פורום אוצר החכמה

טברייני כתב:האבני נזר כתב
שנשים פטורות ממצות מחיית עמלק משום דהויא מצות עשה שהזמן גרמא שהרי אסור להרוג עמלק בשבת.
(שו"ת או"ח סי' תק"ט)

ולכאורה דבריו קשים דבשבת ישנה מצוות מחיית עמלק רק איסור שבת רובץ עליו וא"כ מדוע חשיב מ"ע שהזמן גרמא?
אשמח לקבל את עזרת הלומדים בהבנת דבריו.

עזריאל ברגר כתב:השאלה היא מהו הגדר ד"הזמן גרמא", וכבר דשו בו רבים.

ישיבה בחור כתב:

טברייני כתב:האבני נזר כתב
שנשים פטורות ממצות מחיית עמלק משום דהויא מצות עשה שהזמן גרמא שהרי אסור להרוג עמלק בשבת.
(שו"ת או"ח סי' תק"ט)

ולכאורה דבריו קשים דבשבת ישנה מצוות מחיית עמלק רק איסור שבת רובץ עליו וא"כ מדוע חשיב מ"ע שהזמן גרמא?
אשמח לקבל את עזרת הלומדים בהבנת דבריו.

יעויין בספר החינוך שכ' דהנשים פטורות, כיון שאינם מצווים במלחמה, ובמחיית עמלק, ויעו' מנחת חינוך שם דנקט בפשיטות דהוי מצוה שאין הזמן גרמא, ולכן הק' על החינוך מנלן לפטור נשים מה"ט דאינם בני מלחמה, יעו"ש,

אנא עבדא כתב:הרגע ציינתי באשכול הסמוך בטעמי זכירת עמלק, שב'עלים לתרופה' של השבוע יש דיון בנושא, ולפי הטעמים יש נפק"מ אי נשים חייבות במחיית עמלק.
זה משולב שם יפה במדור על הדף היומי, כי הוא תולה ענין בהא דאיתא בגמרא של דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה בכך, ולפי זה י"א שהיא פטורה ממחיית עמלק. עיין שם ותמצא נחת

טברייני כתב:ומה השבת לי?
ואני הק' מתקשה בהבנת דברי האבני נזר ואתה מייתי לי מגברא אחר??

טברייני כתב:

עזריאל ברגר כתב:השאלה היא מהו הגדר ד"הזמן גרמא", וכבר דשו בו רבים.

והואיל ודישה אסורה בשבת אשמח אם תתן לי מן התבואה שנידושה כבר.

טברייני כתב:

אנא עבדא כתב:הרגע ציינתי באשכול הסמוך בטעמי זכירת עמלק, שב'עלים לתרופה' של השבוע יש דיון בנושא, ולפי הטעמים יש נפק"מ אי נשים חייבות במחיית עמלק.
זה משולב שם יפה במדור על הדף היומי, כי הוא תולה ענין בהא דאיתא בגמרא של דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה בכך, ולפי זה י"א שהיא פטורה ממחיית עמלק. עיין שם ותמצא נחת

נשמח מאד אם יואיל כבודו להעלות כאן את העלים באופן כלשהו
בכדי שנדע האם תהיה לנו תרופה בהבנת דברי האבני נזר...

כתב האבני נזר בשם ספר החינוך [מצוה תרג] שאין חיוב מחיית עמלק על הנשים ומכח זה אין עליהם חיוב הזכירה. וזאת בעוד שבמצות הריגת שבע עממין כתב שנוהגת בין באנשים ובין בנשים ועל אף שאין דרכן של נשים לצאת במלחמה כיון ששייך שיארע לידיהם ענין הדומה לזה של יעל וסיסרא שאינו בדרך מלחמה וממילא חייבים הם בכך. וא"כ למה במחיית עמלק לא מצאנו חיוב על נשים שלא בדרך מלחמה.
ותי' האבני נזר שהוא מ"ע שהזמ"ג כיון שהריגת עמלקי אינו אלא כחיוב מיתת בי"ד, ואינו דוחה שבת. משא"כ הריגת הכנעני הוא מצד שלא ילמדו ממעשיהם הרעים והוה כהריגת מזיקים שהוא מלאכה שאי"צ לגופה ומותר בשבת מה"ת.
אך יש להקשות דלכאורה הגדרת מצות מחיית עמלק אינו דוקא במעשה ההריגה אלא שיהא מחוי, וממילא כאשר עושה זאת ע"י מניעת אכילה או ע"י גרמא נמי מקיים את המצוה ובכה"ג ליכא איסור בשבת.
עכ"פ אפשר לתרץ באופן אחר את קושיית האבנ"ז. די"ל דאם כי כפי המבואר מדברי החינוך יש מצוה להרוג כל עמלקי ולאו דוקא בעת מלחמה, אי"ז אלא כחלק מן המצוה בלבד. דעיקר המצוה אינה מתקיימת אלא כשימחה זרעו של עמלק לגמרי, ונמצא כי כל עת שלא כלה כל זרעו לא יצאו ידי חובת המצוה. וכמובן שאי"ז פוטר הריגת כל עמלקי בכל עת אפשרית מאחר ובזה מקרבים את היעד.
והיות והיעד לא יושג באופן טבעי אלא ע"י מלחמה, נמצא כי המצוה אינה מוטלת אלא על אלו שיוצאים למלחמה ושייך שיצאו חובת המצוה לגמרי. אך נשים שאין יוצאות למלחמה וממילא אין ביכלתן לצאת ידי חובת המצוה אין להם אף את החיוב המקדים למצוה והוא הריגת כל עמלקי בעת שיתאפשר.
על פי זה ניתן להבין מה שכתב הרמב"ם בסוף חלק 'מצות עשה' בספר המצוות: וכשתשתכל כל אלו המצות שקדם זכרם הנה תמצא מהם מצות שהם חובה על הציבור, לא לכל איש ואיש, כגון בנין בית הבחירה והקמת מלך והכרתת זרעו של עמלק (מ' כ קעג קפח). ומהם מצות שהם חובה לאיש מיוחד אם עשה הפעולה הפלונית או שימצאהו הענין הפלוני כמו קרבן שוגג (מ' סח - עב) וקרבן מזיד (מ' עא - ב). ופעמים יעמוד אחד מן האנשים כל ימי חייו ולא יעשה הפעולה ההיא ולא ימצאהו הענין ההוא.
ומקור דבריו הוא מחמת שאלו ג' המצוות אי אפשר ליחיד שיקיימם, שהרי לא ימחה זרעו של עמלק אלא ע"י מלחמה שמעצם טבעה נעשית ע"י הרבים, וכן הקמת מלך אין לו משמעות כשנעשית ע"י יחיד, וכן בנין בית הבחירה אינה יכולה להעשות ע"י יחיד מאחר שהוא מלאכה רבה ועצומה, ורק בסיוע הרבים אפשר להגיע לכך. מה שאין כן שאר המצוות אפשר לצאת ידי חובת המצוה אף ביחיד.

עזריאל ברגר כתב:

סעדיה כתב:יש לפלפל (עפ"י המבואר בספר ליום אתמול כי יעבור) דכיון דבכל רגע אפשר להרוג עמלקי הנמצא באחד מצדדי קו התאריך, אי"ז זמן גרמא.

לא יודע מה מבואר בספר הזה, אבל לפי סברא זו - גם ציצית לא הוי זמן גרמא, כי בכל רגע יש מקום שהוא יום ולא לילה, וה"ה לק"ש ולתפילין (להלכה שלילה זמן תפילין).

אחד הרבנים כתב:הנה יש לברר ממתי התחיל המנהג שנשים שומעות פרשת זכור

טברייני כתב:האבני נזר כתב
שנשים פטורות ממצות מחיית עמלק משום דהויא מצות עשה שהזמן גרמא שהרי אסור להרוג עמלק בשבת.
(שו"ת או"ח סי' תק"ט)

ולכאורה דבריו קשים דבשבת ישנה מצוות מחיית עמלק רק איסור שבת רובץ עליו וא"כ מדוע חשיב מ"ע שהזמן גרמא?
אשמח לקבל את עזרת הלומדים בהבנת דבריו.

בקרו טלה כתב:

אחד הרבנים כתב:הנה יש לברר ממתי התחיל המנהג שנשים שומעות פרשת זכור

גם אנכי אשמח לשמוע האיך נהגו מקדמת דנא במקהלות החסידים בגולה...

דארבע פרשיות - נשים פטורות...

מנהג הנשים שלנו שמעולם אינן שומעות קריאת פ' זכור כלל... מאחר שמעיקר הדין אין הנשים חייבות לשמוע קריאת פ' זכור בס"ת כלל. ומנהגן של ישראל תורה היא. ומעולם לא ראינו ולא שמענו מי שהצריך את הנשים לשמוע הקריאה בס"ת בציבור פ' זכור, ואף שמעלתו שמועה שמע על גדול אחד שהיה מצריך ומהדר שישמעו הנשים פ' זכור בשעה שקוראים בס"ת. מי יודע אם נאמנה שמועתו. ואף אם יתבררו כי כנים הדברים. דעת יחידאה היא. ואין לבטל עי"ז מנהגי ישראל. ועצתי אמונה שמעלתו ישבות מריב בזה. והנח להם לישראל מנהגם תמיד כדת וכהלכה. אשרי העם שלו ככה. ומה' ישא ברכה:

וכן שמעתי מהגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל, שבקהילתו בקעלעם, לא באו נשים לשמוע פר' זכור...