כזו אפשר גם בעמידה,
( ולכאורה מש''כ בשמחת בית השואבה מנמנמי אכתפי בהליכה,
שלכאו' לא נקרא שינה חוץ לסוכה
זה פחות שינה מהמצב המתואר כאן)

לא יוצאים בשינת ליל פורים?

כולל יונגערמאן כתב:לא יוצאים בשינת ליל פורים?

לכאורה כשם שמצות הסעודה והשתיה ביום כך גם העד דלא ידע

לכאורה זה תלוי במחלוקת הרש"ש והמנ"ח לגבי אופה.

.השוחט כתב:לכאורה זה תלוי במחלוקת הרש"ש והמנ"ח לגבי אופה.

ומי לחשך לדמות שיכור לאופה, ושמא דומה לזורע?
שוב נזכרתי דהוא מקרא מפורש, אלא שמתיירא אני לכותבו.

בזורע כו"ע מודו, וא"ש לכו"ע. הכוונה שגם אם נדמה לאופה אכתי לחד מ"ד יוצא יד"ח.

א"י לאיזה מקרא נתכוונת, אך יש לדרוש סמוכין ממקרא שעוסק להדיא בשמחת היין, ויין ישמח לבב אנוש - ולחם לבב אנוש יסעד.
אפשר שאין ראוי לנסות לגלות סודך, אך כך עשית בעצמך לפני רגע בסודו של מישהו אחר בעניין פני המן. ואתך המחילה.