פורום אוצר החכמה

מיני ומינך כתב:משנת שכיר ח"ב מהדו' מכון ירושלים

דיוניםבהלכה כתב:האם אי אפשר לדמות הענין למי שרוצה להוציא נשים לפני הקריאה בביהמ"ד ואינו מכוין לצאת בקריאה זו להנשים???????

דיוניםבהלכה כתב:האם אי אפשר לדמות הענין למי שרוצה להוציא נשים לפני הקריאה בביהמ"ד ואינו מכוין לצאת בקריאה זו להנשים???????

דיוניםבהלכה כתב:מעשה שהיה במגילת אסתר שהשומעים אמרו להבעל קורא שבעת אמירת עשרת בני המן החליף א' מן השמות והקדים המאוחר, ונמצא דלא יצא, והוא הכחישם, ושוב נתברר ע"י הקלטה שהשומעים היו נכונים, והשאלה לפנינו האם השומעים יצאו המשך המגילה מהבעל קורא הואיל והוא בעצמו לא יצא, דהקורא למפרע לא יצא. וה"ה בא' שרוצה לצאת מגילה ואומר לא' לקרות בשבילו פרק א' ולשני פרק ב', וכל הבעל קורא'ת אינם יוצאים בעצמם בקריאה זו האם יכולים להוציאו, האם זה דומה לבן כרך שאינו יכול להוציא בן עיר [או אולי התם שאני שאינו בר חיובא, וכמבואר ירושלמי (מגילה פ"ב ה"ג) "בן עיר מהו שיוציא בן כרך ידי חובתו, ייבא כהדא [פי' אתיא כהא דתנן] כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. בן כרך מהו שיוציא בן עיר י"ח ייבא כהדא כל שאינו מחוייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן, או ייבא כהדא דאמר ר' חלבו בשם ר' חייא רבה הכל יוצאים בי"ד שהוא זמן קריאתה" ע"כ, ופירשו בק"ע ופ"מ דבעיא ראשונה אם בן י"ד מוציא בן ט"ו איפשטא דאינו מוציאו, משום שאין בן י"ד יוצא בט"ו אפי' בדיעבד, אבל בעיא השני' לא איפשטא דבן ט"ו יוצא בי"ד בדיעבד, ומספקא לי' אולי כיון שיוצא בדיעבד מקרי מחוייב בדבר, או דלמא כיון דכתחילה אין לקרוא בי"ד לא מקרי מחוייב בדבר. וכן פי' הפמ"ג (מ"ז סי' תרפח סק"ד) וכתב דכיון דלא איפשטא תיקו בדרבנן לקולא (וצ"ע דבמ"ז סו"ס תרצ"ב ובעוד כ"מ כתב הפמ"ג דמגילה דברי קבלה וספיקו לחומרא), והובא במ"ב (סי' תרפ"ח סק"ח, וע' סי' תרצב סוף סקט"ז וצ"ע כנ"ל)], או אולי נחשב כמגילה שנכתב בשפה שהבעל קורא אינו מבינו שאינו יכול להוציא השומע (ראה עוד בשו"ת מנחת שלמה ח"א סימן ק"מ)?

רון כתב:לא הבנתי את הבעיה,
הרי מה הדין אם יש שני בעלי קורא, אחד קורא רק פרק אחד והשני קורא את שאר הפרקים,
הרי הראשון יש לו רק פרק אחד שזה קריאה פסולה שהרי צריך לקוראה כולה,
וע"כ שדנים כל פסוק בפני עצמו, לא על הגברא אם יוצא בקריאה זו או לא.

סגי נהור כתב:

רון כתב:לא הבנתי את הבעיה,
הרי מה הדין אם יש שני בעלי קורא, אחד קורא רק פרק אחד והשני קורא את שאר הפרקים,
הרי הראשון יש לו רק פרק אחד שזה קריאה פסולה שהרי צריך לקוראה כולה,
וע"כ שדנים כל פסוק בפני עצמו, לא על הגברא אם יוצא בקריאה זו או לא.

השאלה אינה על הראשון אלא על השני. הקריאה של הראשון כשרה וחזי לאצטרופי להמשך המגילה עד סוף היום. השאלה היא מה דין הקריאה של השני אם טרם שמע את החלק הראשון שהיא פסולה (עבורו) מעיקרא.

סגי נהור כתב:ראה משנת שכיר שהובא לעיל.
אגב, אנחנו אנשים מבוגרים. לא צריך לדבר אלינו בשפת ילדים.

רון כתב:

סגי נהור כתב:ראה משנת שכיר שהובא לעיל.
אגב, אנחנו אנשים מבוגרים. לא צריך לדבר אלינו בשפת ילדים.

אשרינו שרבינו סגי נהור שרי גבן,
ובשפלנו זכר לתינוקות של בית רבן,
ואף שבעניותינו שכלנו דל וחדל,
הוא בגאונותו משדד עמקים וחסל,
ואף ששמו סגי נהור נהורא עמיה שריא,
ושלמא יקבל כדזיו ליה לבר בתיה,
יאריך ד' ימיו עד בוא משיחנו מיד וממש,
ולא יטוש ד' עמו לעולם ואין למו מכשול וחשש.

ולאחר התוכחת, אתפלל שלא תרבה המספחת,
בין לבעל פאה או מטפחת, לא אטמון ידי בצלחת,
ואשאל את אשר בלבבי, לאיש אשר רב ריבי,

רון כתב:המשנת שכיר איירי בחידוש יותר גדול ממה שחשבתי!
אני דיברתי על השני שקורא רק חצי, אבל הוא מדבר על הראשון!
והוא קורא לקריאתו הראשונה קריאה פסולה? הפלא ופלא!

עושה חדשות כתב:עוד יל"פ עם המבואר במקו"א ע"פ דקדוק לש' הרמב"ם,
viewtopic.php?f=26&t=32437&hilit#p347684

דיוניםבהלכה כתב:שמעתי דבספר גן יצחק בהקדמה מדבר ע"ז
וכן יש תשובה ע"ז מאת הרה"ג רבי ישראל דוד ניישלאס אב"ד ברעזנא
בענין בעל מקריא שלא יצא המגילה אם יכול להוציא אחרים

דיוניםבהלכה כתב:האם אפשר לצרף פרטי המקורות בסיפור הנ"ל או איזה קובץ המדובר בענין