פיוט לפורים

[שכניה בן יחיאל]

מצו"ב פיוט 'מי כמוך' לשבת שושן פורים מתוך "חזונים כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא" נדפס בשנת הש"ם. http://www.hebrewbooks.org/42160

ארכוסטיכון: א-ת. אני יהודה פאסי בר אבון ממדינת מאלקה יזכה לתורה. ואחרי כמה אותיות לא ברורות (יונלהחב) א-ת (חסר אות ר')

אם יש מי שיודע על עוד מקורות לפיוט זה, או על עוד פרטים על הפייטן (והיכן ומתי פעלה מדינת מאלקה), אשמח לשמוע.

תודה מראש.



אשר שמענו ונדעם לזכרון
ואבותינו ספרו לנו בכשרון
לא נכחד מבניהם לדור אחרון
מספרים תהלות יי
(תהלים עח ד)

בימי אלוה שמרני
לקראת חסדיו הקרני
והיום אם לעוילים הסגירני
הלעולמים יזנח יי
(שם עז ח)

גמלני מאז בחיק הטוב
והיום אזעק ממקטוב
מי יראנו טוב
נסה עלינו אור פניך יי
(שם ד ז)

דוברי רע אלי הרעו
ובהבל וריק ישבעו
ואם בחרב ובחנית יושעו
ישראל נושע ביי
(ישעיה מה יז)

הנה אעורר היום נסים
אשר הפליא מושיע חוסים
זכרו נפלאותיו עדת עמוסים
כעל כל אשר גמלנו יי
(שם סג ז)

ויהי בימי אחשורוש
שורש פורה לענה ורוש
ישב על כסא שלמה דרש דרוש
כי הכינו יי
(שמואל ב' ה יב)

זמן קץ שבעים בחשבונו נשלם
ולא נושע העם הנכלם
כי כחשו באל עולם
וינחם יי
(בראשית ו ו)


חש להראות ממשלת
חור כרפס ותכלת
היום מלוכה ידי נוחלת
כי עתה הרחיב יי
(שם כו כב)

טעם לעשות הנחה
ולהקדים לעבדיו ארוחה
שמונים ומאת יום בשמחה
כי שמחם יי
(עזרא ו כב)

יסף לאסוף מתי שושן
גם ושתי המלכה קראה פרות הבשן
בחצר גנת שושן
כי כלה משקה כגן יי
(ראה בראשית יג י)

כטוב לבם נדמו לאריות
תורת גוים עריות
יש לי יפת תואר אין כמוה בבריות
ואם בריאה יברא יי
(במדבר טז ל)

להביאה ביד הסריסים, אמר
ותמאן בת חמסים
היא היתה תחלת הנסים
אשר עשה יי
(בראשית ג א)

ממוכן יעץ למעול מעל
הוא המן הנתעב הנגעל
רעה יועץ בליעל
חושב על יי
(נחום א יא)

נכתב להיות כל איש שורר
והיתה מאל רחמיו לעורר
נסכל המלך אמר כל צורר
ובעתתו רוח רעה מאת יי
(שמואל א' טז יד)

סר זעפו ושככה דאגה
איה ושתי, ויאמרו נהרגה
עת דברת בשגגה
יצא הקצף מלפני יי
(במדבר יז יא)

עצה השיבוהו נבוניו
יבקשו למלך נערות בכל המוניו
והנערה אשר תיטב בעיניו
היא האשה אשר הוכיח יי
(בראשית כד מד)

פרחה לבנה נשקפה
מאב ואם נחשפה
והנערה עד מאד יפה
מבורכת יי
(דברים לג יג)

ציצת ההוד לכי מאתי
ואל תשכחי אלוה תפארתי
ושימי בליבך יום ושתי
אשר אררה יי
(בראשית ה כט)

קשבי מלי ואל תגידי עמך
ואל תזכרי מולדתך ומקומך
לולי כי אלהי קדושים בך סומך
מה לתבן את הבר נאם יי
(ירמיה כג כח)

רעיה דביר מלך הובאת
ושבע נערות לפניה ריבת
ולדעת יום השבת
אשר בחר בו יי
(שמואל א' י כד)

שמע לשון בגתן ותרש
יועצי המן רעות חורש
שמע לשונם טובות דורש
ויהומם יי
(יהושע י י)

תמים הודיע הדסה
ותגד למלך המשא
ויכתב לזכרון אשר עשה
עד ישקיף וירא יי
(איכה ג נ)

אחר הדברים האלה
נשא אחשורוש את המן ויעלה
זרע ישורון בקש לכלה
על מאסם את תורת יי
(עמוס ב ד)

נכנעו לפניו כל השרים
ויכרעו לצלמו השוערים
נבחנו בו בני ציון היקרים
השומרים הם את דרך יי
(שופטים ב כב)

יהודי איך לא תכרע אם הכורעים
ויאמר אכרע לנוטה רקיעים
ולאלוה מבלעדיו ולרשעים
אין שלום אמר יי
(ישעיה מח כב)

יזם המן למחות כל יהודי
ויאמר היום נלכדו בידי
כי כתב צורם על מתי סודי
כי יד על כס י-ה מלחמה ליי
(שמות יז טז)

הדה ידו בגורל לחבל
ונלכדה רגלו בחבל
יום יקבוהו משליך חבל
בגורל בקהל יי
(מיכה ב ה)

ויבז בעיניו ולבו מלאהו
ולהפיל גורל נשאהו
על עם אלהים קראהו
גורל אחד ליי
(ויקרא טז ח)

דר אקדיר בחדש אדר
כי בו נעדר הדר
עצה בתחבולה נדר
ואין עצה לנגד יי
(משלי כא ל)

המלך הא לך ככרי חמדה
לאבד עם מפורד בפרדה
וידבר על עדה כבודה
אשר לא דברו יי
(דברים יח כא)
פן יקראנו בעדם אסונים
באשר מצאון סוינים
ואני שמעתי מלפנים
קודש ישראל ליי
(ירמיה ב ג)
אלהים מאס בהם
ולא יוכל להציל אתהם
אדוני המלך אין גואל להם
עזב יי את הארץ, ואין יי
(יחזקאל ט ט)

ספיחי ישורון אאסף
ואשקול עשרת אלפים ככרי כסף
ותענהו עדת יהוסף
מאזני מרמה תועבת יי
(משלי יא א)

יהיר מה תתגאה בלא לך
ועל מי הרימות קולך
לא יעשר ולא יקום חילך
לי הכסף ולי הזהב אמר יי
(חגי ב ח)

בידך הן חותמי
והאל קורא ממרומי
לא מחשבותי מחשבותיכם אנשי חרמי
ולא דרכיכם דרכי נאם יי
(ישעיה נה ח)

רדף אחריו בחרבו
ושיחת המון רחמיו בלבו
ועברתו ככפיר שם בחרבו
מלתעות כפירים נתוץ יי
(תהלים נח ז)

אל הרצים נתן כתב ידיו
ויי שם היה לנס עבדיו
כי המותה לחסידיו
יקר בעיני יי
(שם קטז טו)

בחיר הכהנים ניקב נקוב
צעק אוי כי לב ישרון עקוב
מי נתן למשיסה יעקב
וישראל לבוזזים, הלא יי
(ישעיה מב כד)

ועל קבר רועה אשר ידעהו
הגיד כל אשר קרהו
ויאמר מה לך פה אליהו
ויאמר קנא קנאתי ליי
(מלכים א' ט י)

נאמן צאנך לכלה וחרץ
ויאמר היש בהם עומד בפרץ
ויען שוטטתי בארץ
עוד איש אחד, לדרוש את יי
(שם כב ח)

מיהר להודיע בגזרה
ויקרע בגדי תפארה
ויזעק זעקה גדולה ומרה
נפלה נא ביד יי
(שמואל ב' כד יד)

מה אומר לפני מלכי
והוא רק החשיך דרכי
העל אלה תתאפק יי
כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו (נאם) [מ]יי
(ירמיה נא ה)

דוחו ולא יוכלו קום אמוני
במסתרים תבכה נפשי על זדוני
ודמוע ידמעו עיני
כי נשבה עדר יי
(שם יג יז)

יושב הכרובים ממרומך
קנא לשמך והושיעה את עמך
ויבטחו בך יודעי שמך
כי לא עזבת דורשיך יי
(תהלים ט יא)

נערות אסתר נכאבו לרגלו
כשמעם מרדכי צועק בקולו
הולך חשכים ואין נוגה לו
יבטח בשם יי
(ישעיה נ י)

תלבושת שלחה ביד משכיליה
ותגד למרדכי רוע חיליה
כמו הרה תחיל תזעק בחבליה
כן היינו מפניך יי
(שם כו יז)

מראה אשר ראיתי לפנים
על גוי קטן קמו שני תנינים
הוא אחשורוש והמן על עם אמונים
כמראה אשר הראה יי
(במדבר ח ד)

אם החרש כיום תחרישי
ריוח יעמד ממקום קדושי
בקשי על עמך מאלהים חפשי
כי חנון ורחום יי
(דברי הימים ב' ל ט)

לא תשכחו גזרת שהם
יום הודיע אלהים את אברהם
להיות על עם בכל עת נדהם
ביום ההוא כרת יי
(בראשית טו יח)

קראה להתך להשיבנו
חרון המלך מי יכילנו
אלהים כל אשר יחפץ יטנו
פלגי מים לב מלך ביד יי
(משלי כא א)

השיבו וחיו וקרעו לבבכם
ואני אתענה בתעניותיכם
חזקו ויאמץ לבבכם
כל המיחלים ליי
(תהלים לא כה)

ילדים עדים בספיר ויהלום
בקשה הדסה מאל עילום?
כי בשלומה יהיה להם שלום
והתפללו בעדה אל יי
(ירמיה כט ז)

זעף יי אשא בנפשי
אולי ירחם מעול מוקשי
לכו ונלכה אל בית מקדשי
אשמעה מה ידבר האל יי
(תהלים פה ט)

כבואו שמע בקדשו
ישוב עמלו בראשו
ונער ביום השני השיבו בלחשו
ברוך הגבר אשר יבטח ביי
(ירמיה יז ז)

היום השלישי בא מעון אל ונוהו
והנה הנער יוצא ממחנהו
בני אמור פסוקיך ויענהו
לישועתך קויתי יי
(בראשית מט יח)

לקח ספר תורה ובתחנון קם
ויאמר בעל גמולות ונקם
השב לשכננו שבעתים אל חיקם
חרפתם אשר חרפוך יי
(תהלים עט יב)

תשקיף מחרך וחלון
ותכלה קוצים (יי לון) [ממלון]
מלא פניהם קלון
ויבקשו שמך יי
(שם פג יז)

ויבוש צר מאשר זומם
ותרון לשון אלם ודומם
והאר פניך על מקדשך השמם
למען יי
(דניאל ט יז)

רחמי אל נכמרו
על בנים מעיהם חמרמרו
צעק לפניהם ויאמרו
ויעבור יי על פניו ויקרא יי יי
(שמות לד ו)

המולת מלאכים השמיעו בכייהם
וישמע אלהים תחינותיהם
ויאמר לכו אמרו להם
עתה אקום יאמר יי
(ישעיה לג י)

יום ולילה היות תמיד
ובני ישורון לו נצמדו צמיד
את זרע יעקב היום העמיד
אם ימושו החקים האלה מלפני נאם יי
(ירמיה לא לו)

ועתה מה לי פה נאם דר מעונם
איך ימכרו בני ואני קונם
כי לוקח עמי חינם
מושליו יהילילו נאם יי
(ישעיה נב ה)

נאקתו שמעתי ממעלו
ונכמרו רחמי לקולו
המו מעי לו
רחם ארחמנו נאם יי
(ירמיה לא כ)

גזרה על עצמה ותצעד
ובבית האליל פחדה ותרעד
אלי אלי אל תעזבני לעד
כי לא יטוש יי
(שמואל א' יב כב)

לנכח עמדה לבקש חופש
וזעף בין עיני אחשורוש ינפש
והיא מרת נפש
ותתפלל על יי
(שם א י)

הוות גבירתך להבזות
או מה תענה עזות
שים פניך זכר זאת
אויב חרף יי
(תהלים עד יח)

חפצי זכרי והמציאני פדיום
ותתפלל לפני אל איום
יבא המלך והמן היום
אחת שאלתי מאת יי
(שם כז ד)

בקרב העת ובאה מהומה
יעצתו אשתו החכמה
לקחת מביתו עץ גבוה חמישים אמה
בית גאים יסח יי
(משלי טו כה)

את קול עמי בלחץ אויביהם
שמעתי וראיתי בבכיהם
ובלילה הזה להציל אתהם
ליל שמורים הוא ליי
(שמות יב מב)

בימי אמרפל לחצתי לוחציהם
ובימי פרעה נקמתי ממעבידיהם
ובימי אחשורוש להיות עמהם
זאת בריתי אותם אמר יי
(ישעיה נט כא)

גומץ חפרת בו תפול
ויגונות הנחלת לך אכפול
מי ירום ומי ישפול
בקר ויודע יי
(במדבר טז ה)

דרש פני מלך לחלות
את מרדכי על העץ לתלות
ממקום אשר חפצת לעלות
משם אורידך נאם יי
(ירמיה מט טז)

הביאו ספר זכרוניו
ויהיו נקראים לעיניו
ראו זכרון מרדכי ויעברו לפניו
ויוסף מלאך יי
(במדבר כב כו)

ויזתא מה זה ויקראהו בניבו
מי בחצר והמן בא יבוא
נשאל ויאמר בלבו
הנה היום אשר אמר יי
(שמואל א' כד ה)

זכור נא לבוש המלך וכתרו
עשה כן למרדכי כי המלך חפץ ביקרו
לא נפל אחד מכל דברו
הטוב אשר דבר יי
(יהושע כא מה)

חכמי תעודה וסופרים
הלכות קמיצה מצאם קורים
מה זה ויאמר קומץ שעורים
אשה ריח ניחוח ליי
(ויקרא א ט)

טוב קומץ שעורים לפני אל
מכל אלפיך איש טמא [וערל]
שתה גם אתה [והערל]
תסוב עליך כוס ימין יי
(חבקוק ב טז)

ימים רבים עצמי כמהים
שחה עד ארכב בעוז דר גבוהים
כי מי גוי גדול אשר לו אלהים
קרובים אליו כיי
(דברים ד ז)

כרע לרכבו יכהו ברגלו
אל תשמח בנפול אויבך ובכשלו
ואתה על במותימו תדרוך אמר לו
זה הדבר אשר צוה יי
(שמות טז טז)

לפניו קרא צפון ותימן
ככה יעשה לנטע נעמן
וישב מרדכי אל השער, והמן
נדחף לצאת כי נגעו יי
(דברי הימים ב' כו כ)

מיהר לשתות עם בת אמוני
ותתפלל לפני דר מעוני
אנא להכניע המן היום לפני
ותקטן עוד זאת בעיניך יי
(שמואל ב' ז יט)

נפש נעוה אדוני תחזה
וענות עם עני לא תבזה
מיד המן הרע הזה
איש דמים ומרמה יתעב יי
(תהלים ה ז)

סר וזעף קם לגנה נודעת
והנה נעקר אשר צוה לטעת
חפו פניו ונבעת
מפני חרב מלאך יי
(דברי הימים א' כא ל)

על העץ צוה לתלותו
כי ראהו נופל על מטתו
ויחלטוה ממנו ויתלו אותו
כן יאבדו כל אויביך יי
(שופטים ה לא)

פרשנדתא דלפון אספתא
פורתא אדליא ארידתא
פרמשתא אריסי ארידי ויזתא
ארורים הם לפני יי
(שמואל א' כו יט)

צוררי בלו וספו
כי לכלות ישורון נאספו
קברי שוטני אשר נחשפו
שאול ואבדון נגד יי
(משלי טו יא)

קמי ישורון והמוניהם
כלו ביום נהפך יגוניהם
כי נפל פחד מרדכי עליהם
ונלוו גוים רבים אל יי
(זכריה ב טו)

חסר אות ר'

שמעו בדבור מיוזן
מלאים מפקים מזן אל זן
אשר יפיק חסדים לחזן
ישא ברכה מאת יי
(תהלים כד ה)

תמימים צהלו בשמחתכם
ושלחו מנות לאביוניכם
ואמרו בשמחת יין משתיכם
זה היום עשה יי
(שם קיח כד)

[לייבעדיג יענקל]

ראה מ"ש דוידזון אודות פיוט זה.
יכול להיות שמאלקה היינו מלגה שבספרד.

[לייבעדיג יענקל]

פיוט אחר ששלח ר' יהודה בר אבון לריה"ל נזכר כאן: http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 067_14.pdf

[לייבעדיג יענקל]

מצו"ב פיוט 'מי כמוך' לשבת שושן פורים מתוך "חזונים כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא" נדפס בשנת הש"ם. http://www.hebrewbooks.org/42160

ארכוסטיכון: א-ת. אני יהודה פאסי בר אבון ממדינת מאלקה יזכה לתורה. ואחרי כמה אותיות לא ברורות (יונלהחב) א-ת (חסר אות ר')

מעניין שגם בפיוטו של ריה"ל למי כמוך של שבת זכור 'אדון חסדך' כרוך סיפור הקשור לאות ר' שהיתה חסרה בתחילה.

[שכניה בן יחיאל]

אם יש עוד מידע על המחבר או על הפיוט אודה למי שיפרסם