פורום אוצר החכמה

אTKH כתב:נס הפורים נעשה בתקופה שבין תחילת בנין בית שני לעלית עזרא.
מצאנו שחלק מהעונשים המוזכרים במגילה היו לאלו שהתנכלו לבנין הבית.
האם מוזכר באיזהו מקומן שייכות בין נס פורים ו'קיימו וקבלו' - מאהבה, לבנין בית שני?

לומד_בישיבה כתב:השאלה היא שבעים שנה לחורבת ירושלים או שבעים שנה לגלות צדקיהו.
וגם אם נבנה הבית כעבור שבעים שנה לשנה שחרבה ירושלים, עדיין יש למצוא מקור שאכן נהגו פורים בימי הבית שני. (ועיין רש"י מגילה י"א עמוד ב).
ובדרך אפשר - לפי מה שכתבו שמרדכי הצדיק לא היה ראוי לבנות את הבית כנכד של שאול והיה עליו ואסתר לכפר על מעשה שאול שלא הרג את אגג אפשר שמשום כך לא נהגו בארץ ישראל (מלכות בית דוד) את הפורים. כמו כן הנך רואה שלא ביקש מרדכי לבנות את הבית לא מרדכי ולא אסתר.
וכמדומני שראיתי שאין קורב"ץ מטעם זה באת צמח דוד בפורים מפני שמלכות בית דוד לא השתתפו בפורים - כתבתי מקופיא.

בברכה המשולשת כתב:ומהדין שכהנים מבטלים מהעבודה לשמוע קריאת המגילה נראה שודאי שקראו מגילה בימי בית שני

ראובן קלצקין כתב:[זה רק אם הנס היה אחר הבית שני, שעדיין לא ראיתי מקור שלא!]

בימים ההם כשבת המלך וכתיב בתריה בשנת שלש למלכו אמר רבא מאי כשבת לאחר שנתיישבה דעתו אמר בלשצר חשב וטעה אנא חשיבנא ולא טעינא מאי היא דכתיב כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם וכתיב למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה חשוב ארבעין וחמש דנבוכדנצר ועשרים ותלת דאויל מרודך ותרתי דידיה הא שבעים אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו ונבוכדנצר מנלן דארבעין וחמש שנין מלך דאמר מר גלו בשבע גלו בשמונה גלו בשמונה עשרה גלו בתשע עשרה גלו בשבע לכיבוש יהויקים גלות יהויכין שהיא שמונה לנבוכדנצר גלו בשמונה עשרה לכיבוש יהויקים גלות צדקיהו שהיא תשע עשרה לנבוכדנצר דאמר מר שנה ראשונה כיבש נינוה שניה כיבש יהויקים וכתיב ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכין מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים וחמשה לחדש נשא אויל מרודך מלך בבל [בשנת מלכותו] את ראש יהויכין מלך יהודה ויוצא אותו מבית הכלא תמני ותלתין ושבע הרי ארבעין וחמש דנבוכדנצר ועשרין ותלת דאויל מרודך גמרא ותרתי דידיה הא שבעין אמר השתא ודאי תו לא מיפרקי אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו היינו דקאמר ליה דניאל ועל מרי שמיא התרוממת ולמאניא די בייתיה היתיו קדמך וכתיב ביה בליליא קטיל בלשאצר מלכא [כשדאי] וכתיב ודריוש מדאה קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין אמר איהו מיטעא טעי אנא חשיבנא ולא טעינא מי כתיב למלכות בבל לבבל כתיב מאי לבבל לגלות בבל כמה בצירן תמני חשיב ועייל חילופייהו חדא דבלשצר וחמש דדריוש וכורש ותרתי דידיה הא שבעין כיון דחזי דמלו שבעין ולא איפרוק אמר השתא ודאי תו לא מיפרקי אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו בא שטן וריקד ביניהן והרג את ושתי והא שפיר חשיב איהו נמי מיטעא טעי דאיבעי ליה למימני מחרבות ירושלים סוף סוף כמה בצירן (חדיסר) איהו כמה מלך ארביסר בארביסר דידיה איבעי ליה למיבני בית המקדש אלמה כתיב באדין בטילת עבידת בית אלהא די בירושלם אמר רבא שנים מקוטעות הוו

ראובן קלצקין כתב:זה רק אם הנס היה אחר הבית שני, שעדיין לא ראיתי מקור שלא!

ראובן קלצקין כתב:בענין ביטול העבודה, האם אין לומר שהכוונה לכשיבנה הבית המקדש והכהנים יעבדו בביהמ"ק אז יבטלוה מפני קריאת המגילה.

בברכה המשולשת כתב:בכל פיוטי רבינו הקליר לימות החול אין פיוט לברכת את צמח דוד כי לא נהגו לאומרה במקומו (וכפי שמבואר בתוספתא לפירוש התוס' רי"ד)
ויעויין ברמב"ן על פורים ובית שני.
ומהדין שכהנים מבטלים מהעבודה לשמוע קריאת המגילה נראה שודאי שקראו מגילה בימי בית שני

תיקונים כתב:רצונך לומר שהבני יששכר חלילה לא ידע מהו שח וכבר הביא הרב א"ס שהגאון רבי איסר זלמן ז"ל היה לומד בחנוכה את הבני יששכר.

לומד_בישיבה כתב:עתה חשבתי שמדברי הבני יששכר הרי זה ראיה מאין כמוה שבארץ ישראל לא היה פורים שהרי כתבו התוס' שהקלירי לא כתב על יו"ט שני מפני שהיה בארץ ישראל.

לומד_בישיבה כתב:השאלה היא שבעים שנה לחורבת ירושלים או שבעים שנה לגלות צדקיהו.
וגם אם נבנה הבית כעבור שבעים שנה לשנה שחרבה ירושלים, עדיין יש למצוא מקור שאכן נהגו פורים בימי הבית שני. (ועיין רש"י מגילה י"א עמוד ב).
ובדרך אפשר - לפי מה שכתבו שמרדכי הצדיק לא היה ראוי לבנות את הבית כנכד של שאול והיה עליו ואסתר לכפר על מעשה שאול שלא הרג את אגג אפשר שמשום כך לא נהגו בארץ ישראל (מלכות בית דוד) את הפורים. כמו כן הנך רואה שלא ביקש מרדכי לבנות את הבית לא מרדכי ולא אסתר.
וכמדומני שראיתי שאין קורב"ץ מטעם זה באת צמח דוד בפורים מפני שמלכות בית דוד לא השתתפו בפורים - כתבתי מקופיא.

עושה חדשות כתב:ראה עוד - http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/15/01502.htm

עושה חדשות כתב:בחי' הרי"ם סי' תכט - "דתלינן לכל הנסים דמגילת תענית בזכות הבית, ואף פורים היה בזמן שהקריבו כבר בבית המקדש, ולכך כשחרב בית המקדש בטלו כי הני ד' צומות", וצ"ע.