באוירה של פורים (אבל לא פורים תורה).
משכח"ל ג' עיירות, ונפל ספק מי מהם היתה מוקפת חומה. ולכאו' באופן שהספק נולד מחמת התערובת ביניהם, שייך הדין של ביטול ברוב. (ויצוייר כגון שיש לנו עדים שאחת מהם היתה מוקפת, או להיפך אחת היתה פרוזה, ואינם זוכרים מי).
ונפק"מ בזה, לצרף קריאת המגילה להוציא את הרבים מג' אנשים, וכ"א גר בעיירה אחרת מתוך השלושה, וקרא כ"א מהם חמישית מהמגילה, והשאר נקרא בע"פ. דמכוח הדין ביטול ברוב דייני' לכולהו כחייבים באותו יום, ואפשר לצאת בזה. (וכמו שבביטול ברוב מותר לאכול הכל בב"א, לשי' הרא"ש וכו').
ואמנם יל"ד דעיירה הוי דבר חשוב ואינה בטילה ברוב, אבל כל הך דינא דדבר חשוב אינו בטל ברוב הוא בפשטות רק מדרבנן, ואילו קריאת המגילה של יום חיובה מדברי קבלה.
והנה יש מהפוס' שנקטו דביטול ברוב תליא ברוב בנין ולא ברוב מנין, והיינו בגודל החתיכות ולא במספרם. וא"כ אף בביטול בעיירות צריך לדון לפי רוב בנין ולא לפי מספר היחידות.
וילה"ס היכי דייני' בזה רוב בנין, האם הכל מצטרף, או רק המקומות הראויים לדירה, ומה הדין הקומות העליונות של הבתים האם הם מצטרפים במדידת השטח. וכן יל"ד האם ה"סמוך ונראה" מצטרף לחשבון או שזה נידון בפנ"ע. ואולי בכלל הביטול ברוב זה לא על שטח העיר אלא לפי האנשים המחוייבים וכו', ורוב בנין יהיה תלוי ברוב האנשים.
תנו דעתכם!