להקנות חפץ לעמלקי

[אנונימי אנונימי]

ראיתי מקשים לדברי הסוברים שמן המצוה לאבד רכוש וממון לעמלק מי שירצה בזמן הזה להשתתף במצות מחיה למה לא יקנה חפץ לעמלקי החי עמנו ויאבדו
והתירוץ פשוט דאם מצוה לאבד ממון עמלק ק"ו מכלל המצוה שלא להקנות לו חפץ, ואכן שיש לדון אם מי שיקנה לו ע"מ לאבד לא יעבור בעשה דמחייה כשם שמי שקונה חמץ בפסח ע"מ לאבדו אינו עובר בלאו דבל יראה כמ"ש תוס' פסחים כ"ט ב' וכאן אפשר דהכל מודים מכיון שאין לאו ואך עשה, אבל מ"מ פשיטא שאין קיום מצוה בהקנאה זו

[אבוה דמאיר]

עוד יש לעיין אי יש מצוה לאבד ממונו כשהוא עצמו קיים דמה שמאבדים ממונו כדי לאבד שמו וכשהוא קיים זה לא שייך
\ולפי"ז יהיה מותר להקנות לעמלק וא"כ יש עצה שיקנה לעמלק הראשון שימות { אם יש ברירה בממון} ולאחר זמן יאבדו ואם מת העמלק יש עכשיו מצוה לאבד ממונו

[אנונימי אנונימי]

עוד יש לעיין אי יש מצוה לאבד ממונו כשהוא עצמו קיים דמה שמאבדים ממונו כדי לאבד שמו וכשהוא קיים זה לא שייך
\ולפי"ז יהיה מותר להקנות לעמלק וא"כ יש עצה שיקנה לעמלק הראשון שימות { אם יש ברירה בממון} ולאחר זמן יאבדו ואם מת העמלק יש עכשיו מצוה לאבד ממונו

לא קשיא דסוף סוף הוא מתחיל במצוה לאבד את רכושו, ואטו בעיר הנדחת יש דין הכה תכה לפני שריפת השלל

[אבוה דמאיר]

טענתי היתה שהוא אין לו כוונה כלל להרוג את העמלקי

[אנונימי אנונימי]

טענתי היתה שהוא אין לו כוונה כלל להרוג את העמלקי

לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להפטר ממנה, ולמה לא נתחיל במאי דאפשר ומצוה גוררת מצוה

[אברך כולל]

מסתבר שכל ענין איבוד ממון עמלק הוא רק לאחר הריגת העמלק עצמו, וכל זמן שהוא עצמו חי אין בזה שום מחיית שמו.

[מה שנכון נכון]

מסתבר שכל ענין איבוד ממון עמלק הוא רק לאחר הריגת העמלק עצמו, וכל זמן שהוא עצמו חי אין בזה שום מחיית שמו.

כן כתב העונג יו"ט בהקדמתו, [ולא רק שהחיוב חל לאחר הריגת העמלק שהוא בעל הממון, אלא רק לאחר הריגת כל העמלקים].

עונג יוט.GIF (55.7 KiB) נצפה 6840 פעמים

[אשרי יושבי ביתך]

בנידון האשכול, ידוע שהקושיא היא קושיית הגר"א גניחובסקי זצ"ל דאם מכיר עמלק יכול להקנות לו ממון ע"י אודיתא, ואח"כ יכלה וישמיד הממון ויקיים מחיית עמלק לשיטת רש"י דגם ממון עמלק במחיה, דלא יאמרו בהמה זו של עמלק הייתה.

וידוע שהגר"ד לנדו שליט"א פליג ע"ז, דכיון שנצטווינו למחות את עמלק וממונו – א"כ א"א להקנות לו בכלל. אך טענו ע"ז דכיון דמטרת ההקנאה היא לאיבוד – א"כ למה לא יוכל להקנותו. ושמעתי מחכ"א שהעיר על כ"ז, דכיון דאי"ז זכות עבור העמלק (וגם לא יטרח ליקח דבר פעוט שכזה), וגם אם ישמע שמקנין לו ע"מ לאבד בודאי לא ירצה לקנות, א"כ חידוש מעיקרא ליתא. דל"ש להקנות לעמלק גם באודיתא.

אם ידוע לחברים היכן מקו"ד הגרא"ג בכתביו או בעלוניו או בכתבי תלמידיו, אשמח לדעת.

[רציני]

אני לא יודע אם הוא תלמידו:

בם חייתני.PDF

(374 KiB) הורד 232 פעמים

[אשרי יושבי ביתך]

אני לא יודע אם הוא תלמידו:

בם חייתני.PDF

יישר כח!

[הקישון33]

הנידון פה קצת דומה לנידון אם יש ענין לא לשלם לפועל מראש כדי לקיים את מצוות ביומו תתן לו שכרו.