פורום אוצר החכמה

בגמ' במגילה [טז, א] ובמדרשות מתואר, שהמן נמכר לעבד למרדכי [בזמן המלחמה, וראה עוד באוצר המדרשים, אייזנשטיין]
החיד"א בספרו חומת אנך על מגילת אסתר, וכן בשיר מעון הנדפס בתורת משה [לחת"ס] פ' תצווה, מבואר בדבריהם כי המן היה עבד כנעני שמל וטבל. [ובשיר מעון מפרש את הפסוק, כי הגיד להם אשר הוא יהודי - היינו שהמן הוא יהודי מחמת שהיה עבד שמל וטבל].
ובאמת הדברים מסתברים, דהלא דין הוא בגמ' ביבמות [פ' החולץ] דיש איסור להשהות עבד כנעני שלא מל וטבל, יותר מיב"ח, והמן הלא היה עבדו של מרדכי יותר מי"ב חודש. דהלא הגמ' במגילה [שם] אומרת כי בזמן מפלתו של המן, החשיבו מרדכי כעבדו.
אבקש מקורות נוספים האם המן היה עבד שמל וטבל או לאו.

ראה כאן וכאן (בשם החיד"א והחת"ס).
ובמק"א באתרא קדישא הדין ציינו שכ"כ החת"ס גם בס' "תורת משה".

וראה גם כאן, שדן במשמעות עובדה זו על המסופר במגילה.

יש להוסיף, כי החיד"א בכמה מקומות נוקט נמי שלהמן היה דין יהודי, וכן פירש את הפסוק ע"ד של החת"ס - כי הגיד להם [שהמן] יהודי.
ראה עוד בקונטרס ממשתה היין, להרב ברוך מרדכי שפירא שליט"א, [ישנו באוצר] שסובב והולך להוכיח שהמן היה לו דין יהודי, ומקורות רבים מאוד מביא בטוט"ד.
וראה מה שהובא בזה בקונטרס מגדל שיר, שהועלה לפורום דנן
. viewtopic.php?f=26&t=49302&start=25#p605459

בית יוסף אורח חיים סימן תרפט
ומ"ש ועבדים. בעבדים משוחררים מיירי וכדכתבו הרמב"ם (מגילה פ"א ה"א) וסמ"ג (ריש הל' מגילה) דאילו עבדים שמלו וטבלו לשם עבדות מדין נשים שהזכיר אחר כך הוא נלמד דכל מצות שהאשה חייבת בהן העבד נמי חייב בהן ואף על פי שאין חיוב האשה במצותה אלא מטעם שאף הן היו באותו הנס הא מההוא טעמא איכא לחיובי עבדים שגם הם היו בספק סכנה כיון דמולים היו ומיהו לדברי המפרשים דאף הן היו באותו הנס היינו לומר שעל ידי אשה נעשה הנס אפשר דאין ללמוד מנשים לעבדים וכיון דהויא מצות עשה שהזמן גרמא עבדים פטורים:

ולפי הנ"ל, שהמן עצמו עבד כנעני היה, ניחא טובא, דהא גופא ג"כ חשיב שהיו באותו הנס, שהרי על ידי עבד כנעני בא הנס, שאם לא המן לא היה נעשה הנס כלל, ודפח"ח.

לכאו' אף אם היה לו דין יהודי הוא איבד את זה כאשר גזר להשמידנו
(וע"ד צחות, אולי הוא היה יהודי כזה הרוצה להיות היהודי היחיד בעולם..)

אפרים זלמן כתב:לכאו' אף אם היה לו דין יהודי הוא איבד את זה כאשר גזל להשמידנו

מהיכן הדין הזה?

שלום עליכם

כדאי לציין כי הספר 'שיר מעון' שנדפס בתורת משה-חת"ס אינו ממרן החת"ס אלא מנכדו הג"מ שמעון סופר מערלוי זצ"ל בעל ה'התעוררות תשובה', ובדפוסים הישנים נדפס משולב בין דברי זקנו הח"ס [עם תוספת ציון לבסוף 'מש"מ'] אשר מזה נשתרבב הטעות להביא דברי השיר מעון בשם החת"ס. (ויזכר לטוב מכון חת"ס שהדפיסו את השיר מעון בנפרד בסוף הספר).

לכאורה הרי אין מקבלים גר מעמלק, מה הדין להטבילו לשם עבדות?

כולל יונגערמאן כתב:לכאורה הרי אין מקבלים גר מעמלק

מחלוקת.

עזריאל ברגר כתב:

כולל יונגערמאן כתב:לכאורה הרי אין מקבלים גר מעמלק

מחלוקת.

מקור הדברים [שאין מקבלין גרים מעמלק] היא במכילתא פ' בשלח ועי' בס' עמק ברכה (פומרנצ'יק) מה שכתב בזה בטוטו"ד.
ולכאורה גמרא ערוכה היא [שכן מקבלין] (ע"ז דף נ"ז: וסנהדרין צ"ו: ועיי"ש בעין יעקב) מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק, וכבר האריכו בזה האחרונים למעניתם.

ההוא דאמר כתב:יש להוסיף, כי החיד"א בכמה מקומות נוקט נמי שלהמן היה דין יהודי, וכן פירש את הפסוק ע"ד של החת"ס - כי הגיד להם [שהמן] יהודי.
ראה עוד בקונטרס ממשתה היין, להרב ברוך מרדכי שפירא שליט"א, [ישנו באוצר] שסובב והולך להוכיח שהמן היה לו דין יהודי, ומקורות רבים מאוד מביא בטוט"ד.
וראה מה שהובא בזה בקונטרס מגדל שיר, שהועלה לפורום דנן
. viewtopic.php?f=26&t=49302&start=25#p605459

החיד"א מביא מהתרגום שהמן נמכר רק כחצי עבד למדכי, היינו שיעבוד אצלו יום אחד בשבוע (ומפרש בזה הפסוק ויהי באמרם אליו יום יום)

ולפי"ז היה חציו עבד (ישראל) וחציו כנעני.

בד"ח ,הרי עבדים כנענים פטורים ממגילה כי לא היו באותו הנס ,ולכאורה פלא הוא מ"ש מנשים ?!
אך אם היה נגזר כליה על עב"כ הרי גם המן בגזירה ולכן לא כלל אותם .

אפרים זלמן כתב:לכאו' אף אם היה לו דין יהודי הוא איבד את זה כאשר גזר להשמידנו

להיפך, אילו היתה גזירתו יוצאת לפועל, היה זוכה בעצמו ויוצא לחירות (כיון שלא נותרו יורשים בעולם) ונהיה יהודי.
(ומן הסתם היו אז עוד עבדים ושפחות, וכך היה נהיה עם יהודי חדש).

אTKH כתב:(ומן הסתם היו אז עוד עבדים ושפחות, וכך היה נהיה עם יהודי חדש).

אז זהו עיקר הנס שנשאר העם היהודי האותנטי ולא נוצרה איזה מסורת מנותקת מהשרשים, כה יעשה לנו ה' נסים ונפלאות בזמן הזה!..... ;)

מאן יימר שטבל לשם עבדות, שהסכים להתגייר, שנימול, שמרדכי קיימו אצלו כעבד ולא שלחו כדין עבד שלא רוצה למול שאין מקיימים אותו? מכל המדרשים לא נראה שהיה עבד בפועל אלא שהיה עליו שעבוד חוב ממון של עבדות

שמעתי השנה וארט, אולי בשם ר' יונתן אייבשיץ,
שביום הראשון אמרה אסתר יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר אעשה לו,
ולגבי היום השני אמרה אשר אעשה להם,
כיון שהיא עצמה לא אכלה, שהרי היתה בתענית, ועבור גוי אסור לה לבשל ביו"ט,
א"כ ביום הראשון בישלה רק עבור המן שהיה עבד כנעני, וזהו לו - להמן.
אבל ביום השני יכלה לבשל גם לאחשוורוש לכך אמרה להם.

כולל יונגערמאן כתב:מאן יימר שטבל לשם עבדות, שהסכים להתגייר, שנימול, שמרדכי קיימו אצלו כעבד ולא שלחו כדין עבד שלא רוצה למול שאין מקיימים אותו? מכל המדרשים לא נראה שהיה עבד בפועל אלא שהיה עליו שעבוד חוב ממון של עבדות

היערות דבש ועוד מוכיחים, שבהכרח היה עבד שמל וטבל, דאל"כ מרדכי לא יכול היה להשהות אותו כעבד, כפי שמבואר בגמ' ביבמות שלהי החולץ. שאין להשהות עבד שלא מל וטבל יותר מי"ב חודש. ואם מצינו [מגילה טז, א ובמדרשות] שהמן היה עבד כנעני של מרדכי [עד כדי שהיה בזה דין מה שקנה עבד קנה רבו] אם כן בהכרח שהמן היה עבד כנעני שמל וטבל.