פורום אוצר החכמה

האם זה צריך להיות קנוי למקבל, או שאפשר להסתפק גם בנתינת רשות לאכילה ולשימוש אף בלי הקנאה?

או אשאל בנו"א.
אסור לתת משלוח מנות לאבל, כי אסור ליתן לו מתנות,
אבל הרי אין איסור להזמין אבל לסעוד על שולחנו, וגם בדבר כזה מקיימים משלו"מ.

נראה פשוט שחייב להקנות ממש - ואין זמני למצוא מקור מפורש.

ממ"ש שאפשר לצאת י"ח משלוח מנות בהזמנת אורח - משמע ברור שלא חייבים קנין, דהלא אורח אינו קונה קנין גמור!

אשאל שוב

שו"ע סי' תרצו כתב:יש מי שאומר שהאבל חייב לשלוח מנות. הגה: אבל אין שולחין לאבל כל י"ב חדש (מהרי"ל), וכמו שיתבאר בי"ד סי' שפ"ה, עיין שם. ואם אין בעיר אלא האבל עם אחר, חייב לשלוח לאבל כדי לקיים לשלוח מנות, אא"כ מחל האבל על מנתו (מהריב"ש).

וכי א"א לארח או להתארח אצל אבל? ומה יהיה החיסרון אם ישלח לו מנה ל'אירוח' בלי הקנאה?

כשמארח כתבו הפוסקים שצריך להניח לפניו את שתי המנות יחד ולומר הרי לך שתי מנות אלו במצות משלוח מנות (ראה כה"ח על אתר), וא"כ אין מזה שום ראיה. והרי יש נידון בפוסקים אם יכול לשלוח מנות בזה אחר זה, ובפרט אם שלח את השני לאחר שנאכל הראשון. ובכל אופן כשאין הקנאה המשמעות היא שהוא אוכל משל אחרים ולא משלו, והדבר פשוט לכאורה שאינו יוצא.

עזריאל ברגר כתב:ממ"ש שאפשר לצאת י"ח משלוח מנות בהזמנת אורח - משמע ברור שלא חייבים קנין, דהלא אורח אינו קונה קנין גמור!

יש מחלוקת ראשונים האם אורח קונה את המנה המונחת לפניו.
ונפק"מ אם יכול ליתנה לאחר או לקדש אישה במנה זו.

אי משום הא לא איריא, שהרי למרות מחלוקת זו אין מי שאוסר על אבל להתארח!

בהנחה שנתינת רשות בלי קנין ג"כ מספקת
אז גם להמחמירים בדין אשה במשלוח מנות
מ"מ אין בעלה צריך 'להקנות' לה
אלא סגי בנתינת רשות לתת רשות וכו'.

לעצם השאלה אי צריך הקנאה וקנין , מעט ראיה מהרמ"א המפורסם דאם מחל יצא ,
וכן מהא דחידשו דמצוה אפילו בשליח קטן ,

ושאלה הפוכה: מנהל מוסד או ארגון שמעניק בפורים משלוחי מנות יוקרתיים לנדיבים וכדומה מכספי המוסד - האם יוצא בזה י"ח משלוח מנות (כך נראה מסברא לפענ"ד), או שצריך מלבד זאת לחפש מישהו לתת לו ופלים ובמבה?

ולי נראה בפשטות שאם זה מכספי המוסד ולא מכספו שלו אינו יוצא.

כתוב שהחליפו סעודתייהו ולא שעשו איזה קנין, ואם נאמר שיש דין להקנות למה לא סגי קנין אודיתא או מעמד שלשתן..?!

סגי נהור כתב:ושאלה הפוכה: מנהל מוסד או ארגון שמעניק בפורים משלוחי מנות יוקרתיים לנדיבים וכדומה מכספי המוסד - האם יוצא בזה י"ח משלוח מנות (כך נראה מסברא לפענ"ד), או שצריך מלבד זאת לחפש מישהו לתת לו ופלים ובמבה?

במענה לשאלה שנשאלתי: לפענ"ד הסברא נותנת שכשם שמנהל המוסד רשאי להחליט להעניק את המתנה לפלוני, כך הוא רשאי לזכות בה תחילה ע"מ שהמתנה תהיה ממנו (וכפי שהדבר נתפס בפשטות אצל המקבלים, שהמתנה היא מהאדם ולא מהמוסד).

לא הבנתי הדמיון. הוא רשאי להעניק לפלוני משלוח מנות מכספי המוסד משום שהוא מעריך שהתועלת מזה למוסד תהיה גדולה מעלות המשלוח. איזו תועלת תהיה למוסד מהענקת המתנה לעצמו?

מנהל המוסד צריך לשמור על קשר אישי עם אנשים אלה. לשם כך הוא נוהג כלפיהם במחוות אישיות ידידותיות, רוכש עבורם מתנות וכו'.
אינני רואה סיבה להגדיר זאת כמתנת המוסד לתורם, ולא כתקציב של המוסד עבור הקשר בין המנהל לתורם.

סגי נהור כתב:מנהל המוסד צריך לשמור על קשר אישי עם אנשים אלה. לשם כך הוא נוהג כלפיהם במחוות אישיות ידידותיות, רוכש עבורם מתנות וכו'.
אינני רואה סיבה להגדיר זאת כמתנת המוסד לתורם, ולא כתקציב של המוסד עבור הקשר בין המנהל לתורם.

עכ"פ ודאי שאינו יכול לזכות במשלוח לעצמו סתם (ואח"כ לעשות בו מה שירצה), אלא לכל היותר רשאי לזכות במשלוח לעצמו ע"מ לתתו לנדיב. ויש לעיין אם יכול אדם לצאת י"ח משלוח מנות ע"י נתינת דבר שניתן לו מלכתחילה ע"מ לתתו לפלוני (ואם לא יתננו לו לא יחול קנינו שלו).

לא הבנתי למה פשוט להרב סג"נ שאכן זה מועיל.

[ויש להעיר, שכידוע לי"ח יש לעתים שהמוסד והאדם נעשו דבר אחד ממש ואי אפשר לחלק ביניהם, ואז מסתבר שאכן מועיל לכו"ע]

האם יש בפוסקים דיון לגבי עיירות המסופקות, מה יעשה אבל שאסור בנתינת מתנות סתם, ומותר במשלוח מנות (תרצו,ו), כיצד ינהג בספק.

עושה חדשות כתב:האם יש בפוסקים דיון לגבי עיירות המסופקות, מה יעשה אבל שאסור בנתינת מתנות סתם, ומותר במשלוח מנות (תרצו,ו), כיצד ינהג בספק.

מסברא:
הלכה כדברי המיקל באבל, ורבים נוהגים כפי השיטה האומרת שאין אבלות בפרהסיא בפורים בשני הימים, בכל המקומות, ולכן ספק חיוב משלוח מנות גובר על ספק האיסור מחמת האבלות.

אגב, מה המקור לאיסור מתנות לאבל?

עזריאל ברגר כתב:אגב, מה המקור לאיסור מתנות לאבל?

רמ"א ביו"ד סו"ס שפה.

לבי במערב כתב:

עזריאל ברגר כתב:אגב, מה המקור לאיסור מתנות לאבל?

רמ"א ביו"ד סו"ס שפה.

(ובנו"כ שם בטושו"ע)
יישר כח.