א. ומחנכין את הקטנים לקרותה. כתב הרמב"ם בתחילת הל' מגילה וז"ל: "קריאת המגילה בזמנה מצות עשה מדברי סופרים. והדברים ידועים שהיא תקנת הנביאים. והכל חייבים בקריאתה אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררים. ומחנכין את הקטנים לקרותה. והשו"ע (ר"ס תרפט) העתיק את הרמב"ם. וצ"ב לשון הרמב"ם במש"כ 'ומחנכין את הקטנים לקרותה', למה לא כתב 'ומחנכין את הקטנים לשמוע מקרא מגילה', וכמו שהוא כתב בהמשך: 'ואפילו כהנים בעבודתן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה'. וכן 'מבטלין ת"ת לשמוע מקרא מגילה'.
ב. עמידה בשומע כעונה. יל"ע במצוות שצריך לעמוד כשאומרם, האם גם מי שיוצא מחבירו ע"י שומע כעונה צריך לעמוד באותו הזמן או לא. ובביאור הלכה (סי' תפט ס"א ד"ה ומצוה) מבואר להדיא דבספירת העומר לפי הרי"ץ גיאות השומע ל"צ לעמוד, ע"ש. ויל"ע ממש"כ המ"ב בעצמו לגבי קריאת המגילה דבר"ס תרצ כתב המ"ב דאת ברכות המגילה יש לומר בעמידה למרות שהשו"ע כתב שאת המגילה אפשר גם לקרוא בישיבה, ובשעה"צ (סק"א) מביא מהמג"א והמחצית השקל דגם ציבור השומעים צריכים לעמוד, כיון שהם יוצאים ע"י השמיעה בשומע כעונה, צריכים גם הם לעמוד, וצ"ע אמאי בספיה"ע הביא בשם הרי"ץ גיאות כדבר פשוט שאי"צ לעמוד כשיוצאים בשומע כעונה.
ג. שמע כל המגילה בע"פ. איתא במ"ב (סי' תרצ סק"ז) דאם קרא מיעוט המגילה בעל פה עד חציה יצא בדיעבד, דהעיקר שאת רוב המגילה קרא מהכתב, אבל אם קרא רוב המגילה בע"פ לא יצא, עכ"ד. ויל"ע באחד ששמע מיעוט מגילה בע"פ מבעל קורא שקרא מיעוט מגילה בע"פ ורובה מהכתב, דהבעל קורא עצמו יצא, אבל השומע שמע ממנו רק את המיעוט שקרא בע"פ, ואח"כ שמע את המשך המגילה מבעל קורא אחר שקרא כנ"ל מיעוט מגילה בע"פ ורובה מהכתב, והוא שמע ממנו רק את המיעוט שקרא בע"פ, ואח"כ המשיך כנ"ל עד ששמע מגילה שלמה מכמה בעלי קריאה מכל אחד מיעוט בע"פ, באופן שהבעלי קריאה עצמם יצאו כי קראו רובה מהכתב, האם השומע בכה"ג יצא או לא.
ד. שמע מיעוט המגילה בע"פ מאחד שקרא הכל בע"פ. ג"א שליט"א אמר דיל"ע כנ"ל להיפך, היכא שהשומע שמע את רוב המגילה מהכתב מבעל קורא אחד, ואת המיעוט הוא שמע בע"פ מבעל קורא אחר שקרא את כל המגילה בע"פ, דלכאורה לא גרע מאילו השומע בעצמו היה קורא את המיעוט הזה בע"פ, דיצא.
ה. קריאה במגילה גזולה בפורים. בשו"ע כתב (בסי' תרצ"א סי"א) שאם קרא במגילה גזולה יצא, וכתב המ"ב דאין גזל בקול, ובשו"ת הרשב"א (ח"א סי' תמ"א) דימה זאת לתקע בשופר גזול שיוצאין, ובאמת צ"ב הסברא הרי גם בשופר וגם במגילה מי שיקרא במגילה ויתקע בלא שופר לא יצא ידי חובה, וא"כ מה אכפ"ל שאין גזל בקול הרי סו"ס משתמש בגוף החפץ הגזול, וביותר צ"ע על דברי המאירי שכ' במגילה י"ט. יש מן הגאונים שהתירו לקרות במגילה גזולה, וצ"ע האיך יהיה מותר להשתמש בחפץ זה לכתחילה הרי כל השתמשות זהו גזל וצ"ע. עוד צ"ע דהנה בשו"ת הרשב"א (סוף ח"ו) מביא תשובת הרי"ף לגבי אחד שגנב ספרי לימוד ולמד בהם, וכתב שם הרי"ף דהו"ל מצוה הבאה בעבירה, וכלולב הגזול והיבש והוא מסיים שם וז"ל: "ואף אותה המצוה שנתכוין לה [דהיינו מצות תלמוד תורה] לא עלתה בידו [וכמו] שאמרו לולב הגזול והיבש פסול, שלא עלתה מצוה בידו" ע"כ, וצ"ע דזה לא מיקרי מהב"ע, דהמצוה היא תלמוד תורה, והספר הוא רק היכי תימצי לקיים דרכו את המצוה, וכמש"כ לגבי מגילה ומאי שנא.
ו. שמע מגילה ונשתחרר האם חייב לשמוע שוב. ג"א שליט"א הסתפק בעבד ששמע מגילה [לבה"ג שסובר שעבד חייב במגילה עי' בה"ל ר"ס תרפט] ואח"כ הוא השתחרר האם הוא צריך לשמוע עוד פעם מגילה, ושורש הספק הוא דהרי נודע שיטת הבה"ג כמובא במגילה (ד. תוד"ה נשים חייבות) דנשים חייבות רק ב'שמיעת' מגילה ולא ב'קריאת' מגילה, וה"ה בעבד ששוה לאשה, ומרן הגרי"ז ביאר בזה דנשים יש להם חיוב קריאת מגילה חלש, ובזה יש להסתפק די"ל דכיון דעד עכשיו היה על העבד רק חיוב 'שמיעת' מגילה, ועכשיו כשהשתחרר התחדש עליו חיוב 'קריאה' זה מחייב אותו לשמוע עוד פעם מגילה או"ד לא.
ז. שיעור במחיית עמלק. יש לעיין האם יש שיעור למצוה זזו, או אפילו בעמלקי אחד שמחה מקיים המצוה, גם יל"ע לצד שיש חצי שיעור במצוות, האם כשהכה את העמלק מקיים למצוה או"ד שלא.
ח. כאשר אבדתי אבדתי. ובגמ' (מגילה ט"ו.) כשם שאבדתי מבית אבא כך אובד ממך, והיינו דתאסר על מרדכי מכיון שהלכה ברצון, וצ"ע דמדוע זה נחשב רצון, הרי חזינן בגמ' כתובות ג: ולדרוש להו דאונס שרי, והיינו בגזירה דבתולה תבעל להגמון תחילה, ואעפ"י שיכולה לא להנשא ואז לא תצטרך להיבעל, בכל אופן אפילו שתחילתה ברצון על עצם הנישואין זה נחשב אונס, וא"כ לכאו' ה"ה כאן, שהלכה ברצון אבל בשביל להתחנן על עמה, ולא בשביל להבעל, וא"כ מדוע ל"ח אונס וצ"ב.
ט. חידה-איש לא מוציא במגילה ואשה כן. כתבו התוס' במגילה (ד.) בשם הבה"ג דנשים חייבות בשמיעת מגילה, ואינם מוציאות אנשים במגילה. איך יתכן שאיש לא יוכל להוציא איש בקריאת מגילה, אבל אשה או עבד יוכלו להוציא איש במגילה.
י. חצי שיעור במשלוח מנות. יש לעיין מי שיש לו רק מנה אחת לשלוח, האם יש עניין שיקיים המצוה בחצי שיעור, או שהוי כלולב בלי אתרוג שאין בזה שום עניין וצ"ע.
כללי השתתפות
1. כל תשובה נכונה, אפילו לשאלה אחת תזכה את השולח להיכנס להגרלה על סך 1000 ₪. 2. כל תשובה נכונה על כל שאלה, הינה זכות נוספת להשתתף בהגרלה, כך שכל מי שישלח יותר תשובות לכל השאלות מגדיל את סיכוייו בהגרלה. 3. כל חודש, בראש חודש תערך הגרלה בין כל השולחים, הזוכה ייבדקו תשובותיו, יתקבלו אך ורק תשובות מפורטות. 4. ניתן לשלוח כל שבוע את התשובות של אותו שבוע, או עד ראש חודש. 5. שימו לב חשוב מאוד: קבלת התשובות הינה אך ורק לפקס מערכת משיב כהלכה 0775558617 או במייל [email protected] נא לציין בתחילת המכתב על כמה שאלות השיבו, וכמו"כ שם מלא, כולל/ ישיבה. ועיר וטלפון וכמו"כ נא לציין על איזה פרשה השיבו. [לברורים ופרטים נוספים בטלפון 0533154010 בשעות הערב בין 8:00 ל9:00 בלבד]. השולחים בכתב יד, בפקס, להקפיד על כתב ברור וקריא שיהיה ברור לאחר משלוח הפקס. כתב לא ברור לא יכנס להגרלה. -יש עדיפות לשלוח התשובות מוקלד במייל כי כך זה ייכנס בעזה"י לספר שיצא לאור בעתיד בל"נ. –שאר עניני העלון לא שייכים לפקס או מייל או טלפון זה, אלא כמצויין במסגרת ע"ג העלון בעמ' ד'.
תשובות ניתן לשלוח עד ר"ח ניסן