מסכת מגילה דף ג עמוד ב :ואמר רבי יהושע בן לוי: כרך שאין בו עשרה בטלנין - נדון ככפר. מאי קא משמע לן? תנינא: איזו היא עיר גדולה - כל שיש בה עשרה בטלנין, פחות מכאן - הרי זה כפר. - כרך איצטריך ליה, אף על גב דמיקלעי ליה מעלמא.
ואמר רבי יהושע בן לוי: כרך שחרב ולבסוף ישב - נדון ככרך. מאי חרב? אילימא חרבו חומותיו, ישב - אין, לא ישב - לא? והא תניא, רבי אליעזר בר יוסי אומר: אשר לוא חומה - אף על פי שאין לו עכשיו, והיה לו קודם לכן. אלא: מאי חרב - שחרב מעשרה בטלנין.
יל"ע: פחות מעשרה בטלנין הרי זה כפר- ומה שייך שיקראו ביום הכניסה? יש להם בכלל יום הכניסה? ויש להם "מפני שמספקים מים ומזון" וכו'? וצ"ע
פני יהושע מסכת מגילה דף ג עמוד ב:כיון דהא מילתא דעשרה בטלנים לא רמיזא במגילה א"כ על כרחך צ"ל דמסברא הכי הוא דכל שאין בו עשרה בטלנים הו"ל ככפר לענין שצריכין להקדים ליום הכניסה שדרכן לילך למקום ב"ד, וזכר לדבר כדאמרינן נמי בעלמא דכל שאין בה עשרה בטלנים אין מושיבין בה סנהדרין