פורום אוצר החכמה

נתקבל בתיבת הניהול:

רצוף אהבה עבודה נפלאה על דרשות המגיד מדובנא, על חמש מגילות, מתוך הספר "קול יעקב". העורך קיצר ומיקד את הדברים וקראו "בת קול יעקב".
ונפשו בשאלתו להראות דוגמא זו העשויה על מגילת אסתר, לק"ק מדרש אוצר החכמה הנכבד, להראות העמים את יפיה. לענ"ד הרואה יאמר ברקאי!
הנני מצרף את הקובץ.

שמחה רוחנית עמוקה.

נפלא מאוד, ייש"כ.

על כמה רעיונות כבר נכתב כאן בפורום.

בענין ה'ספק' שבעמלק ו'ספיקי טריפות' האריך בספר רפדוני בתפוחים [מועדים] להגר"ש אריאלי שליט"א.

מקורות רבים בענין שם חודש אדר וענינו, ראה עוד בקונטרס לימי הפורים של הגרח"ה קרלנשטיין זצ"ל.

בענין ספיקא דיומא בימי הפורים מאת ה"ישועות משה" מויז'ניץ זצ"ל

דרשה לפורים

קונטרס יושבי פרזות להורדה

ייש"כ
ופורים שמח!

מצורף בזה חבל ארגוב חידושים ורשימות במס' מגילה. אשמח לקבל הערותיכם בכתובת המייל המצורפת בתוך הקונטרס או באישי.

באדיבות המחבר

נשמח מאוד בכל הארה או הערה.

ילקוט יוסף ד' פרשיות להורדה
עם קונטרס אחרון בעניין שינוי מבטא האשכנזים והספרדים, שומע כעונה ועוד
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=26133

מעיינן מאד מי המחבר?

הערות ועיונים במצות זכירת ומחיית עמלק

עמוד מתוך הגליון "אשביעהו" של בית התבשיל, פורים תשע"ו

דברים יקרים ממש, מכת"י בן מאתיים שנה. י"ל ע"י מתנדבים באתר אייוועלט.
viewtopic.php?f=7&t=26404

עלון כמעט אותנטי ובוודאי מקורי, שיצא לאור על ידי 'משנשמתה של תורה' בכפר חסידים

חצי מהקונטרס עוסק בר"ח באופן כללי, ולא קשור לחודש אדר.

מדוע רבא ברא גולם? מדוע רב אושעיא לא התרגש מעיגלא תילתא? ממתקים כמשלוח מנות ומשלוח של מאכל חלבי לאדם "בשרי"
מאמר בבטאון קול התורה באלעד, השבוע.
סעודת הפורים המיוחדת של החברותא אביי בר אבין ואחיו.

קיבלתי קונטרס יפה בשם ''מלחמה לה''', אודות המלחמה בעמלק וגדרי הדברים וביאורם.
מצו"ב.

נתקבל במערכת לשם פרסומו כאן:


"הופיע עתה מהדורה חדשה מורחבת ומתוקנת מתורתו של הגר"א שפירא זצ"ל לימי הפורים, טעמו וראו כי טוב".

הארות והערות יתקבל בברכה בכתבת המייל שבעלון.

חידו"ת מהגר"א יפהן זצ"ל

.

אקדמות לפורים

הערות והארות יתקבלו בברכה במייל שבפנים

מצ"ב פירוש קצר על מגילת אסתר מאת ידידי הרי"מ יעבץ
[לאחר שבעבר העליתי את פירושיו לרות ויונה]

מצ"ב מאמר חדש לפרשת זכור
ובו יבואר ענין המקריות דעמלק
ומה הוא המנגנון של נהפוך הוא
ועוד

{בשפה קולחת ללא ציטוטים ארוכים}

עלון לב המועדים - פורים שיצא כעת.
אשמח להערות והארות - במייל שבפנים.

מלקוטי הרב יאיר הס - לקראת פרשת שקלים
וכן על עניני "משנכנס אדר" (עי' בפנים הדף שלדעת הגר"א נבנצאל שליט"א שדין זה מתחיל משבת מברכין)

יצז כתב:מלקוטי הרב יאיר הס - לקראת פרשת שקלים
וכן על עניני "משנכנס אדר" (עי' בפנים הדף שלדעת הגר"א נבנצאל שליט"א שדין זה מתחיל משבת מברכין)

מומלץ מאוד להוריד את המאמר המוצלח והמתומצת על קריאת פרשת שקלים לשבת הבעל"ט.

משנכנס אדר מרבין בשמחה

איתא בגמ' תענית (כט' ע"א): אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. אמר רב פפא הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט מיניה באב דריע מזליה ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה. פירוש: איש ישראל שיש לו דין עם הנכרי, ישתמט מלדון עמו בערכאותיהם בחודש אב שמזלו רעוע וימציא עצמו בחודש אדר שמזלו בריא. לפי שמן השמים מגלגלין זכות ליום זכאי ושופעין שמחה לחדש שמח, ואין חדש שמח כחדש אדר, שרבתה בו ברכה שהיא סמויה מן העין, ואין עיניהם הרעות של שונאי ישראל יכולות לשלוט בברכה זו.
(עי' בריטב"א שהקשה על כך מהא דאמרינן בשבת קנו' ע"א, דאמרינן אין מזל לישראל, עי"ש מה שתירץ).
ומהו ה'שמחה' שמרבים? המאירי (שם כז' ע"ב) כתב: בגמרא פירשו, שכמו שמשנכנס אב ממעטים בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה, הכל הערה שראוי להתפלל ולהודות לאל בכל עת ובכל זמן, כפי הנאות למה שאירע באות זמן.
בספר המכתם (תענית שם) כתב, ההרבות בשמחה האמורות במשך אדר, לא נאמר להרבות מאכלים ומשתאות, אבל [לשמח] לב העניים והאביונים, ובכללה כל שמחת מצוה.
ומאימתי מרבים בשמחה? הבן איש חי בספרו אדרת אליהו (פרשת משפטים) כתב, והנה יש לעיין בדברי חז"ל שכתבו 'משנכנס אדר וכו', דלכאו' היו צריכים לומר 'משהגיע אדר וכו' ולמה לשון 'נכנס'? וביאר, דמשנכנס אדר אין הכוונה עד שיגיע ממש, אלא אפי' משעה שנכנס בחודש הקודם דהיינו חודש שבט זמן המולד של ראש חודש, ג"כ צריך להרבות בשמחה, מפני שהתחילה ההארה מאותו העת וכאילו הגיע ראש חודש ממש, וע"ש. ובשם ר"א נבנצאל שליט"א (ביצחק יקרא) כתבו, שמרבים בשמחה אולי כבר משבת מברכים אדר, דמאז מתחילה ההארה של החודש. אמנם משמיה דהגר"ח קנייבסקי שליט"א (ס' דרך שיחה) מטו, דמרבים בשמחה הוא מיום ב' דר"ח דהיינו א' אדר, מפני שיום א' דר"ח אינו חודש אדר עדיין.
כתבו משמיה דהגר"ח קנייבסקי שליט"א, אם יש לו סיום או שמחה, יראה שיעשנה בחודש אדר. ואם אין לו שמחה – ישתה קצת יין בכניסת החודש וכך נהג אביו בעל הקהילות יעקב זצ"ל, שנהג בכל ראש חודש לשתות מעט יין ובראש חודש אדר הוסיף קצת יותר מכל ראש חודש.
והנה במפרשים הקשו על הרמב"ם (פ"ה מל' תענית ה"ו) שכתב 'משנכנס אב ממעטין בשמחה', ואילו בהלכות מגילה לא הביא 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' והא זה באותו מימרא בגמ'. וכמו כן קשה על השו"ע דבהל' פורים לא הביא הלכה זו 'משנכנס אדר מרבין בשמחה', ואילו בהל' ת"ב (סי' תקנ"א סעי' א') כתב השו"ע, משנכנס אב מעטין בשמחה וכו'. והא זה באותו מימרא בגמ'? עי' בשו"ת חתם סופר או"ח סי' קס', מה שיישב בזה.
בספר נמוקי אורח חיים רצה לתרץ את דברי הרמב"ם והשו"ע עפ"י מש"כ בשער יששכר, דלכאו' בגמ' מבואר במה ממעטין בשמחה בחודש אב, במשא ומתן ובנין של שמחה וכו', אך במה מרבים בשמחה בחודש אדר לא מבואר, ומדוע? מפני דאדרבה שכוונת חז"ל שפירטו לנו במה ממעטין בחודש אב, כוונתם היתה שלא נחשוב שצריכים אנו להיות בעצבות גמורה ומרה שחורה ר"ל, ובאמת לא זו הדרך שקיבלנו מתלמידי רבינו הבעש"ט ז"ל, (אמנם באמת בחודש אב צריך להיות נשבר ובוכה על הגלות וחורבן בית המקדש, אך לא להיות נעצב לגמרי כמתייאש ח"ו מן הגאולה וכמבוא' בספרים הקדושים) והשמחה הוא חיוב מן התורה דכתיב (דברים כח' מז'): תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וגו', על כן בודאי אסור להיות נעצב לגמרי בתכליתו, ועל כן אמרו לנו חז"ל באלו דברים ממעטין בשמחה משנכנס אב, בכדי למעט שבשאר דברים יתחזק בשמחה ובטחון בלבו הנאמן לה' ומצפה לישועת הגאולה. אבל משנכנס אדר מרבים בשמחה נקט סתם כי מדה טובה מרובה, ובאיזה דבר שנוכל אז להרבות בשמחה מצוה איכא, וכל אחד ישער בלבבו ונפשו, ולא אמרו חז"ל פרטי הדברים לשמחה, מפני שאז היה ממעט אחריני איזה דברים, ושהיה משמע שרק באלו הדברים ירבה בשמחה, ובאמת מצוה בכל מה שאפשר להרבות בלבו ובעניניו בשמחה של מצוה, ולכך לא פירטו חז"ל במה ירבה וכנ"ל. ולכן הרמב"ם שבספרו היד החזקה כותב רק דינים והלכות ולא דברים התלויים בלב שירבה בשמחה, כיון שלא אמרו חז"ל בפרטות כדת מה לעשות ברבות השמחה בחודש אדר.
אך בסוף דבריו דוחה כל הנ"ל, וכותב דמצינו ברמב"ם בהלכות יו"ט (פ"ו ה"כ), וכן בהלכות איסורי ביאה (פכ"א הי"ט), שכתב בענין טהרת המחשבה שידבוק בתורה שהוא אילת אהבים ואילת חן, כיוצא בזה כתב עוד כמה פעמים ובפרט בהלכות דעות בני אדם התלוים בלב, א"כ עדיין יקשה למה לא הביא גם 'משנכנס אדר וכו' וצ"ע.
אמנם מצינו בהרבה פוסקים שהביאו הך דינא 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' כן הוא במגן אברהם (סי' תרפ"ו), ובחיי אדם (כלל קנה' א'), ובמ"ב (ס"ק ח') ועוד.
בספר התודעה ביאר ענין השמחה בחודש אדר, ובסוף דבריו כתב בשם ספר פרי צדיק: הא למדת שעיקר תקפם של ישראל וכל מקור שמחתם, ממים של תורה הם, וחדש אדר שמסוגל לשמחה, רק בכח התורה הוא זה, שימי אדר מסוגלים יותר משאר הימים לקבלת עול תורה מאהבה ומרצון ובשמחת לבב.
השפת אמת (שם) כתב: שם בגמ' כשם משנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה, לולי פירש"י משום פורים ופסח, ויותר נראה מהא דתלי לי' באב משום שבאדר הי' קיום הקרבנות והמקדש דבאדר זמן שקלים לחדש בניסן התרומה חדשה ונדבו בנ"י בשמחה שקלי הקודש וכמבואר כמה פעמים בפסוק כשהתנדבו בנ"י למקדש הי' שמחה גדולה בעולם, וכיון שקבלו עליהם בשמחה נדבת הלשכה עדיין השמחה נמצא באדר וכשקורין פ' שקלים מתעורר זה.
ונסיים בדברי ספר ילקוט אברהם (לר' אברהם ליפשיטץ. י"ל בתרצ"א. סי' תרפ"ו) שהביא מקור למנהג ישראל קדמון לכתוב 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' על נייר ולהדביק מול הפתח בבתים ובבתי כנסיות ובתי מדרשות, ואמנם בגמ' כתוב 'משנכנס אדר וכו' אך לכתוב זאת על נייר ולתלות על הקיר מנין? וביאר דהא נפסק בשו"ע (סי' תקס') שיש לשייר בכל בית אמה על אמה זכר לחורבן, ולכך נהגו להדביק זאת דוקא על מקום ההוא שבמקום תוגה יהא שמחה וששון ליהודים.

בחור משיעור א' בישיבה"ק נשא ליבו ללקט מעט בענייני משלוח מנות.

האם יש מצווה להשתכר בפורים (ואם כן מה לשתות), והאם נשים יכולות לקרוא את המגילה לגברים (כל נושא דף דו - צדדי)

בעניני ד' פרשיות - הגיגים ורמזים

כמדו' שכבר הועלה אשתקד, אבל הנה המהדורה החדשה.

קונטרס עבודת ימי הפורים (עניין קיימו וקבלו) מאת ר' יהונתן נוימאן (מהדורה שניה תש"פ)

לקט מקורות מהרב יאיר הס בעניני מעלת ימי הפורים, זכירת ומחיית עמלק וכן ליקוטי עזר להבנת ולימוד מגילת אסתר