השתכרות גדולי ישראל בפורים

[שי אבי דוד]

האם ידוע על גדולי ישראל שהשתכרו (לא רק התבסמו) בפורים?

[למאי_נמ?]

כמדומה שכן מסופר מהגרי"ס, שנשתכר כלוט, והיה אומר מערכות חידו"ת (מופיע ב'עלי שור' ועוד).

[שי אבי דוד]

כמדומה שכן מסופר מהגרי"ס, שנשתכר כלוט, והיה אומר מערכות חידו"ת (מופיע ב'עלי שור' ועוד).

במאמר המופיע היום בקולמוס. מובאת בשם הגראי"ל שטינמן שליט"א דחייה לראייתך. קחנה משם.

[למאי_נמ?]

אין לי הקובץ הנ"ל.

[יין המשמח]

הרבי מליובאוויטש בפורים תשח"י.

[יוד קרת]

הגאון ר"י עמדין העיד כך על אביו החכ"צ, מובא כמדו' בשע"ת.

[אמסטרדם]

כמדומה שכן מסופר מהגרי"ס, שנשתכר כלוט, והיה אומר מערכות חידו"ת (מופיע ב'עלי שור' ועוד).

אם אמר מערכת חידו"ת אז הוא לא כלוט. לוט מעולם לא אמר מערכת חידו"ת והיה מסטרא אחרא.

[אמסטרדם]

קם רבה ושחטיה לר' זירא.

[אמסטרדם]

ישנה חסידות שבה המנהג שבסעודת פורים של האדמו"ר מטבילים פרוסת חלה בוואדק"ע [96] ואוכלים אותה לשם שמחת פורים... והוא הדין בשמחת תורה. ברם, האדמו"ר של היום של אותה חסידות נוהג [או נהג] לשתות בחדרו כטוב לב המלך ביין. ונהרא ונהרא ופשטיה.

[עתניאל בן קנז]

בתולדות הדברי חיים מצאנז מסופר שהיה משתכר, ומקיא על שולחנו בפורים.
וכיוצ"ב מסופר (דומני במושיען של ישראל) על הרה"ק מסאטמאר, שהיה משתכר ומקיא בפורים...

על הרה"ק מהורנוסטייפל, מסופר שהיה שותה כמויות אדירות, למרות מחאת אנשי ביתו, אולם למעשה לא בא לידי שכרות...

[בן החבורה]

הרה"ק מסאטמאר כשהיה בשווייץ אחר המלחמה השתכר בפורים כ"כ עד שדאגו לבריאותו והזמינו רופא. אחר שבדק אותו אמר הרופא בשפה רפה ובחוסר נוחות "דער ראבינער האט זיך באזאפן" [הרב השתכר].......

[קנין דעת]

הגר"י הוטנר.

[הסרפד]

ישנה חסידות שבה המנהג שבסעודת פורים של האדמו"ר מטבילים פרוסת חלה בוואדק"ע [96] ואוכלים אותה לשם שמחת פורים... והוא הדין בשמחת תורה. ברם, האדמו"ר של היום של אותה חסידות נוהג [או נהג] לשתות בחדרו כטוב לב המלך ביין. ונהרא ונהרא ופשטיה.

כוונתך לבעלזא (אשר בה "אין סובלים" שכרות)?
הגעתי שם פעם בפורים כאורח תמים. בעת חלוקת השיריים, תמהתי קצת על לחות החלה, וקרעתי לעצמי פרוסה הראויה להתכבד, ו...
(לגבי הנקודה שנית, אם אכן כוונתך לבעלזא, אז התבוננתי שאף שהאדמו"ר כנראה לא השתכר ממש, היה ניכר מתוכן דבריו שודאי כבר שתה יותר מהרגלו.)

[אמסטרדם]

כוונתך לבעלזא (אשר בה "אין סובלים" שכרות)?

המקור היא [כנראה] הר"ר אלימלך ז"ל שכותב בחריפות נגד שתיית דברים המשכרים [אך לא מדבר מפורים].

[היימישער]

בבעלזא אמרו שאסור להסתכל בפניו של שיכור שבועיים.

[היימישער]

היה ניכר מתוכן דבריו שודאי כבר שתה יותר מהרגלו

למה כוונתך?

[הסרפד]

היה ניכר מתוכן דבריו שודאי כבר שתה יותר מהרגלו

למה כוונתך?

ד"ת עם גימטריאות, דבר משונה בבעלזא אאל"ט, מה גם שלא כל הגימטריאות עלו יפה ע"פ חשבון

[נערי האוצר]

מי שלא ראה את הרי"י קאלמנאוויטש בפורים, לא ראה השתכרות מימיו.

[היימישער]

היה ניכר מתוכן דבריו שודאי כבר שתה יותר מהרגלו

למה כוונתך?

ד"ת עם גימטריאות, דבר משונה בבעלזא אאל"ט, מה גם שלא כל הגימטריאות עלו יפה ע"פ חשבון

אתה זוכר באיזה שנה זה היה?

[הסרפד]

תשס"ט או תש"ע, כמדומה

[היימישער]

בתשס"ט היה את הגימטריה הבאה:
חמשה פעמים אור הוא אלף ל"ה, ובקיצור הוא אלה...

[הסרפד]

בתשס"ט היה את הגימטריה הבאה:
חמשה פעמים אור הוא אלף ל"ה, ובקיצור הוא אלה...

זהו. אולי נשתכרתי אני...

[היימישער]

לא מצאתי עוד משהו, אבל כנראה שלא קלטת אז איך הופך אלף ל"ה ל'אלה'.

[הסרפד]

לא מצאתי עוד משהו, אבל כנראה שלא קלטת אז איך הופך אלף ל"ה ל'אלה'.

משום מה, זכורני (בטעות, כנראה) שאמר שה' פעמים או"ר בגי' בראשי"ת. האם תיבת בראשית מופיעה בסמיכות בתעתיק (או בההקלטה?) שבו בדקתם?

[בן החבורה]

תורות בעלזא פורים תשס''ט.pdf

(104.75 KiB) הורד 600 פעמים

[זנב לשועלים]

בתשס"ט היה את הגימטריה הבאה:
חמשה פעמים אור הוא אלף ל"ה, ובקיצור הוא אלה...

מעניין מה המקור הראשון של הגימטריא הזו.
בחיפוש באוצה"ח מצאתי שתי מקורות שלכאורה לא ראו זא"ז, הרמח"ל (בתקט"ו תפילות) והמגלה עמוקות על התורה. מסתבר שלשניהם יש מקור קדום יותר אך לא מצאתיו.

[אמסטרדם]

בתשס"ט היה את הגימטריה הבאה:
חמשה פעמים אור הוא אלף ל"ה, ובקיצור הוא אלה...

מעניין מה המקור הראשון של הגימטריא הזו.
בחיפוש באוצה"ח מצאתי שתי מקורות שלכאורה לא ראו זא"ז, הרמח"ל (בתקט"ו תפילות) והמגלה עמוקות על התורה. מסתבר שלשניהם יש מקור קדום יותר אך לא מצאתיו.

חן חן לך ר' (זנב)!
ייש"כ.

[לייבעדיג יענקל]

בתולדות הדברי חיים מצאנז מסופר שהיה משתכר, ומקיא על שולחנו בפורים.
וכיוצ"ב מסופר (דומני במושיען של ישראל) על הרה"ק מסאטמאר, שהיה משתכר ומקיא בפורים...

קראתי (או שמעתי) סיפור, שה'פורים רב' אצל הרה"ק מסאטמאר היה מתנועע באופן שהוא יתרחק מהרבי ולא ינתז מקיאו של הרבי עליו, ופעם אחת הקיא הרבי הרבה והפורים רב התלכלך, והרבי נענה 'הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו' ...

[פרי יהושע]

בתולדות הדברי חיים מצאנז מסופר שהיה משתכר, ומקיא על שולחנו בפורים.
וכיוצ"ב מסופר (דומני במושיען של ישראל) על הרה"ק מסאטמאר, שהיה משתכר ומקיא בפורים...

קראתי (או שמעתי) סיפור, שה'פורים רב' אצל הרה"ק מסאטמאר היה מתנועע באופן שהוא יתרחק מהרבי ולא ינתז מקיאו של הרבי עליו, ופעם אחת הקיא הרבי הרבה והפורים רב התלכלך, והרבי נענה 'הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו' ...

מזכיר את הפשט שהביאו כאן על קם רבה וכו', שהתיז עליו מפיו יין אדום כדם, רק קצת יותר מגעיל

[פרי יהושע]

הגר"י הוטנר.

היה שותה די הרבה יין וליקר, אבל האם השתכר, הלא אמר את כל העניינים ש"חותם של שעת מעשה טבוע בהן".

[דרומי]

בספר שלה"ק שער האותיות קדושת האכילה מדבר במפורש על חכמי זמנו ומכנה אותם בכינויים רמים - "קדושים אשר בארץ" - וכותב "ששתו לפעמים הרבה יותר מדאי בסעודות גדולות", ובהמשך כותב בפירוש את הלשון שכרות.

הרי שבזמנו של השל"ה היו מגדולי ישראל שהתשכרו, ומה שמעניין הוא שהוא בכלל לא מזכיר את פורים אלא כתופעה כללית

[אספקלריא]

בספר שלה"ק שער האותיות קדושת האכילה מדבר במפורש על חכמי זמנו ומכנה אותם בכינויים רמים - "קדושים אשר בארץ" - וכותב "ששתו לפעמים הרבה יותר מדאי בסעודות גדולות", ובהמשך כותב בפירוש את הלשון שכרות.
הרי שבזמנו של השל"ה היו מגדולי ישראל שהתשכרו, ומה שמעניין הוא שהוא בכלל לא מזכיר את פורים אלא כתופעה כללית

דעת השל"ה שאין להשתכר בפורים, אלא רק "לבסומי".
viewtopic.php?f=26&t=4309&p=347512#p347406

[לייבעדיג יענקל]

http://www.jdn.co.il/gallery/813479

[דרומי]

לא העתקתי את לשון השל"ה אבל השל"ה מזכיר את מנהג השכרות שנהגו בו "מקצת חכמי זמננו" כדבר טוב ומועיל. עיי"ש, אלא שכאמור הוא מדבר על תופעה כללית ולא רק על פורים.

[שיבר]

השלה"ק שם מגנה את השכרות, אלא שהוא מלמד זכות על קצת חכמי זמנו שמשתכרים, שכוונתם טובה ורצויה ובכל דרכיך דעהו וגדולה עבירה לשמה.

[לעומקו של דבר]

בקיצור לסיכום החלק החסידי באשכול זה, מאדמו"ר הדברי חיים מסאנז מגיעה ההנהגה לשתות הרבה יין ומשקאות אלכוהוליים בכדי להגיע ל"עד דלא ידע" במידת האפשר. ומשם נשתלשל לההולכים בדרכו, קלויזנבורג באבוב סאטמר הורונסטייפל וכו'.

[אותה אבקש]

כמדומה שכן מסופר מהגרי"ס, שנשתכר כלוט, והיה אומר מערכות חידו"ת (מופיע ב'עלי שור' ועוד).

במאמר המופיע היום בקולמוס. מובאת בשם הגראי"ל שטינמן שליט"א דחייה לראייתך. קחנה משם.

אולי לאי מי יש מושג מהי דחייית הגראי"ל זצוקללה"ה המובאת שם בקולמוס.