פורום אוצר החכמה

כרמי שלי כתב:כעין זה בשו"ת אז נדברו חי"א סי' כט אות ג.

כדכד כתב:לדינא מסתבר כמותכם
למעשה, אני תמה על מה שכתבו שרוב הקוראים בולעים אותיות - איני זוכר ששמעתי בעל קורא שלא דקדק שלא יבלע אותיות (גם כשלא קראתי בעצמי).

פרנקל תאומים כתב:

כרמי שלי כתב:כעין זה בשו"ת אז נדברו חי"א סי' כט אות ג.

התוכל להעלות את הדף הרלוונטי? (ע''מ שגם מי שאינו מנוי לאוצה''ח יוכל לראות).

פרנקל תאומים כתב:

כדכד כתב:לדינא מסתבר כמותכם
למעשה, אני תמה על מה שכתבו שרוב הקוראים בולעים אותיות - איני זוכר ששמעתי בעל קורא שלא דקדק שלא יבלע אותיות (גם כשלא קראתי בעצמי).

לענ''ד, אם תתבונן, תבחין שאצל כל בעל קריאה סטנדרטי הקורא בקצב נורמלי (ולא באיטיות גדולה), ישנן אותיות שלא נשמעות אגב שטף הקריאה.
קשה לי כעת לתת דוגמאות, אבל אני שם לב לכך מדי שנה בשנה, ואצל בעלי קריאה שונים.

פרנקל תאומים כתב:מנסיון העבר, גם כשמתרכזים היטב ועומדים קרוב לבעל הקריאה, כמעט לא ימלט שהגם ששומעים כל מילה, עדיין מחמיצים אותיות, וזה לא מחמת השומע כ''א בעיקר מחמת הבעל קורא, היות שבדרך הדיבור הנורמלית אצלנו לא מדגישים כל אות, וישנן אותיות שנבלעות בתוך המילה או שטף הדיבור. ישנם אולי דקדקנים מחוגי בריסק או חזו''א שמתאמצים לבטא ולהשמיע היטב כל אות ואות, וכולי האי ואולי, אבל רוב העולם לא נוהגים כן.

מה יש לחו''ר אתרא הדין להוסיף בעניין?

נהר שלום כתב:

פרנקל תאומים כתב:מנסיון העבר, גם כשמתרכזים היטב ועומדים קרוב לבעל הקריאה, כמעט לא ימלט שהגם ששומעים כל מילה, עדיין מחמיצים אותיות, וזה לא מחמת השומע כ''א בעיקר מחמת הבעל קורא, היות שבדרך הדיבור הנורמלית אצלנו לא מדגישים כל אות, וישנן אותיות שנבלעות בתוך המילה או שטף הדיבור. ישנם אולי דקדקנים מחוגי בריסק או חזו''א שמתאמצים לבטא ולהשמיע היטב כל אות ואות, וכולי האי ואולי, אבל רוב העולם לא נוהגים כן.

מה יש לחו''ר אתרא הדין להוסיף בעניין?

שומע כעונה. אם הקורא יצא למה שהשומע לא?

כדכד כתב:אם מחמת חוסר רכוז לא שמע חלק מהאותיות אז אינו יוצא באמת. הדיון כאן היה כשהבעל קורא מבליע אותיות ולכן השומע אינו שומעם. כאשר השומע שמע אך אינו יודע לזהות איזו אות שמע לא הבנתי למה לא יצא

יוצא פוניבז' כתב:שו"ר בס' אגרת הפורים

רב טקסט כתב:ואפשר עוד שתלוי בספקו של הר"ר מנחם די לונזאנו בדרך חיים דף קט. על מי שקרא קריאת שמע בענין שנתחלף לו בי"ת לפ"א וכדומה על ידי שקרא בלחש. עי"ש.