משפט סתום בספר הנייר הלכות פורים

[אליהוא]

"וכל ריסתקי דמחוזא דסומכין מילא מן הכרכים נדון ככרך"
מאן יפרש לן?
[ראיתי בקש"ק ולא בספר עצמו שאינו לפני, ואולי מבואר שם].

[תוך כדי דיבור]

תרגומו: כל שהינו כשווקים של מחוזא, שסמוכין מיל מן הכרך, נידון כמותו.

[אדג]

וחילוף מקום הו', הוא שיבוש המעתיק או צורה ארמית?

[אליהוא]

תודה. אני חשבתי אולי הכוונה למשתתפין במילי כמש"כ הר"ן והריטב"א, אך פירושך נראה יותר.
אם כי קשה טובא, מאי אתא לאשמועינן וכמשה"ק בגמ' על מחמתן לטבריא.
והיכן מבואר שהיה מיל.
ומנ"ל לבעל הנייר הצרפתי כל זה. [אולי גרס כך בבה"ג?].

[תוך כדי דיבור]

גם אני נתקשיתי מאי קמ"ל, הלא כמו שכתבת עצם הדין מבורר בגמרא. ואולי כדי ללמד בזמנו מהו שיעור מיל (שהרי כבר אינם סמוכים ונראים לטבריא וחמת), אבל כמובן שדבר כזה לא יכול להיכתב אלא על ידי שוכני בבל, ואיני מכיר את ספר הנייר אם היו לו מקורות בבליים יחודיים.

("ריסתקי" שווקים בלשון רבים, ובלשון יחיד "רסתקא", וראה בהגהת ר"מ שטראשטון ביבמות י"ב שאסף הפירושים השונים למילה זו, שלפעמים רש"י כותב רחוב ולפעמים שוק ולפעמים כפר והיינו פרבר כמו כאן. וחיפוש מעלה שריסתקא דמחוזא נזכר כמה פעמים בגמרא, ובאמת משמע ברוב המקומות שהיה זה אתר נפרד קצת ממחוזא עצמה).

[אדג]

מחבר ספר הנייר אינו ידוע, אבל לא פלא אם ישאב זה או מגי' אחרת בבה"ג או מתשובת גאונים אחרת שהיתה ואבדה! כה רבים הם הרי אבדותינו, כנראה יותר ממה שיש בידינו!
לא ראינו אינו ראיה, וכמעט לא תמצא ספר מן רבותינו הראשונים שמביא מקור קדום שלא תמצאהו אפילו אם תהפוך את כל ספריות תבל.
חבל על דאבדין ואינן משתכחין!

[אליהוא]

הקושיא לא מפני שמבורר בגמ', אלא שהגמ' שואלת מפני מה הוזכר מחמתן לטבריא, ומתרצת ללמדינו כמה הוא מיל, וזה לכאו' לא שייך כאן. וצע"ג.