פורום אוצר החכמה

לפי מדרשי חז"ל שתלו את בני המן על אותו העץ שתלו את אביהם, יחד איתו- האם צ"ל שהיה נס שגופתו לא הסריחה, מניסן עד אדר?

ואגב בני המן, עוד שאלות:
א. מדוע לא אומרים "ארורים בניו", כמו "ארור המן"?
ב. האם גם מתו בתליה, או שתחילה נהרגו ואח"כ נתלו? בתוס' בכמה מקומות מבואר שתחילה הרגום (בסייף ונחתך ראשם), וכפשט הכתוב, אבל ברמב"ם משמע שגם הם מתו בתליה, וצ"ב.

גאולה בקרוב כתב:א. מדוע לא אומרים "ארורים בניו", כמו "ארור המן"?

ויש עוד להעיר שהנה איתא במגילה (כז ע"א): "רב אמר צריך לאמר ארור המן ארורים בניו א"ר פינחס צריך לומר חרבונה זכור לטוב", וב'בראשית רבה' (מט,א): "רב כי הוי מטי [=כאשר היה מגיע] להמן בפורים אמר "ארור המן וארורים בניו" לקיים מה שנאמר ושם רשעים ירקב".
וראה שכן הוא גם הנוסחא בתוס' מגילה ז ע"ב ד"ה "דלא". עיי"ש.

ומצאתי ביאור בזה - ראה בקובץ המצורף - שהיות שמבני בניו למדו תורה בבני ברק לפכך אין אנו אומרים כן.

גאולה בקרוב כתב:האם גם מתו בתליה, או שתחילה נהרגו ואח"כ נתלו? בתוס' בכמה מקומות מבואר שתחילה הרגום (בסייף ונחתך ראשם), וכפשט הכתוב, אבל ברמב"ם משמע שגם הם מתו בתליה, וצ"ב.

מעניין לעניין -

והיינו שדברי חז"ל שאמרו לומר "ארור בניו" לא ס"ל שבני בניו למדו תורה בב"ב, ואנן קיי"ל שכן למדו ולכן משמיטים? חידוש.

לחד מ"ד היו להמן 210 בנים, ולא תלו אלא את העשרה המפורסמים, ואין אפוא צורך להניח שהאמירה 'ארור בניו' סותרת.

גאולה בקרוב כתב:א. מדוע לא אומרים "ארורים בניו", כמו "ארור המן"?

בהקדמת רבינו יעקב מליסא לפירושו על המגילה הוא מבאר שענין אמירת ארור המן וברוך מרדכי הוא משום שלהמן יש זכות קצת שבזכותו חזרו בתשובה כמאמר חז"ל גדולה הסרת טבעת וכו'. ומאידך למרדכי יש חובה קצת כלשון הגמ' דאיתיליד מיניה מרדכי דאיקני ביה בהמן*, היינו שהוא היה קצת סיבת הצרה. כמו כן מבאר שלאסתר היה צד חובה במה שזימנה את המן וגרמה צער ליהודים, ולזרש יש צד זכות במה שאמרה נפול תיפול. על כן אנו מקללים את המן וזרש להוריד זכותם, ומברכים את מרדכי ואסתר להוריד חובתם.
ולפי זה מובן מה נשתנו בניו של המן ממנו, כיון שלהם לא היתה שום זכות, שנצטרך לבטל זכותם.

* הנוסח שונה קצת מלשון הגמ' שלפנינו.